ה-7 באוקטובר היה המשבר הגדול בתולדות מדינת ישראל. הוא יכול להיות גם ההזדמנות הגדולה שלה, כפי שמלחמת יום כיפור הטראומטית הובילה להסכם השלום עם מצרים.
מיד עם תחילת הלחימה, ארצות הברית, גרמניה, בריטניה ודמוקרטיות אחרות התייצבו לצד ישראל. ביקורי ההזדהות, משלוחי התחמושת, הקואליציה נגד החות'ים והקפאת תקציבי אונר"א, הם חלק מביטויי התמיכה בישראל של בעלות בריתנו.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת התכנית ליחסי ישראל-אירופה במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ונשיאה-שותפה של האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית.
כ-100 חברי פרלמנט אירופים ו-9 ח"כים מהאופוזיציה והקואליציה בישראל, שיגרו בשבוע שעבר מכתב לשר החוץ האירופי ג'וזף בורל, בו קראו לחידוש מועצת האסוציאציה (התאגדות) – מפגש בדרג שרים בין ישראל לאיחוד האירופי, שאמור להתנהל מידי שנה, אך נפסק לפני שמונה שנים.
ראש המשלחת של הפרלמנט האירופי לישראל, אנטוניו לופז, יזם את המכתב. בשפה דיפלומטית, המכתב מוחה על היחס שישראל מקבלת מהאיחוד האירופי, שממשיך לקיים מפגשי אסוציאציה עם מדינות שכנות לא-דמוקרטיות כגון מצרים, ירדן ומרוקו, ואף חותם איתן על הסכמים חדשים, בעוד שמועצת האסוציאציה האחרונה עם ישראל התכנסה ביולי 2012.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת התכנית ליחסי ישראל-אירופה במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ונשיאה-שותפה של האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית.
מדינה שלמה חיה יותר משנה וחצי בעצב, יגון וכאב על החטופים והנרצחים, על הרוגיה ונופליה ונזקיה הנפשיים והאחרים. אנחנו חיים בטראומה. עדיין בהלם. האנרגיות שלנו הוזזו הצידה לנוכח הטרגדיה והתוגה המשפיעה על תפיסת המציאות.
החרדה שלנו מלווה בחוסר אמון כלפי מערכות השלטון, והחרדה לגורל המדינה פוגמת בתחושת הביטחון, באיכות החיים ובשלווה שאליה אנו מייחלים בחיינו היום-יומיים. עכשיו הגיעה העת לחתור להחזיר את החיים למסלולם חרף הקושי הגדול הכרוך בכך. עמים אינם יכולים לחיות את השכול כל חייהם ובני אדם אינם יכולים להחזיק מעמד כך לאורך זמן. זה בלתי סביר ובלתי אנושי.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
כבוד המבקר,
לאחרונה התפרסם דו"ח המצביע על מספר אסטרונומי של כ-3 מיליון ישראלים הסובלים, לכאורה, מתסמיני פוסט-טראומה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. כמנכ"ל עמותת מרכז משאבים בקרית שמונה, הארגון המוביל מזה 45 שנים בארץ בהתערבויות בתחום הטראומה ופועל מלב קו העימות הצפוני, וכגוף הראשון בארץ שחקר ופיתח שיטה לטיפול ממוקד בפסיכו-טראומה, אני מבקש להציג פרספקטיבה מקצועית שונה.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
גיוס הון הוא שלב קריטי במסע של כל סטארט-אפ. אך מעבר להעברת הכספים לחשבון החברה, משקיעים הם שותפים אסטרטגיים שיכולים להשפיע על הצמיחה, הכיוון וההצלחה.
מערכת יחסים טובה עם משקיעים אינה מסתיימת לאחר קבלת ההשקעה הראשונית. היא דורשת ניהול נכון, שקיפות ושיתוף פעולה מתמשך. להלן עקרונות מפתח לבניית מערכת יחסים מוצלחת עם משקיעים.
עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שטויות. אלה המתקראים היום פלסטינים לא רוצים מדינה משלהם, הם רוצים להשמיד את ישראל. וגם אם יסכימו כשלב ביניים למשהו שיתקרא מדינה, זה יהיה רק במסגרת תוכנית השלבים שלהם להשמדת ישראל.
לכן אסור לשתף פעולה עם הקורולס ההתאבדותי. די לאוסלו בתחפושת חדשה.
הפתרון היחידי הנורמלי הוא חלוקת פלסטין המנדטורית לשניים – עבר הירדן היא פלסטין, ומערב הירדן היא ישראל. ואם הערבים לא יסכימו, ובודאי שיפתחו בגלי טרור, אז ישראל תיאלץ לכבוש מחדש את יו"ש, ותתיר לערבים לברוח מבתיהם מזרחה ולחצות את הירדן בביטחה. ושהמלך ההאשמי יעוף כבר לביתו בבריטניה. ושם שיעדו הערבים מה שהם רוצים. על אחריותם.
תפסיקו לבלבל את המוח. הקמת מדינה פלשתינאצית בדמם של חיילי צה"ל. הדבר הכי לא מוסרי שיכול להיות. ואין דבר כזה מדינה פלשתינית מפורזת. כל מדינה פלשתינית תהיה מדינת טרור. אם הרוב המוסרי במרכאות כפולות ומכופלות, רוצה מדינה פלשתינית. שיקים אותה אצלו. לא על שטחי ארץ ישראל. זה ממש לא מוסרי בכלל. אפשר להתפשר על ירדן.
כמה זמן שנים… יקח לארה"ב ולכם לשדרוג הרשות הפלסטינית להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית? לבצע רפורמה מרשות תומכת טרור ומשלמת לטרוריסטים משכורת על כמות הרציחות? שינוי כל מערכת החינוך וביטול ההסתה לרשות שואפת שלום ודו קיום עם מדינת ישראל השכנה? רפורמה דימוקרטית בכל מוסדות הרשות? ביטול אמנת הרשות ואמנת חמאס לחיסולה של ישראל? החלטה של ארה"ב להקמת מדינה פלסטינית ללא השינויים ותשובות בצורה חד צדדית ומיד…! ללא תאום עם מדינת ישראל היהודית
צפוי להיות אסון ומרחץ דמים בין שני הצדדים…! כפי שקרה מאז אוסלו…! ללא הכנת של שנים צפוי אסון. ארה"ב נכשלה בדימוקרטיה בעיראק… ברחה מאפגניסטאן ששם גם נכשלה בבנית דמוקרטיה…! מי מבטיח לי כיהודי אם לא יהיה כשלון נוסף בהקמת מדינה פלסטינית ללא הכנה וחיסול כל השאיפות הפלסטיניות לחיסול ישראל היהודית לפי השלבים… וזה יהיה אחד השלבים לישום שאיפותיהם?