מקובל לחשוב כי חמאס מהווה תנועה עממית פופולרית המושרשת בחברה הפלסטינית בעזה ובגדה המערבית. אך לפי הסקרים האחרונים, הארגון מאבד מהפופולריות שלו. מדוע ניתן במבט היסטורי להחשיב את חמאס לאויב הגדול ביותר של העם הפלסטיני?

*  *  *

אין תנועה או ארגון פלסטיני שעשה יותר נזק לעם הפלסטיני, ושהרחיק את חלומו למדינה עצמאית יותר מחמאס. ההיסטוריה מוכיחה זאת שוב ושוב. מתפלאים? להלן הנתונים.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

די עם האשליות למשפחות החטופים. די עם הפגישות עם בנימין נתניהו ועוד יותר עם רעייתו, העומדת לצדו בהחלטה לא להתייחס להפגנות. די לנימוסים. די למיצגים ולהפגנות המתישות את קרובי ותומכי החטופים מבלי להשיג שמץ של תוצאה, למעט שקרים ודיבורי סרק. הגיעה שעת האפס.

יש ללמוד מהרומנים שהפתיעו את ניקולאי צ'אושסקו ורעייתו אלנה, וגרמו להם לברוח. יש ללמוד אפילו מהתוניסאים שגרמו לשליט האכזרי זין אל-עאבדין בן עלי להימלט מארצם כל עוד נפשו בו.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

אדם אחד עומד – לא עם האצבע בסכר, אלא עוצר בכל גופו את מערבולת הרוע, האכזריות והאדישות של שרי הממשלה הכי כושלת שהייתה פה מעולם.

שר הביטחון יואב גלנט, שמנסה בכל כוחו למנוע מחבורה של משיחיים, בפיקודו של מגלומן היסטרי וחסר עכבות, מלהביא לחיסולה של מדינת ישראל.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.