בזמן שישראל מתייחדת עם זכר קורבנות טבח 7 באוקטובר, ואיראן חווה שנה נוראית של כישלונות צבאיים, המשטר בטהרן לא מראה סימני שבירה ● עימותים צבאיים, ניסיונות להתנקש במנהיגי המערב ואיומים קבועים על ישראל ממשיכים להלהיט את האזור ● השאלה החשובה היא האם סנקציות נוספות יספיקו, או שהגיע הזמן לצעדים דרסטיים יותר? ● פרשנות
בכל רגע נתון, כ-70 ילדים בישראל ממתינים למשפחת אומנה. הנתון הכואב והבלתי מתקבל על הדעת הזה מחייב את רשויות המדינה לשחרר חסמים, ולאתר פתרונות שמעמידים במרכז את צרכיו וטובתו של הילד.
בישראל חיים כ-400 אלף ילדים בסיכון, מתוכם כ-4,300 ילדים ובני נוער שנמצאים בסידור חוץ זמני וגדלים בכ-4,000 משפחות אומנה. חלקם, ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
מאז השבעה באוקטובר רבים מנסים להבין מדוע הציבור לא שוטף את הרחובות בהמוניו במחאה זועמת על הפקרת החטופים או מתייצב מחדש במספרי ענק כדי להתנגד לחידוש ההפיכה המשטרית. אחד ההסברים, שנדמה כי קנה אחיזה לאחרונה, מייחס לאזרחים שלא יוצאים להפגין את מה שמוכר בעגה הפסיכולוגית בתור "חוסר אונים נרכש".
המונח "חוסר אונים נרכש" מקורו בניסוי התנהגותי מפורסם שנערך בכלבים על ידי הפסיכולוג מרטין סליגמן לפני קרוב ל-60 שנה. הניסוי של סליגמן הראה כיצד כלבים שמקבלים שוק חשמלי חוזר ונשנה ולומדים שאין בכוחם לעשות דבר כדי להימנע ממנו, מפתחים לבסוף אפתיה (ואולקוס) ומשלימים עם מצבם בכניעה.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה בעיקר ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה. ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה, שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ובראשן משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים לכל היותר.
מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה.
פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, ויו"ר מכוני המחקר לביטחון האישי וחוסן קהילתי ולחקר המדיניות הכללית בישראל - הפועלים במכללה. הוא כלכלן בכיר, שימש בתפקידים ניהוליים בסקטור הבנקאי, העסקי והציבורי. בנוסף, היה חבר בוועדה למינוי פרופסורים בתחום מדעי החברה במל"ג.
ניצב בדימוס זהר דביר כיהן בעבר כסמפכ"ל משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד מחוז צפון במשטרה. משמש כחוקר ויו"ר משותף במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. דביר מכהן כמנכ"ל חברת "תור" הפועלת בתחום הביטחון בזירה הבינלאומית. בוגר תואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם