לנוכח ההחמרה במצב הביטחוני הממשלה כמובן מבקשת, אפילו דורשת, אחדות ולהרגיע עם ההפגנות. ואמרו כבר רבים, ובצדק, שכל העניין הזה בצביעות יסודו.

רק לפני כשנה אותה קואליציה, שהייתה אז אופוזיציה, נאבקה בממשלה בטענה כי "ישראל מדממת" וכמובן שהמצב הביטחוני לא הפריע לשרים ולח"כים לצאת בצעדה לאיתמר – תוך כפייה על כוחות הביטחון לאבטח אותם בדרישתם לגזל קרקעות בלתי חוקי.

רק לפני כשנה אותה הקואליציה, שהייתה אז אופוזיציה, נאבקה בממשלה בטענה ש"ישראל מדממת", וכמובן שהמצב הביטחוני לא הפריע לחבריה לצאת בצעדה לאיתמר – תוך כפייה על כוחות הביטחון לאבטחם

וכמובן, המצב הנוכחי הוא תוצר של הקואליציה הנוכחית. אוסף של התבטאויות מתסיסות, פעולות מתריסות, אבדן משילות גורף בשל אותה רפורמה משפטית ונתק בין הממשלה לעם. וכמובן, שלל פעילויות של מערכות הביטחון שכל פעם מחדש מתסיסות את השטח בצורה אגרסיבית.

וכל אלו טיעונים מצוינים מדוע לא להפסיק את המחאה. יחד עם הטיעון החשוב ביותר – המחאה היא לא רק זכות דמוקרטית, היא גם חובה לבקר את הממשל הנוכחי הכושל. ועדיין, יש עוד סיבה – חשובה לא פחות, ואולי יותר.

הסיבה היא כי למרות שבהחלט יש החמרה במצב הביטחוני, אין כל חדש. זו לא מלחמה. זה לא מצב חדש. אנחנו כבר עשרות שנים בתוך אותה מערכה מאותן סיבות. לעיתים יש עלייה באלימות, מכל הצדדים, ולעיתים רגיעה. לעיתים יותר נפגעים ולעיתים אף אחד. אבל תמיד המתח באוויר, והמערכה הביטחונית – שאיננה מלחמה – לא מפסיקה.

הצבא מכנה פעולות מסוימות בשם "מבצע". ונכון שיעשה כן. "מבצע" הוא פעולה בזמן קצוב כלשהו. לשחרר חייל, להשתלט על מטוס, לפעול בשטחים הכבושים או להפציץ כור אטומי. כל אחד מאלו הוא מבצע, יחד עם מעצר חשודים או אכיפה מוגברת כלפי נהגים פרועים.

סיבה חשובה לא להפסיק את המחאה היא שלמרות ההחמרה במצב הביטחוני, אין כל חדש. זו לא מלחמה. אנחנו כבר עשרות שנים, מאותן סיבות, בתוך אותה מערכה ביטחונית בלתי נפסקת – שאיננה מלחמה

אבל מבחינת הציבור "מבצע" הוא כמעט חסר משמעות. אולי "מבצע" בעזה יביא לשקט זמני, וכך גם "מבצע" בלבנון או בכל מקום אחר. אבל רבים מאותם מבצעים אפילו לא משיגים זאת. מנהרות ממוטטות, אחרות נחפרות. טילים מושמדים, אחרים נרכשים או נבנים במקומם. מחבל מחוסל – אחר בא במקומו, וישראלים ופלסטינים נהרגים תוך כדי. בית נהרס – אין בכך שום הרתעה ורק התססת השטח. בקיצור – שום שינוי.

אסור ליפול לפח התמידי הזה של "המצב הביטחוני". קודם כל, כי זה רק ניסיון בידי קואליציה צינית וכושלת למוסס את ההתנגדות המוצדקת אליה. נוסף על כך, משום שמדובר במצב ביטחוני שהממשלה החמירה.

אבל יותר מכל – משום ששום "מבצע" זמני לא יפתור את המצב. המצב המתמשך, המערכה המתמשכת של אלימות מתמשכת – כולל מהצד הישראלי – היא הבעיה העמוקה. היא הגורם למצב הביטחוני.

ממשלות ישראל האחרונות (הנוכחית יותר מכולן) לא עושות כל ניסיון לפתרון עומק של המצב האמיתי – סיום הכיבוש, הסדר מדיני מול הפלסטינים, הסדר מדיני עם לבנון.

כל אלו הם הפתרון. עוד "מבצע" הוא במקרה הטוב פלסטר שמניחים על ניתוח לב פתוח, במקרה הרע, שמתגשם בכל פעם מחדש, אשליה של פתרון ואף מחמיר את המצב הביטחוני.

אסור ליפול לפח התמידי של "המצב הביטחוני". הוא ניסיון של קואליציה צינית וכושלת למוסס את ההתנגדות המוצדקת. בנוסף, מדובר במצב ביטחוני שהממשלה החמירה. ויותר מכל, שום "מבצע" זמני לא יפתור את המצב

אסור להפסיק את המחאה, אף פעם. גם לא במצב ביטחוני שמסתבך. למעשה, ההסתבכות הביטחונית צריכה להגביר את המחאה. ויותר מכך – המחאה צריכה בשלביה הבאים להתמקד בפתרון המצב הביטחוני הבעייתי המתמיד – ולהתקדם לסיום הכיבוש.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר ואקטיביסט. דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, יועץ לפיתוח משאבים לעמותות וארגונים חברתיים, פרסם שלושה ספרי שירה וכותב על שירה, פוליטיקה והגירה.

אירועי חודש רמדאן חשפו את היחלשותה הגדולה של הרשות הפלסטינית (הרש"פ) ברחוב הפלסטיני, שאיבד בה כל אמון ותומך ברובו בדרך ההתנגדות לישראל. היחלשותה של הרש"פ עלולה להביא לקריסתה וליצירת ואקום שלטוני וביטחוני בשטח, שאותו ימלאו מיליציות חמושות אשר החלו כבר לקום בצפון הגדה.

אירועי חודש רמדאן ממחישים היטב את הירידה הגדולה במעמדה של הרש"פ ברחוב הפלסטיני. נוצר הרושם כי הרש"פ נעלמה לחלוטין מהשיח התקשורתי, שאותו תפס ארגון חמאס. חמאס הוביל את המאבק נגד ישראל בהר הבית, מרצועת עזה ומדרום לבנון באמצעות ירי רקטות.

ברמדאן נוצר הרושם כי הרש"פ נעלמה לחלוטין מהשיח התקשורתי, שנתפס ע"י חמאס. חמאס הוביל את המאבק נגד ישראל בהר הבית, מרצועת עזה ומדרום לבנון באמצעות ירי רקטות

האווירה ברחוב הפלסטיני מזכירה את האווירה שהייתה בו בחודש מאי 2021 והובילה למבצע הצבאי הגדול של צה"ל ברצועת עזה ("שומר החומות").

ההדלפות ממסמכי הפנטגון בארה"ב הביכו מאוד את הרש"פ. הן חשפו כיצד מוליכה הרש"פ שולל את הציבור הפלסטיני וממשיכה בסתר את התיאום הביטחוני עם ישראל. עוד מכה לאמינות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

הרש"פ במבוכה. עדיין לא נקבע מועד לפגישה נוספת של הפורום הביטחוני המשותף של ארה"ב, ישראל, הרש"פ, ירדן ומצרים. זאת לאחר שני מפגשים בעקבה ובירדן לפני רמדאן בניסיון להרגיע את האלימות בשטח.

מעמדן של הקבוצות החמושות בצפון הגדה התחזק על חשבון מעמדה של הרש"פ ברחוב הפלסטיני, הסיבות לכך הן רבות, ורבים ברחוב הפלסטיני סבורים כי היא סיימה את תפקידה ההיסטורי. סקר דעת קהל פלסטיני של מכון מחקר ברמאללה שבראשו עומד ד"ר ח'ליל שקאקי קובע, כי 54 אחוזים מהציבור הפלסטיני סבורים כי קריסת הרש"פ או פירוקה הן לטובת העם הפלסטיני.

רבים ברחוב הפלסטיני סבורים כי היא סיימה את תפקידה ההיסטורי, סקר דעת קהל פלסטיני של מכון מחקר ברמאללה שבראשו עומד ד"ר חל'יל שקאקי קובע כי 54 אחוזים מהציבור הפלסטיני סבורים כי קריסת הרש"פ או פירוקה הוא לטובת העם הפלסטיני. pic.twitter.com/MPpJ3irKg4

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) April 16, 2023

יותר מ-70 אחוזים מהציבור אינם מאמינים בתהליך המדיני עם ישראל ותומכים במאבק מזויין נגדה.

ההדלפות ממסמכי הפנטגון בארה"ב הביכו מאוד את הרש"פ. הן חשפו כיצד מוליכה הרש"פ שולל את הציבור הפלסטיני וממשיכה בסתר את התיאום הביטחוני עם ישראל. עוד מכה לאמינות היו"ר מחמוד עבאס

להיחלשות הגדולה בתמיכה הציבורית ברש"פ יש כמה סיבות:

1

כישלון הסכמי אוסלו לאחר 30 שנה. הרש"פ הייתה אמורה להיות ישות זמנית שתביא להקמת מדינה פלסטינית, אולם רבים ברחוב הפלסטיני סבורים כי מחמוד עבאס שנבחר ב-2005 ליו"ר הרש"פ הוביל באופן כושל את המאבק הפלסטיני לעצמאות.

2

השחיתות הרבה במנגנוני הרש"פ. הרחוב הפלסטיני חש כי את השחיתות מובילים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, שני בניו והחבורה המקיפה אותם, תופעה שמשפיעה על כל מנגנוני הרש"פ.

3

שלטון הדיקטטורה של הרש"פ, הפרת זכויות האדם ודיכוי חופש הביטוי. הדוגמה הבולטת לכך היא רצח פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בחברון על ידי אנשי הביטחון של הרש"פ בגלל ביקורת קשה שמתח על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

4

המשך מדיניות ההתנחלויות של ישראל ועימותים בשטח בין מתנחלים לפלסטינים. הדוגמה הבולטת לכך היא האירועים בכפר חווארה, לאחר שבעקבות רצח שני אזרחים ישראלים תקפו מתנחלים בתים ורכוש פלסטיני בעיירה.

5

המשך כניסת כוחות צה"ל למרכזי הערים הפלסטינים כדי לסכל פיגועים מתוכננים על ידי הקבוצות החמושות הפלסטיניות ולצורך ביצוע מעצרי מבוקשים (מבצע "שובר גלים").

אחת הסיבות להיחלשות התמיכה ברש"פ היא השחיתות הרבה במנגנוניה. הרחוב הפלסטיני חש כי את השחיתות מובילים מחמוד עבאס, שני בניו והחבורה המקיפה אותם, תופעה שמשפיעה על כל מנגנוני הרש"פ

6

המשך התיאום הביטחוני עם ישראל. הלכי הרוח ברחוב הפלסטיני הם שהרש"פ הפכה לגוף מוניציפלי גדול שמנהל את חיי היום יום בגדה, אך גם הינו באופן מעשי קבלן הביצוע של מערכת הביטחון הישראלית.

*  *  *

האווירה הציבורית בגדה היא קשה. התסכול והייאוש גוברים בצד המצב הכלכלי הקשה. כ-20 אלף מורים שובתים מאז חודש פברואר ועד עתה בדרישה לפתור בעיות שכר. הגרעון בתקציב הרש"פ נמשך, מדינות ערב הפסיקו את הסיוע הכספי השנתי לרש"פ והמדינות התורמות אינן רוצות להעביר כספים בגלל השחיתות במנגנוני הרש"פ.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מתחמק מעריכת בחירות כלליות לנשיאות ולפרלמנט ומאשים בכך את ישראל. האמת היא שהוא חושש מתבוסה אישית בבחירות לנשיאות ומהספד גדול של תנועת פת"ח בבחירות לפרלמנט, בדומה להפסדה בבחירות מול תנועת חמאס ב-2006.

היחלשותה של הרש"פ עלולה להביא לקריסתה וליצירת ואקום שלטוני וביטחוני בשטח שאותו ימלאו מליציות חמושות שהחלו כבר לקום בצפון הגדה. כיום יש כבר כ-9 מליציות כאלה שהבולטת בהן הינה קבוצת "גוב האריות" בעיר שכם.

לתרחיש כזה יהיו השלכות קשות על הפלסטינים שעלולים להיגרר לאנרכיה ביטחונית בכל שטחי הגדה ולמלחמת אזרחים וגם להביא להתגברות הטרור נגד ישראל.

היחלשות הרש"פ עלולה להביא לקריסתה וליצירת ואקום שלטוני וביטחוני בשטח, שאותו ימלאו מליציות חמושות שהחלו כבר לקום בצפון הגדה. כיום יש כבר כ-9 מליציות כאלה שהבולטת בהן היא "גוב האריות" בשכם

לישראל אין פתרון למצב וגם לא לקהילה הבינלאומית. בינתיים יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הוא הכתובת הרשמית החוקית של הפלסטינים, אך הדבר לא יחזיק עוד הרבה זמן בגלל גילו המתקדם (88) ומצבו הבריאותי. העתיד אינו מבשר טובות לפלסטינים ולישראל.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)