מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגר ביטחוני וחברתי חסר תקדים, הנובע מהתפרקות מואצת של החברה הערבית בתוכה. תופעת הפשיעה והאלימות הגואה בקרב האוכלוסייה הערבית אינה רק בעיה פנימית של החברה הערבית, אלא איום ממשי על יציבותה ועתידה של המדינה כולה.

המצב הנוכחי מערער את יכולתה של ישראל לספק ביטחון אישי לכלל אזרחיה, ומאיים להשליך באופן דרמטי גם על החברה היהודית ועל המרקם החברתי והפוליטי של המדינה.

עבד נמארנה הוא מנכ"ל עמותת אל-אמל לסביבה ותרבות

הבוקר (ראשון) נפתחת בשארם א-שייח ועידת הפסגה האקלימית של האו"ם. אנו, נציגי התנועה הסביבתית בישראל, נתרום את חלקנו לכך שתצא מוועידה זו בשורה חדשה, אשר תעצים יחידים וקהילות בכל רחבי העולם ותיתן בידם כלים חדשים להתמודד עם המציאות המורכבת.

בראש ובראשונה, משבר האקלים העולמי אינו מבחין בגבולות פוליטיים, בשייכות לאומית, דתית או קהילתית. בה בעת, חומרתו של המשבר מקצינה סכסוכים וקונפליקטים מעמדיים, אתניים ופוליטיים. מצב החירום לא מותיר לנו אפשרות להמתין לסיום הסכסוכים הבינלאומיים באזורנו.

עבד נמארנה הוא מנכ"ל עמותת אל-אמל לסביבה ותרבות

"בהחלטתו לסיים את חייו בטרם ההתדרדרות, הקנה פרופסור דניאל כהנמן למסכת החיים הזו ממד של שלמות אסתטית מעוררת השראה. כמי שחקר כל ימיו את הרציונליות (ואת הסטיות ממנה) הוא הגשים בחייו את האידיאל הרציונלי בלי שהניח לפחד להסיט אותו מדרכו". כך כתב טוקבקיסט המכנה עצמו "אגממנון" בהגיבו על רשימה של נרי לבנה שפורסמה במדורה ב"הארץ" בעקבות החלטתו של כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ,לסיים את חייו בהגיעו לגיל 90. כותרת רשימתה של לבנה הייתה: "מעשה של חסד". בכותרת המשנה נאמר: "האופן שבו דניאל כהנמן בחר לסיים את חייו לפני שנה גם מטריד אותי וגם מעורר בי השראה".

בחירתו של כהנמן בהמתת חסד פורסמה כידוע רק לאחרונה, בדיוק שנה לאחר מותו בדיגניטאס שבשוויץ, שם המעשה חוקי. פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן בשנת 2002. שותפו למחקרים על קבלת החלטות היה כזכור הפרופסור הישראלי עמוס טברסקי ז"ל. כהנמן נולד בישראל ב-1934. למד באוניברסיטה העברית ושירת בצה"ל. בשנותיו האחרונות התגורר בניו-יורק. משם גם יצא לשוויץ, לדרכו האחרונה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.

במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.