אוחזת ביד מכתב ועליו כתוב "לא יהיה עוד מחר "הדרך למלחמה בפתח וליבי מסיר פעימה
זה היום שבו חלמתי ודימיינתי אותך כה המום ועיניך מביטות בכתוב ,ומלשוניך בניבלעו המילים, כמו שהחורף מסתיר קרן אור שמש חמימה כי כבר תמו לך הימים של אשפלה
עכשיו מגיע הרגע שכל החושים בך מבולבלים עכשיו יגיע הרגע שתבין כמה ניפגעתי במעשיך השפלים, עד כדי כך שלא יכולתי לסבול אותך בקירבה
לך שכה אהבת, ואתה שכה דאגת, וחשבת שאינני מסוגלת לעזוב אותך כי אני מאמינה לך לכל מילה
הנה מול עיניך מילים כה ברורים ,"אני באמת עוזבת, ואותך משליכה לעולמים"
תחשוב כמה בי פגעת עד שיגעתי להחלטה ,אתה ואני לא נולדנו לחיות ביחד לעד
עברו להם שנים של המתנה ואצלך שום דבר לא ישתנה ,ואני נשמתי בשקט עד שניגמר התיקווה
לא תודה על השנים של סבל ,אני רוצה להיות חופשיה ,להרחיק אותך מימני ולא לחשוב לעולם על כל הרע
שלום בנפשי ושמחה לנשמתי כמו שחייתי בילעדיך בעבר, ושכחתי שאני קיימת ביכלל
השקט במרחק נגיע.... ואני מאושרת על כך, לא משנה באיזה דרך זה יגמר עכשיו
אני ציפור פצוע שיחלימה וראתה כמה אתה אכזר
קמתי ולא מוותרת ונילחמת בך מעכשיו