JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מיכאל הררי: המשולש ישראל-לבנון-סוריה - כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המשותף? | זמן ישראל

המשולש ישראל-לבנון-סוריה - כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המשותף?

ראש הממשלה הזמנית של סוריה אחמד א-שרע נפגש עם ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם בדמשק, 14 באפריל 2025 (צילום: Lebanese Government press office via AP)
Lebanese Government press office via AP
ראש הממשלה הזמנית של סוריה אחמד א-שרע נפגש עם ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם בדמשק, 14 באפריל 2025

ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו לבחירתו של נשיא חדש וממשלה חדשה.

אלו הציבו את סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו, והשבת הבלעדיות של השליטה על הנשק לידי המדינה, במרכז סדר היום שלהם, אם כי התהליך מתנהל בעצלתיים. הוא מתמקד באזור שמדרום לליטני, כאשר הממשלה מנסה להימנע מעימות ישיר עם חזבאללה, למורת רוחם של ישראל וארה"ב.

סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו והשבת הבלעדיות של השליטה על הנשק לידי המדינה, עומדת במרכז סדר היום בסוריה ובלבנון, אם כי התהליך מתנהל בעצלתיים, כשהממשלה מנסה להימנע מעימות ישיר עם חזבאללה

משטרו של אחמד א-שרע בסוריה זוכה לחיבוק חם ממרבית השחקנים בזירה הבינלאומית, בראשם הנשיא דונלד טראמפ. מתמודד עדיין עם שורה ארוכה של סוגיות קשות ומרכזיות, ובעינו עומד סימן השאלה אם יצליח וכיצד להרחיב את שליטתו לכל שטח המדינה. אולם במקביל מתקיימים מגעים ישירים בינו לבין ישראל, אף פומביים ובדרג גבוה, ומתרבים הסימנים לחתימה קרובה על הסכם ביטחוני בין שתי המדינות.

מערכת היחסים בין סוריה ולבנון סבוכה ומורכבת. סוריה התייחסה לאורך השנים באדנות כלפי שכנתה, לאו דווקא כאל מדינה ריבונית במלוא מובן המילה, וקבעה את סדר היום, כולל באמצעות נוכחות צבאית במדינה לאורך שנים. מצב הדברים משתנה כעת, וממשל א-שרע מקפיד להדגיש, מאז השתלטותו על דמשק, כי בכוונתו לכונן יחסים שוויוניים מול לבנון. סוגיות רבות נמצאות על המדוכה, שיחייבו תהליך ארוך וקשה טרם שיגיעו לפתרון.

בנסיבות הנוכחיות עולה השאלה האם וכיצד תהליך נרמול היחסים בין סוריה ולבנון יכול לסייע לייצוב מערכת היחסים של ישראל מול כל אחת מהמדינות. התשובה, להבנתי, חיובית אף שככלל יש להימנע לגמרי מיצירת זיקה בין שלוש המדינות. במה דברים אמורים?

ניתן להניח על המדוכה שלוש סוגיות רלוונטיות:

1

הסדרת הגבול היבשתי בין סוריה ולבנון:

מדובר בסוגיה סבוכה (עוד מקדמת דנא), ושתי המדינות החלו במגעים, ראשוניים בלבד, לדון בכך. להסדרתה של סוגיה זו חשיבות רבה בשני מישורים, הסורי-לבנוני הנוגע כאמור להשתתת היחסים על בסיס ריבוני ושוויוני ברור וחיזוק המשילות בשתי המדינות; כמו גם הלבנוני-ישראלי.

האם וכיצד תהליך נרמול היחסים בין סוריה ולבנון יכול לסייע לייצוב מערכת היחסים של ישראל מולן? התשובה להבנתי חיובית, אף שככלל יש להימנע לגמרי מיצירת זיקה בין שלוש המדינות

פתרון שאלת הגבול הסורי-לבנוני יכולה לסייע עד מאוד, שלא לומר אף לפתור במהרה, את סימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון. פתרון שאלת חוות שבעא והכפר רג'ר (סביר כי מדובר למעשה בטריטוריה שהייתה בשליטה סורית ועל-כן תצטרף להיפתר במו"מ סורי-ישראלי), תסיר אבני נגף מרכזיות להשלמת ההסכם על הגבול היבשתי בין לבנון וישראל.

2

סיוע ישראלי בהעברת גז טבעי ללבנון:

כזכור, עוד טרם השינויים הדרמטיים באזור נדונה, בהרחבה ובפירוט, האפשרות לספק ללבנון גז טבעי על מנת לסייע לה במשבר החשמל במדינה. בזמנו, הרעיון נועד גם למנוע אספקה איראנית של נפט למדינה, ובמגעים בין שורה של שחקנים רלוונטיים הושגה התקדמות רבה. הרעיון לא צלח בסופו של דבר, ממכלול גורמים, החשוב בהן הסנקציות האמריקאיות על משטר אסד.

כיום התנאים השתנו, ועל פני הדברים הנסיבות הנוכחיות עשויות להיות קונסטרוקטיביות. מדובר בהעברת גז באמצעות צינור הגז הערבי שמתחיל במצרים, עובר בירדן ומסתיים בסוריה (והמשך העברתו ללבנון יכולה להיעשות באמצעות חיבור לתחנות הכוח הרלוונטיות בלבנון).

פורמלית ניתן "לצבוע" את הגז לאו דווקא כגז ישראלי, מחשש לנורמליזציה מוקדמת מדי, אלא כגז שמקורו במצרים (ולא משנה מאין זו רוכשת אותו). כך גם זה נדון בזמנו, אולם כאמור המצב כעת שונה, ולכאורה נוח יותר. הזווית הסורית, שלמעשה הכשילה בזמנו את הרעיון, נפתרה במידה רבה, שכן משטר א-שרע זוכה ללגיטימציה רחבה, כולל מצד ארה"ב. מבלי להיכנס כעת לפרטים טכניים מרובים, חשובים ודורשים פתרון, הרי שמדובר במהלך בר יישום, בעלות לא גבוהה מדי ובמימושו בטווח זמן קצר יחסית. יש בכך חשיבות מעשית-אנרגטית, כמו גם מדינית-אסטרטגית.

עוד טרם השינויים הדרמטיים באזור – נדונה בהרחבה ובפירוט האפשרות לספק ללבנון גז טבעי על מנת לסייע לה במשבר החשמל במדינה. בזמנו, הרעיון נועד גם למנוע אספקה איראנית של נפט למדינה

3

סימון הגבול הימי בין לבנון וסוריה:

מדובר בסוגיה חשובה ביותר, אם שתי המדינות מבקשות להתקדם בניצול פוטנציאל האנרגיה שקיים במימיהן. לשם כך, שתי המדינות חייבות להסדיר את הגבולות הימיים שלהן, אם ברצונן שחברות בינלאומיות ישקיעו כספים מרובים בקידוחים יקרים בניסיון לגלות גז.

כזכור, לבנון החלה כבר לפני מספר שנים בתהליך הסדרת גבולותיה הימיים. חתמה עם קפריסין על הסכם ביניהן כבר ב-2007, שאמנם לא אושרר בזמנו על ידי לבנון. שתי המדינות חידשו לאחרונה את המו"מ ביניהן, הגיעו להסכם עדכני, אותו הממשלה הלבנונית אישרה, ונותר לראות אם תצליח כעת לאשררו בפרלמנט. למותר להזכיר גם את ההסכם הימי שהושג בין ישראל ולבנון באוקטובר 2022.

מעל ראשיהם של כל ההסכמים הללו מרחפת כידוע הזווית הטורקית. אנקרה מאתגרת את ההסכמים הימיים במזרח הים התיכון משתי סיבות עיקריות – הסכסוך הלא פתור סביב קפריסין והמחלוקת בינה ובין יוון ביחס לגבול הימי ביניהן.

אולם, וזה חשוב, אנקרה הגיבה עד כה באיפוק להסכמים הלבנוני-קפריסאי וגם לזה הלבנוני-ישראלי. ללמדנו, שבאנקרה מבינים את מרחב התמרון שלהם, אף בעת מחלוקת.

בעינה עומדת אמנם השאלה כיצד יגיבו באנקרה להתקדמות לבנונית-סורית בסוגיית הגבול הימי שלהן. למותר להדגיש, שהסכם ימי סורי-לבנוני יתרום רבות לשתי המדינות, כלכלית ומדינית, כמו גם ליציבות האזור כולו, לאור התהליכים המרתקים שמתרחשים בו בשנים האחרונות.

נשאלת השאלה כיצד יגיבו באנקרה להתקדמות לבנונית-סורית בסוגיית הגבול הימי שלהן. למותר להדגיש, שהסכם ימי סורי-לבנוני יתרום רבות לשתי המדינות, כלכלית ומדינית, כמו גם ליציבות האזור כולו

המפה האזורית, שנמצאת אמנם בתהליך עיצוב בשנתיים האחרונות, פותחת צוהר רחב למדי לדיפלומטיה מרתקת. ישראל הוכיחה לפני כ-15 שנה, כי יש ביכולתה לזהות ולנצל הזדמנויות אסטרטגיות שנפתחו בפניה, וכוננה מערכת יחסים אזורית מוצלחת במזרח הים התיכון, שהשתמרה בשנות המלחמה. סוריה ולבנון עושות את דרכן, כל אחת באמצעיה ומול אתגריה הייחודיים, לעבר מימוש חלון ההזדמנויות שנפתח ביניהן. ראוי שגם ישראל תעשה זאת, ובמיוחד כאשר הקלפים בידיה (לכאורה?) משופרים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 884 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 13 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: ראש המוסד ביקר בחשאי באמירויות לפחות פעמיים במהלך המלחמה עם איראן

שוב: יום העדות של נתניהו במשפטו קוצר לבקשתו ● הצבעה טרומית על פיזור הכנסת לא צפויה לפני השבוע הבא ● דיווח: גורמי מודיעין בארה"ב מעריכים כי איראן עדיין מחזיקה בכ-70% ממלאי הטילים שהיו לה לפני המלחמה ● דיווח: המילים "להבטיח חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה" נמחקו מהצעת החוק החדשה של הממשלה לוועדת חקירה פוליטית לטבח השבעה באוקטובר

לכל העדכונים עוד 17 עדכונים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים
אמיר בן-דוד

אווירת סוף קדנציה

כשמושב הקיץ של הכנסת יצא לדרך, לכולם היה ברור שעשרות רבות מתוך 120 הח"כים המכהנים יאבדו את החסינות בקרוב, ועד סוף הקיץ הם ימצאו את התשובה, את פשר הקולות, את כל החלומות ● וגם: מתי יהיו הבחירות? ● המלחמה בצפון נמשכת ● משפט נתניהו חודש. ושוב נקטע ● מותם של כוכבי ה-NBA ● ועוד...

יצחק גולדקנופף מיהדות התורה במליאת הכנסת, 13 במאי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

מערכת החינוך הישראלית במשבר - דוח מבקר המדינה

יש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.

דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.

קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 939 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

כשהמדינה מדברת כוח, הרחוב עונה בדם

הרצפה ליד הפיצרייה עוד לא הספיקה להתקרר. ריח של בצק ושמן נחתך בחדות מתכתית. צעיר שעמד שם רגע קודם, עם חברים ועם צחוק של סוף יום, הפך לגוף דומם.

לא גבול, לא אויב, אלא סכין בידיים של נערים אחרים. זו אינה רק פרשה פלילית, אלא רגע שבו החברה נאלצת להביט בצל של עצמה, קרוב מדי, מוחשי מדי.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 613 מילים

למקרה שפיספסת

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים

המלחמה בחזירים בחיפה ירדה למחתרת

בשקט מוזר ובלי לעדכן את הציבור, רשות הטבע והגנים פרשה מהפרויקט המשותף עם עיריית חיפה לצמצום החיכוך עם החזירים בעיר ● הפקח הייעודי עזב, הדוח החודשי חדל להתפרסם והחשש הוא שבלי פיקוח ובלי שקיפות לא יהיה מה שירסן את הירי ברחובות ● עיריית חיפה: "ממשיכים לפעול באופן מקצועי ואחראי. מספר מקרי המתת החזירים ירד לכ־10 בחודש"

לכתבה המלאה עוד 1,566 מילים

בלי הכרזה רשמית, הסיפוח סביב ירושלים דוהר קדימה

אין הכרזה רשמית, אבל הסיפוח סביב ירושלים מעמיק בקצב מואץ ● דוח חדש של "עיר עמים" מתאר כיצד התנחלויות, כבישים חדשים, מחסומים, צווי הריסה ואלימות מתנחלים מבתרים את המרחב הפלסטיני למובלעות מנותקות ודוחקים ממנו את תושביו ● כעת המדיניות הזו עלולה להתרחב גם לשטחי A ו־B ולאיים על מיליוני פלסטינים בגדה המערבית

לכתבה המלאה עוד 1,640 מילים

שר המשפטים ממשיך להתנהל בגישה רעילה ומעדיף לנהל קמפיין פוליטי במקום לאייש את בתי המשפט הקורסים ● הוא מציע פתרונות זמניים שמייצרים כאוס, מכתיב תאריכים רק כדי להתלונן אחר כך, ומסרב להכיר בקיומו של נשיא העליון יצחק עמית ● אלא שהתרגילים הללו קרובים למיצוי, ושופטי העליון בדרך לכפות עליו את כינוס הוועדה - ובהכרח, מינוי שופטים בחלק מהערכאות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 864 מילים ו-1 תגובות

ארדן משדר קריאות מצוקה

השגריר לשעבר חזר לארץ וגילה שראש הממשלה מטרפד לו כל תפקיד פנוי, כולל יו"ר התעשייה האווירית, בגלל קשריו עם ליברמן ● האיום המרומז להקים מפלגת ימין הוא בסך הכול ניסיון לסחוט שריון ברשימת הליכוד ● אבל המתנה הזו לא תגיע, וארדן צפוי למצוא את עצמו ממתין מחוץ למגרש עד שנתניהו יפסיד או יפרוש ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 593 מילים ו-1 תגובות

שכירות היא כבר לא מילת גנאי כלכלית

בשלוש השנים האחרונות נשבר משהו יסודי בהנחה שנדל"ן בישראל הוא השקעה שתמיד משתלמת ● יותר ויותר אינדיקטורים כלכליים מצביעים על אלטרנטיבות כדאיות יותר ● מי שירוץ לרכוש כעת דירה בכל מחיר, בלי תכנון פיננסי שקול, עלול לגלות באיחור שהוא נשאב אל תוך חלום בלהות פיננסי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 718 מילים ו-1 תגובות

האיראנים נאחזים בשגרה ומפתחים איבה חדשה כלפי המערב וישראל

עלי האשם, עיתונאי ששהה בטהרן שישה שבועות בזמן המלחמה, מתאר עיר שמנסה לשמור על שגרה למרות המלחמה ● לדבריו, על אף הדיכוי האכזרי של מחאות העבר והמשבר הכלכלי העמוק, האיום החיצוני ומתקפות ארצות הברית וישראל יצרו אפקט של התלכדות סביב הדגל והפכו את סיסמאות המשטר לתחושת איבה אותנטית ברחובות

לכתבה המלאה עוד 1,933 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.