בשנת 1894 גילה הארכיאולוג האמריקאי פרדריק ג'יי בליס תגלית מכוננת ומרהיבה: פסיפס מעוטר מהמאה השישית, מקפלת מתים ארמנית המתוארכת לתקופה הביזנטית.

התגלית בשכונת מוסררה, כמה מאות מטרים משער שכם של העיר העתיקה בירושלים, היא הפסיפס השלם היחיד שנמצא אי פעם מחוץ לארמניה עם כתוביות ארמניות – שהן גם הדוגמאות העתיקות ביותר של כתיבה ארמנית ששרדו באיזשהו מקום.

בדרוס דר מאטוסיאן, ארמני יליד ירושלים, הוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת נברסקה-לינקולן בארצות הברית.

שישים וחמש שנים אחרי התפוצצותה, יש סיבה טובה שפרשיית חטיפת הילד יוסל'ה שוכמכר היא עדיין חלק מכונן מהנרטיב החרדי האנטי-ציוני. בפרשת יוסל'ה יש את כל האלמנטים שהפוליטיקה החרדית רוצה להאמין בהם: המדינה שרוצה לחלן ואף להוציא לשמד את החרדי התמים שרק רוצה לחיות באמונתו, הפיקחות החרדית היכולה להתל בפריץ הישראלי שרק רוצה להתעמר בחרדיות, והאמונה כי אם אכן תהיה יד המדינה על העליונה, סופו של יוסל'ה להיות חילוני.

פרשה זו גם עמדה במרכז האתוס החילוני בזמנו: הרעיון כי אין דין ואין דיין, ושהקהילה החרדית תנהג באוטונומיה עד כדי חטיפת ילד מהוריו תוך הפרה בוטה של צו בית המשפט העליון וחוסר אונים של המדינה – ערערה את האמונה בממלכתיותה של מדינת ישראל ובעליונות החוק במדינה הצעירה.

הרב אלחנן פופקו הוא רב, מחנך, איש ציבור, וסופר בארה"ב. דור אחד עשרה למשפחת רבנים. בעל תואר ראשון לפסיכולוגיה, תואר שני בחינוך וסמיכה לרבנות ולדיינות. פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים בשלש שפות. פרסם מאמרים בתחומין, כיפה, סרוגים, מקור ראשון, ערוץ שבע ועוד.