לפני כשש שנים, בשבעה למותה של אימי חגית, אמרה דודתי מהקיבוץ, תמר, שעכשיו היא האבן אחרונה בחומה – כשהיא תלך זה ימשיך אתנו – דור הילדים שלהם. מאז כולנו, ילדיה ואחייניה, עסוקים בניטור מצבה הרפואי ובתנאי המחיה שלה – שתהיה מכוסה טוב בחורף ושתזכה למשב אוויר צונן בקיץ. רק שתחזיק. רק שזה לא יהיה אנחנו.

אני אחזור בהמשך לתמר, אבל קודם על אימי ומלחמת יום הכיפורים. ב-8 באוקטובר נפצעתי ופוניתי לבית-חולים בילינסון. אימי קיבלה את ההודעה שנפצעתי. בגלל שבאותה עת הייתה מלחמה, היא הייתה עסוקה. היא התקשרה לאבי במוצב הפיקוד העליון בתל אביב. הוא היה סגן הרמטכ"ל, והיה יותר פנוי לעניינים פרטיים של המשפחה. הוא נסע לבית החולים.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".

בשבת שעברה ציין העולם את יום השואה הבינלאומי. הרשתות החברתיות התמלאו בעשרות תמונות של אירועי זיכרון השואה. זאת לצד תמונות מהטבח הנוראי, שחוותה ישראל זה מכבר באירועי השבת השחורה של השבעה באוקטובר, המזכירים את מעשי הנאצים.

גם פולין ציינה את יום השואה הבינלאומי בדרכה שלה. אך יש לציין שרוב אירועי הזיכרון חלו בשבת, ומארגני האירועים לא התחשבו בקדושת יום השבת וקיימו את האירועים תוך התעלמות מוחלטת מהיעדרותם של יהודים, שאינם נוהגים לקיים אירועי אזכרות בשבתות ובחגי ישראל. גם תחינות ובקשות לדחות או להקדים אירועים אלה נענו בשלילה או בהתעלמות מוחלטת, ונראה היה כי בעיקר מדובר באירועים שיש לקיימם כ"עלה תאנה" בלבד.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

ב-1 בינואר בג"ץ פרסם את אחד מפסקי הדין החשובים ומעוררי המחלוקת ביותר בתולדותיו. פסק דין זה ביטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה מחודש יולי 2023. התיקון שבוטל שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

פסק דין זה מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל, ויש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקודן של רשויות השלטון וההגנה על זכויות האדם במדינה. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון, והדמוקרטיה הישראלית הייתה נחלשת.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.