עם תום הקיץ מתחדשים עלינו לא רק שנה עברית וחגי תשרי, אלא גם מהלכי ההפיכה המשטרית – ותגובות הנגד. ושוב כולנו מוצפים בטיעונים משפטיים עמוסי מושגים מקצועיים, מתקשים לעקוב אחריהם, שוכחים אותם דקה אחרי שקראנו, ונותרים עם סימני שאלה.

זה מתסכל. זה מרתיע. זה משתיק. אבל אסור לתת לים המושגים לשתק אותנו; זו זכותנו, וגם חובתנו האזרחית, לעקוב, להבין, לגבש דעות מושכלות לגבי המהלכים הדרמטיים המתרחשים כאן עכשיו. הרי על כך המאבק: להיות אזרחיות ואזרחים מבינים ופעילים, ולא נתינות ונתינים. אז מה עושות?

ד"ר אורית קמיר היא משפטנית פמיניסטית אקטיביסטית, ומרצה למשפט, מגדר ותרבות. חוקרת וכותבת על כבוד האדם. חברה במרכז הישראלי לכבוד האדם. ירושלמית, צמחונית ואוהבת חיות.

במשך עשרות שנים, הנפנו חברי מחנה השלום הישראלי על ראש התורן את פתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים. חשבנו שאם "ליבת הסכסוך" הישראלי-ערבי תיפתר, ייפתח השער להשתלבותה של ישראל במרחב הערבי כולו. אך התעלמנו מהעובדה שהפלסטינים בעצמם לא יכלו לספק תשובות לחלק משמעותי מסוגיות הליבה של הסכסוך – נושא הפליטים, נושא ירושלים, וכמובן המעטפת הביטחונית שמחייבים גיבוי ומהלך אזורי.

באוסלו ובקמפ דיוויד וגם בשיחות המאוד מתקדמות של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט עם אבו מאזן, הייתה חסרה ההבנה של ההכרח במהלך אזורי רחב, שיאפשר לפלסטינים להעמיס על כתפיים רחבות יותר את הפשרות הנדרשות מהם ויספק לישראלים את התמריץ של פירות השלום האזוריים.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

יש משהו במונית לילה שיכול להפוך שיחת חולין למשהו עמוק יותר. בנסיעה מיפו למרכז תל אביב לאחרונה מצאתי את עצמי במיקרוקוסמוס של ישראל – השסעים שלה, הסתירות שלה ושאלותיה הבלתי ניתנות לתשובה, כולם מתרחשים באינטימיות הדחוסה של גיהינום המונית המצויה.

זה עתה סיימתי הופעה בטלוויזיה בערוץ I24 בעברית (חדש, ומומלץ)  בה הייתי בפאנל עם אישה שאקרא לה י', נציגה חדה של הימין הפוליטי בישראל (לא אזהה אותה בשום אופן אחר, מסיבות שתיכף יִתְבַּרֵרו). היא גרה לא רחוק ממני ולכן, מעשה חסכון, התחלקנו בנסיעה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

בשלטון המקומי טמון הפוטנציאל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, וההוכחה לכך נמצאת בכנסת עצמה. ביומיום השוטף של מדינת ישראל, נראה שאין שום קשר בין חברי כנסת דוגמת נעמה לזימי, יעקב אשר, נאור שירי, ניר ברקת, מיכאל ביטון ומירב כהן. אבל מתחת לפני השטח, לכולם סיפור די דומה – כולם צמחו בשלטון המקומי.

חברי מועצה וראשי ערים "עולים ליגה" לרמה הארצית באופן די נפוץ. יש לא מעט חברי כנסת שכיהנו כנבחרי ציבור בשלטון המקומי, וגם לא מעט חברי מועצה שעובדים היום בכנסת כיועצים לח"כים.

נעמה מושינסקי מנהלת את "קול מקומי", רשת הכשרות לנבחרי ציבור בשלטון המקומי בישראל, בה חברים מעל 250 נבחרים מהגולן ועד אילת. בעלת ניסיון רב ביזמות חברתית ושירות ציבורי, נעמה מובילה פיתוח הכשרות ובניית שותפויות, במטרה לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולקדם שוויון ברמה המוניציפלית.