כמה כואב זה כבר יכול ליהיות?
מסתבר שמאוד
לא משנה כמה אתה חזק
זה לא רק כאב נפשי
זה פשוט שאת נהנית והכל סבבה לך ואת לא חושבת על זה ובאמת מרגישה חופשי וקליל
ואז מהרגע שאת לבד, רק את ועצמך, תוקף אותך כאב ענק בבטן, כאב ראש מטורף, מיגרנה, רצון להקיא, וכשאני אומרת להקיא זה לאו דווקא אוכל, כי אין חשק לאכל... זה להקיא את כל מה שעובר עלייך
והכי קשה, זה שאת לא מצליחה לדבר ולא מצליחה לחשוב על מה עובר עלייך
רק פלאשבקים
את מנסה לעשות משהו שישנה את המחשבה שלך וכל דבר שאת יכול לעשות מזכיר לך שפעם עשית את זה על חיוך ואהבה ועכשיו...את יודעת שזה לא יקרה שוב כמו אז וכל דבר מזכיר לך שזה, את צריכה למצוא דרך חדשה להצליח לתפקד!
אבל מה קורה כשמבינים שהמנגנון שלך התרגל למה שעשה לך טוב? כשאת מבינה שאין סיבה שזה יהיה אחרת ולא מבינה אבל אין ברירה, תקועה. פשוט תקועה. כי הפכת את זה לחלק של החיים שלך...סליחה, טעות, הפכת את זה לחיים עצמם שלך... או שתשני הכל או שתשארי תקועה... אבל למה לך לשנות? למה לשנות אם אהבתי את זה ככה? בניתי את זה כי אני לא רוצה משהו אחר... ואז החלק הנפשי מגיע ... וכל דבר קטן שתעשי, אוכל שתאכלי, שיר שתשירי, חזרה להופעה כלשהי, כל דבר שאת יודעת שצריך ליהיות אחרת ומבינה שזה לא יקרה- מביא לך התקף של כאב... והכי מוזר שאת אפילו לא מחכה לרגעים שאת לא מרגישה את כל זה,
לא מחכה לרגעים השמחים של היום...
כי את יודעת שלא משנה כמה זה ייכאב, את עדיין תחשבי על הדבר שהכי חשוב לך בעולם... בעצם, הוא העולם שלך... 🔊River flows in you| yiruma🔊
🌛לילה טוב 🌜
#תמחק זו לא אני שמנגנת בסרטון