אנו מתרגלים לצרוך רעל כשגרה. ככל שההשתלחות ברוטלית יותר, הפופולריות של המשמיע אותה עולה לגבהים חדשים. ההקצנה בעקומה עולה. היא מפרקת אותנו כחברה ופוגעת בביטחון הלאומי.

אנו מתמכרים לכוחנות בלתי מרוסנת בשיח הציבורי ולהשחתת מידות מערכות ואנשים. השנאה וההסתה הפוליטית הופכים לדרך חיים שרבים החלו לאמץ. זה מפחיד. אין כבר דיון ענייני כמעט בשום נושא. אנו מאבדים שליטה על עוצמת השנאה והשמחה לאיד הופכת לחלק מן הזהות העצמית של רבים מאתנו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

המדיניות הקלוקלת שמנהלת ממשלת נתניהו מכשירה את הקרקע להגשמת חלום המדינה הפלסטינית. היעדר יוזמה מדינית ישראלית מאז ראשית מלחמת חרבות ברזל, הובילה למציאות בה ארה"ב מנהלת משא ומתן ישיר עם מנהיגי חמאס. זהו צעד שכל הממשלים הדמוקרטים נמנעו ממנו.

השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, ניפגש עם חליל אל-חיה, מנהיג חמאס עזה ואנשיו, וחמאס נותר שליט בלעדי ברצועת עזה. בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הדפו את כל הניסיונות להכניס מראשית המלחמה את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, אבל הרשות נכנסת עכשיו בדלת הראשית למורת רוחם.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

השבוע עשתה הממשלה צעד נוסף בדרך להקמת התנחלות תיירותית מפלצתית בסבסטיה. המנהל האזרחי פרסם הודעה על כוונתו להפקיע כ־1,800 דונם משטחי הכפרים סבסטיה ובורקא לצורך "שימור ופיתוח האתר הארכיאולוגי".

בהודעה לתקשורת נטען כי "המהלך קודם על רקע הזנחה של האתר, לצד התעלמות הבעלים והרשויות הפלסטיניות מהפגיעה וההרס במקום, בניגוד להסכמי הביניים".

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

ההשפעה של התחסנות רחבה היא הרבה מעבר להיבט הבריאותי. שיעורי התחסנות גבוהים מונעים לא רק תחלואה ותמותה, אלא גם עומסים על בתי החולים, היעדרויות ממקום העבודה ועלויות עודפות למערכת הבריאות הציבורית. כאשר פחות אנשים מתחסנים, המחיר נמדד לא רק במספר החולים, אלא גם בפגיעה ביכולת המערכת לתפקד ובנטל הכלכלי שמוטל על המשק כולו.

שיעור ההתחסנות נגד שפעת בישראל עומד על כ־15% בלבד – לעומת כ־70% במדינות אירופה. זו לא רק סטטיסטיקה, אלא תמונת מצב מדאיגה שמסבירה מדוע כל חורף מערכת הבריאות נאלצת להתמודד עם עומסים, אשפוזים ומקרי תמותה שניתן היה למנוע.

דוד פפו, בוגר תואר ראשון Bpharm באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל מזה 17 שנה ובעל בית מרקחת פרטי מזה 43 שנה.