גייזי צפריר היה ראש שלוחת המוסד באיראן כשפרצה המהפכה האסלאמית בינואר 1979 - ובבת אחת הגדרת התפקיד שלו השתנתה ● צפריר היה אמון על פינוי כל הישראלים מאיראן וחיסול כל החומרים הרגישים שעשויים היו להישאר מאחור ● גם היום, מעל ארבעה עשורים אחרי, הוא זוכר כל פרט מהימים ההם ● ויש לו מסר ברור בנושא הגרעין היום: "המשטר ישתמש בפצצה. ועוד איך ישתמש"
במאי 1945 סיימו בעלות הברית את חיסולה של גרמניה הנאצית, וצריך היה לרפא את הגרמנים. בינות לחורבות הסתתרו שמונים מיליון אנשים שיזמו שתי מלחמות עולם.
הילדים והנוער הגרמנים חיו כל חייהם בתוך מערכת החינוך הנאצית ששטפה את מוחם בכל כוחה העצום. הוריהם גדלו במדינה אלימה ושסועה ללא מוסדות דמוקרטיים יציבים. לא הייתה מסורת דמוקרטית גרמנית יציבה לחזור אליה
ד"ר יעקב לזוביק הוא הסטוריון. ניהל את ארכיון יד ושם 14 שנה, ובין 2011-2018 היה גנז המדינה. כיום הוא כותב ספר על תולדות מפעל ההתנחלויות.
בימים האחרונים כולנו עדים למלחמת עולם שלישית במדינת ישראל, לשואה של המאה ה-21, למעשים שהשכל הישר לא מסוכל להכיל. המעשים של ארגון המוות, פני הרוע והמפלצת חמאס, במשך שנים השתדל לצייר את עצמו כארגון תמים שפועל למען צדקה ומגייס כספים למען אזרחי עזה המסכנים – התגלו ונחשפו ב-7 באוקטובר 2023, תאריך שייזכר בחברה הישראלית לדיראון עולם.
לא תארנו לעצמנו עד כמה יצור אנושי יכול להפוך לחיית טרף ולטבוח באזרחים ואזרחיות, ילדים וילדות, מבוגרים ומבוגרות, חיילים, מפקדים ומפקדות, פועלים זרים, חיות מחמד וכל דבר שבא ליד שלהם. היום כולם יודעים, מהשמאל ומהימין, מהתומכים ומהמתנגדים שמדובר בחיות טרף מהסוג השפל ביותר, על זה עוד ידובר בספרי ההיסטוריה.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית בבניית חוסן אישי וקהילתי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל. מנכ"לית מרכז מגדלורים - הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חברה בוערים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אירועי השבת השחורה, אשר מוראותיהם ימלאו לבטח את כל ימי החול שבין שואה לזיכרון, נובעים כמובן מקונספציות צבאיות ומדיניות קשות, מתמשכות ובלתי נסלחות, ועליהן ידובר עוד רבות – בעיתונים, באולפנים, בוועדות החקירה. וזה מבלי לדבר על הבוץ האסוני, מעשה-ידי-אדם, שהביאה ממשלת ישראל השלושים ושבע בקוצר ראייתה.
אני הקטן לא מתיימר להבין לעומק את הכשלים הללו, אם כי אדבר בהם מעט במאמרי זה. חשוב לי לשים את האצבע גם על קונספציות חברתיות וחינוכיות.
יהונתן ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן. בוגר חטיבת דובר צה"ל, לשעבר דובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א והכתב המדעי של האוניברסיטה, כיום כתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי. מקדיש חלק ניכר מזמנו להנגשת מדע וידע חופשי, גם במסגרת ויקיפדיה העברית בה הוא כותב ועורך. מדריך בקורסי עריכה לגמלאים ולנוער מטעם עמותת ויקימדיה ישראל. חובב מושבע של היסטוריה, אקטואליה ופוליטיקה. (צילום: שחר שחר)
הזלזול באויב
×+×+×+×+×
מאת: ד"ר אברהם בן- עזרא
הזלזול באויב הוא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד האויב, והקריאות של מדינאים, אנשי צבא ופרשנים שלא לזלזל באויב לא תורמות כלום ורק עלול להזיק על ידי כך שקריאות אלו מייחסות לאויב תכונות חיוביות. זמן מלחמה אינו העת לתת קרדיט כלשהו לאויב.
גם בזמן של היעדר מלחמה זה לא חכם במיוחד לשבח את האויב.
ראו לדוגמא מתאבקים סינים או יפניים, או קרבות אגרוף או קרבות WWE- לא תמצאו שם לוחם שכהקדמה משבח את יריבו או סוקר לעיני כל את ההישגים של היריב בקרבות קודמים.
עקבו אחרי קרבות האגרוף של מוחמד עלי.
הניתוח של יכולותיו של האויב חייב להיעשות, אך בהחלט לא בפרהסיה, כלומר, לא בזירה, לא בעיתונות, לא באמצעי התקשורת. אין לי ספק כי מוחמד עלי חקר היטב את הרקע של כל יריב בזירת האגרוף, אולם מה שהוא דקלם לציבור הרחב היה משהו אחר…
חיל המודיעין והשירות החשאי חייב לאסוף מידע על אודות אמצעי הלחימה ועל אודות יכולותיו של האויב כל הזמן ברציפות אך מידע זה חסום לפרסום. המידע רגיש וחסוי, בדרגת סיווג עליונה. על סמך מידע זה גורמי הצבא יכינו את העימות המלחמתי, את כלי המלחמה והאסטרטגיה בה הצבא ינקוט.
אין שום קשר לכך עם ההצהרות של הלוחמים ומפקדיהם, עם העיתונות, עם הטלוויזיה.
עולם אחר.
הזלזול באויב שהוא לעתים מועיל וחיוני (זכרו – "רבין מחכה לנאצר, איי איי איי…) – לא קשור להערכת האויב מבחינה מקצועית, ועל הערכה זו חלים מגבלות של צנזורה. רק מעט מההערכה יהיה חופשי לפרסום.
הזלזול באויב לעתים קרובות הוא נחוץ ונדרש, כשמדובר באורח חיים, רמה חברתית ומוסרית, פאנאטיות, תרבות רצח, ועוד. הלא נזלזל בדעש על כך שהם עורפים ראשים – של אזרחים וחיילים, ומשדרים את העריכה בערוצים תקשורתיים בהם צופים כולם, גם ילדים?! הלא נזלזל ברפי הדעת אשר הופכים לפצצות בתקווה לפגוש פ"ב בתולות בעולם הבא?!
נזלזל בהם, בכל האמצעים ובפרהסיה. בד בבד נחקור ונבדוק מהן יכולותיהן הצבאיות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המסגד הוא זירת הפשע.
הקוראן הוא הקרדום לחפור בו.
כשם שהפדופיל מבצע גרומינג בקורבן להגיע למצב של אמון מוחלט ושמירת סוד, כך מבצעים כוהני הדת של החמאס גרומינג לצעירים בעזה ואז מגייסים אותם.
אסור להרוס מסגדים ואסור לשרוף ספרי קוראן, אבל ללא ריסטארט של מערכת החינוך בעזה הכל ימשיך ללא שינוי.