ביום האחרון לשנת 2024 הגענו לדירה קטנה באלפים האיטלקים. חיפשנו שקט מהכל, מחדשות ועד אנשים. השנתיים האחרונות וכל הג'ז הזה; מי שצריך הסבר אין טעם להסביר לו, ושם היה שקט וקר בחוץ, שקט וחם וחינני בפנים.
אבל לקח זמן להוריד טורים, וערב השנה החדשה והכל, אז בחמש וחצי בערך, כשהערב כבר ירד, מצאנו את עצמנו ברכב בדרך לכפר קטן במרחק שלושים קילומטר. האיש גילה במודעה מקומית שמתקיים שם מצעד לפידים. מה יכולנו לעשות.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
ישראל צריכה להפסיק את המלחמה שפתחה נגד איראן בשבת 28 לפברואר. זו מלחמת ברירה, שיעדה המוצהר – החלפת שלטון – הוא יעד ערטילאי ובלתי ריאלי להשגה.
עניין אחד הוא השמדת מתקני גרעין המאיימים על קיומה של מדינת ישראל – לגביו ישראל כבר הכריזה ניצחון ביוני האחרון. אך החלפת שלטון מקומי באמצעות מלחמה חיצונית, זו יומרה שהופרכה פעם אחר פעם בהיסטוריה המדממת של המזרח התיכון.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון.
למרבה הצער, ישראל לא יכולה להתעלם מההתחמשות האיראנית ומכוונתו המוצהרת של משטר האייאתוללות להשמיד את מדינת ישראל. אבל כשמטרת המלחמה הנוכחית מעורפלת לחלוטין ונעה בין החלפת המשטר לבין הכחדת היכולת הצבאית האיראנית (כלומר הכרעה צבאית של מדינה שגדולה בכמה סדרי גודל מישראל גם בלי להביא בחשבון את שלוחותיה בכל רחבי המזה"ת), שתי מטרות לא מעשיות בעליל ושכל בר דעת מבין כי אינן ניתנות להשגה, אזי ברור שהמשכה הינו בגדר איוולת גמורה.
אם למלחמה אין תכלית ברורה ומוגדרת, מי יכול לומר באילו תנאים, ומתי, מן הראוי יהיה להפסיקה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לחנינה. ניתוח של הערכת הדינמיקה מובילה לאפשרות שהנשיא יצחק הרצוג ייאלץ לבסוף להכריע בעד ביטול המשפט. מכבש הלחצים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אינו פשוט, והמלחמה הקלה על התהליך גם בדעת הקהל.
ניתן לחוש במיאוס ממשפט המאה הישראלי וברצון לסיים את חלום הבלהות הזה. תסריט אחד מכמה הוא שהנשיא יעניק לנתניהו חנינה ביום העצמאות בין שלל האפשרויות הנבחנות עכשיו בחדרים הסגורים.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כך צריך להיות ! וחבל שלא מוקדם יותר.
ראש ממשלה בזמן כהונה לא צריך להישפט כל עוד לא מדובר על בגידה במדינה שלו !
הוא חייב להיות מרוכז במשימה שלשמה הוא נבחר … כן נבחר ! למי ששכח שזו מדינה דמוקרטית שבוחרים ראש ממשלה בקלפי.
אין דבר כזה בחוק ביטול משפט. מאמר מטופש לגמרי. הדבר היחיד שיכול להיות אולי: הודאה באשמה והוצאה מהפוליטיקה עם קלון. וגם זה רק עם הסכמה של היועמשי"ת על הפסקת המשפט. בכל מקרה כל עוד אין חוות דעת של היועמשית על המכתב המאפיונרי שנתנייהו הגיש לו – הרצוג לא יכול לעשות דבר. והיועמשית תקבע שאין כאן כל בקשת חנינה אלא בקשה לביטול משפט פלילי. סעיף שלא קיים בחוק..
לפני כמה שנים נסעתי במונית. זה עניין די נדיר אצלי, ולכן הופתעתי כשהאפליקציה דיווחה לי על תחומי העניין של הנהג המיועד; אולי כדי לעודד אותנו לעבוד על מערכת היחסים בינינו.
הנושא הנבחר בטינדר נהגים שלו היה יהדות. ידעתי שלא נחליף מילה, אבל הנהג לא ויתר עליי.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לצערי המעטנשאת מבקשת לא יקרה. אכתוב מה שכבר כתבתי פה פעמים רבות: מי שעובד איפה שאני עובד וגר איפה שאני גר רואה בדיוק לאן המדינה שלנו מתדרדרת. עוד ועוד עובדי אלילים פרימיטיבים שלא לומדים לימודי ליבה ורוכבים עלינו, חמורו של משיח, עוד ועוד אנשים שלא מכבדים את המרחב הציבורי, עוד ועוד פשיסטים ועוד ועוד בורים צעקניים כדוגמת הפאנל הזה שדיברת עליו.