בימים האחרונים פורסם כי חברי צוות המשא ומתן המשתתפים במגעים לקידום עסקת החטופים מפצירים בראש הממשלה להתגמש בעמדותיו כדי לאפשר התקדמות במגעים, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב לכך כי "זו החלטה מדינית ולא ביטחונית".

לפי הדיווחים בתקשורת, רה"מ הוסיף ואמר: "אני אחליט בעניין הזה", והעביר את המסר כי רק הוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא. זאת אף שקבלת החלטה שלילית בעניין עסקת החטופים היא אקט בעל השלכות ביטחוניות חמורות.

לפי המפורסם בתקשורת, שר הביטחון יואב גלנט אמר באחרונה שלראשונה אנו נמצאים בצומת שבין הסדרה להסלמה.

לפי המדווח, רה"מ הוסיף לגבי עסקת החטופים: "אני אחליט בעניין הזה", והבהיר כי רק הוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא. זאת אף שהחלטה שלילית בעניין היא בעלת השלכות ביטחוניות חמורות

עוד דווח, כי שר הביטחון יואב גלנט ביקש להביא את הנושא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לנוכח החשש כי אם העסקה תיפול, יעלה הסיכוי שישראל תיגרר למלחמה אזורית.

נוסף לציווי המוסרי שכרוך בכך, הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים במסגרת זו, קשורים באופן הדוק לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריכים להתקיים בפורום רחב יותר, במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני (או בשמו הרשמי – ועדת השרים לביטחון לאומי).

הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות ביטחוניות כבדות משקל, לרבות השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, מובילה למצב של ריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו, ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.

אכן, קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים-מדיניים גורליים על-ידי ראש הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם הלקחים שנלמדו בעקבות מלחמות ישראל. כך למשל, ועדת אגרנט, שהוקמה לחקור את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, הדגישה כי שאלות יסוד, שאלות לטווח ארוך ושאלות בעלות חשיבות מיוחדת צריכות להיות שמורות לדיון ולהכרעה בממשלה – גם בעת מלחמה.

לפי דו"ח הוועדה, רה"מ רשאי להיוועץ כראות עיניו בכל עת בבעלי תפקידים מתאימים, ובלבד שסמכות הממשלה לדון ולהכריע בענייני הביטחון לא תיפגע.

הימנעות רה"מ מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות ביטחוניות כבדות משקל, לרבות השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, מובילה לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו, באופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל

ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, בראשות השופט אליהו וינוגרד, הבהירה בדו"ח החלקי שלה (שעיקריו אומצו בהמשך על-ידי הממשלה), כי עקרונות דמוקרטיים מחייבים שהחלטות עקרוניות יתקבלו בהליך סדור. תהליך התומך בהבניה ובבקרה על שיקול הדעת, ואשר מצמצם את הסכנה מהסתמכות בלתי מבוקרת על אינטואיציה, אימפולסיביות או שיקולים אישיים ופוליטיים, העלולים לקלקל את השורה.

בדו"ח הסופי שלה, מצאה הוועדה כי רה"מ צריך היה לקיים שיח רציף יותר בנושאי המלחמה ומהלכיה עם הקבינט המדיני-ביטחוני, זרועה הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון לאומי, וכי העובדה שדיוני הקבינט לא התקיימו על-בסיס קבוע ותכוף "תרמה תרומה שלילית לצורת ניהול המלחמה ולתוצאותיה".

למעשה, ראש הממשלה נתניהו עמד בעבר בעצמו על חשיבות מעורבותו של הקבינט בקבלת ההחלטות בעניינים ביטחוניים. כאשר נפגש בשנת 2015 עם צוות מבקר המדינה, במסגרת ביקורת שנערכה לאחר מבצע "צוק איתן", אמר נתניהו כי הקבינט המדיני-ביטחוני צריך לקבל את ההחלטות המרכזיות ביחס לביצוע המלחמה, להפסקת המלחמה, לאישור הפסקות אש והחלטות עקרוניות אחרות.

בה בעת, משרדו חידד בפני צוות הביקורת כי אין לעגן את סמכויות הקבינט בחוק "מחשש לפגיעה ביכולתו של ראש הממשלה לנהל את המדינה". מבקר המדינה, לעומת זאת, סבר כי הסדרת הסמכויות של הקבינט המדיני-ביטחוני תבטיח, שהחלטות יתקבלו ברוב קולות – בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ותתרום להגברת אמון הציבור בכך שתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הם תקינים וראויים.

בדו"ח הסופי שלה, מצאה ועדת וינוגרד כי רה"מ צריך היה לקיים שיח רציף יותר בנושאי המלחמה ומהלכיה עם הקבינט המדיני-ביטחוני, זרועה הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון לאומי

כך או כך, ועדת עמידרור לבחינת עבודת הקבינט משנת 2016, שהמלצותיה אומצו על-ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, חידדה כי שינוי מהותי בתוכנית הלחימה, מעבר בין השלבים השונים בתוכנית או שינויים משמעותיים הנגזרים מההתפתחויות בזירה – מחייבים את עדכון הקבינט, תוך הבהרת המשמעויות הנובעות מהשינוי.

יודגש, כי מרכיב חיוני לטיוב ההחלטות בדמוקרטיה הוא ממשלה פעילה, אשר מקבלת על עצמה אחריות מלאה למהות ולדרכי קבלת החלטותיה, וששריה תובעים את קיומו של הליך סדור בדיון על שאלות של שלום ומלחמה. במילים אחרות, גם לשרי הממשלה, ובפרט לשרים החברים בקבינט המדיני-ביטחוני, יש  אחריות בניהול המלחמה.

כפי שהסבירה ועדת וינוגרד, תפקוד חסר של השרים עלול להוביל לליקוי ולפגיעה בבקרה על קבלת ההחלטות הביטחוניות במסגרת המשטר הפרלמנטרי-קבינטי הנהוג בישראל.

אף המל"ל נדרש להביע דעה בלתי תלויה בכל נושא מדיני-ביטחוני העומד לדיון אצל ראש הממשלה, וזאת כדי לקיים עבודת מטה טובה ומתואמת וליצור זיכרון ארגוני מובנה בנושאי חוץ וביטחון.

בפועל, לא מדובר בפעם הראשונה לאורך השנים שבה ראש הממשלה נתניהו נמנע מכינוס הקבינט, בעת שאישר פעולות שהיו יכולות להוביל להתלקחות באזור. זה קרה, למשל, במסגרת היציאה למבצע צבאי בעזה במאי 2023, בעת קבלת ההחלטה על חיסולו של אסמאעיל הניה, וכן בפעולת הסיכול של מתקפת חזבאללה בבוקר 25 באוגוסט 2024 – שלוש פעולות שאף יכולות ליפול בגדרי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה ולכן מחייבות החלטת קבינט.

כפי שהדגיש בעבר מבקר המדינה, לא ראוי להותיר החלטות בעלות השלכות גורליות בידי מספר מצומצם מאוד של מקבלי החלטות.

זו לא הפעם הראשונה לאורך השנים, בה רה"מ נתניהו נמנע מכינוס הקבינט, בעת שאישר פעולות שהיו יכולות להוביל להתלקחות באזור. זה קרה, למשל, ביציאה למבצע צבאי בעזה ב-2023, בהחלטה על חיסול הניה ועוד

דווקא בעת מלחמה, חשוב לפעול ליישום המסקנות וההמלצות השונות שהתקבלו כלקחי מלחמות העבר בדבר חשיבותו המכרעת של פורום הקבינט בסוגיות המשפיעות על ביטחונם של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. בפרט בעת הזו, חיוני שהקבינט יממש את אחריותו, וידון באופן מעמיק, סדור ותכוף בנושא כה רגיש ציבורית, מוסרית וביטחונית של השבת החטופים והפסקת האש.

פרופ' עמיחי כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית אונו.

עו"ד מירית לביא היא חוקרת במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה.