בפרפרזה על משל הצפרדע המתבשלת בסיר, מדינת ישראל הפכה למרק צפרדעים ענק. כל יום טומן בחובו עוד מנה של טירוף, והדרך היחידה להתמודד עם המציאות היא להתעלם ולהנות מהמים המתחממים בסיר.
במצב הנוכחי, מבזק חדשות ברדיו, שידווח כי שר המורשת עמיחי אליהו הטיל נשק גרעיני עם רוגטקה לעבר עזה – יישמע לנו הגיוני, ואחרי הידיעה הזו גם יעברו לדיווחי התנועה כי "מה כבר קרה?". ובזמן שאנחנו מתבשלים, המציאות שיוצרת עבורנו הממשלה ממשיכה לבעבע בסיר.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
הכותרות הראשיות עכשיו
מה שמיוחד בפסגת מדינות ערב שהתכנסה בקהיר למען שיקום עזה מהריסותיה ודחיית יוזמת הגירת העזתים של הנשיא דונלד טראמפ היה – שלראשונה מדינות ניסו לגבש נוסחה בבעיה הפלסטינית שאינה מאמצת את עמדות אש"ף, אלא מנסה לכפות על הפלסטינים את הפתרון הרצוי למדינות ערב.
דיברנו בלשון "לנסות", מכיוון שבאימוץ ההחלטה המצרית לשיקום רצועת עזה כבר יש ניסיון של התעלמות מן העמדה הפלסטינית, אבל עדיין לא גובשה עמדה ערבית מקובלת על כולם. חולשת העמדה המסכמת נעוצה בכך שמדינות ערב לא הצליחו לגשר על חילוקי הדעות ביניהן – והראיה, יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, מי שאמור לממן את שיקום עזה, לא הגיע לפסגה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
כמו הבהלה לזהב במאה ה-19, גם עידן הבינה המלאכותית מביא עמו מרוץ חסר תקדים אחר ההצלחה. כל חברה רוצה להיות הדבר הגדול הבא, המשקיעים מזרימים מיליארדים, וחברות מבטיחות פתרונות מבוססי AI שיטלטלו את השוק.
דוגמאות לא חסרות – OpenAI שמובילה את מהפכת הצ'אטבוטים, סטארטאפים כמו Mistral AI באירופה שמאתגרים את הענקיות, ואלפי מיזמים קטנים שמנסים למצוא את מקומם במרוץ. אבל כמו אז, גם היום – לא כולם יזכו.
מירון עשת הוא מייסד ומנכ"ל שותף ב-NM Digital Strategy, מלווה חברות וארגונים ביצירת אסטרטגיות דיגיטליות המותאמות לעידן שבו הכל יכול להיראות אמיתי – אבל רק האמת מנצחת.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סמוטריץ' לא בסדר, אנחנו לא בסדר.
נכון!
למה לחבר בין מחט לקרחת?
זו שגיאה תפיסתית, להציב את הקצאת הכספים לצורך איכלוס מבוקר של היהודים, על מול הקצאת משאבים למניעת ביזה, הרס מגמתי, איכלוס ערבי ללא כל רצון להשאיר שום נכס ארכאולוגי בהיסטוריה היהודית על תילו.
הייהוד צריך להיות הנדבך המשמעותי והחזק ביותר שימגר את ההרס והביריונות הפלסטינית
השילטון נמצא בידיהם. יש פה מבול מכוון של בעיות ששומרי הסף לא יוכלו לטפל בכולם. צריך להחליט מה היא ההפרה החוקית המסוכנת ביותר לקיומה של המדינה ולהמשיך משם. זה ימשך כך עד שתקום בישראל ממשלה נורמלית.
אז האיסלם היה לפני היהדות והפלסטינים לפני העברים והשומרון והר המנשה ראשית ההתיישבות היהודית אינו אלא פיקציה.
כמה קל לגבב שטויות ולהשוןת הרס עתיקות מסיבי של הפלסטינים לכמה קראוונים שנבנו ללא חפירות והרס טרסות בניגוד לנכתב. מלבד זאת טרסות יש בכל הר וגבעה ביו"ש ובבתיר ישנן עתיקות יהודיות בעליל מתקופת בית שני ומרד בר כוכבא.
יש משפט אחד במאמר שמבהיר את עומק הבלבול:
"… נעזוב גם את השאלה האם יש דבר כזה בכלל אתרי מורשת שלנו – הרי הפלסטינים מזהים חלק גדול מאתרי המורשת שאנו מכירים כ"שלנו" כ"שלהם"…".
ארכיאולגיה זה "מדע מדויק". לא הייתה פלסטין, לא היה עם פלסטיני (שאלה אם קיים היום) וממילא אין שום ממצא ארכאולוגי שקשור אליהם.
הבחירה להמיר עובדות בקונספציה זו שורש הבעיה. שים את העובדות על השולחן. הכל שלנו, אתם אולי עם בהתהוות של עשרות שנים. אולי.
מנקודת המוצא הזו תחליט שאתה רוצה להכיל, לתת, אבל שים את העובדות על השולחן. ההסכמה להכיל את הקונספציה ובמילים פחות מכובסות – לאמץ את השקרים, כששניכם יודעים שמדובר בשקר מתפרשת לא רק כחולשה אלא גם כטמטום והתוצאה – זלזול, התנשאות ובוז.
בטח לגיטימי שמי ששותף שלך בבעלות יתנגד לדרך ובטח ובטח נוכח התמורה המאד מפוקפקת.
אז מה יש לנו כאן? אנחנו "הילידים" של הארץ הזאת, כולה, יש פה אלפי אתרי ארכיאולגיה ובהם ממצאים הקשורים לעברנו שערכם לא יסולא בפז ויש פה כנופיות שלא רק שלא מוצאת שום ערך ארכיאולגיה, (אלא אם כפרט יוכל למכור חפץ זה או אחר בשוק השחור לעתיקות), כמדיניות בחרו להשמיד את אתרי העתיקות, לגרוס את הר הבית, לסלול כביש על מזבח יהושע בן נון ובמטרה להשמיד על תיעוד שמאיים עובדתית על הקונספציה.
אז ממה אתה מודאג? לא מהרס ערש תרבותנו, לא מניסיון להכחיד כל עדות לזיקה ולזכותנו על הארץ ואפילו לא סתם מהרס ממצאים ארכאולוגיים (כבן תרבות נורמלי), אתה מודאג שמה לא יצליחו במשימתם או מהעובדה שמישהו מאמת אותם עם העובדות.
במשפט אחד, אתה מעדיף לחיות בשקר על פני אמת. זכותך. אותי לא שכנעת