החוק לביטול עילת הסבירות הוא תוצר של שימוש לרעה בכוח פרלמנטרי, ותוכנו אינו דמוקרטי. זוהי מסגרת לנטרול בתי המשפט שנועדה להכשיר את ההמשך.
ההמשך הוא חקיקה דיקטטורית: החוק למניעת נבצרות של ראש הממשלה כדי לחסנו מביקורת; חקיקה הפוטרת תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל ופוגעת בעיקרון השוויון; כפייה דתית שאינה מכבדת את החופש מדת; הרחבת סמכויות בתי דין רבניים שלא מכהנת בהם אף אישה; הטלת מגבלות למימוש הזהות המינית (להט"בים); אפליית בני מיעוטים (ערבים לא יורשו להתגורר ביישובים יהודיים); הכשרת מינויים מושחתים של מקורבים ועוד.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
ישראל צריכה להפסיק את המלחמה שפתחה נגד איראן בשבת 28 לפברואר. זו מלחמת ברירה, שיעדה המוצהר – החלפת שלטון – הוא יעד ערטילאי ובלתי ריאלי להשגה.
עניין אחד הוא השמדת מתקני גרעין המאיימים על קיומה של מדינת ישראל – לגביו ישראל כבר הכריזה ניצחון ביוני האחרון. אך החלפת שלטון מקומי באמצעות מלחמה חיצונית, זו יומרה שהופרכה פעם אחר פעם בהיסטוריה המדממת של המזרח התיכון.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון.
למרבה הצער, ישראל לא יכולה להתעלם מההתחמשות האיראנית ומכוונתו המוצהרת של משטר האייאתוללות להשמיד את מדינת ישראל. אבל כשמטרת המלחמה הנוכחית מעורפלת לחלוטין ונעה בין החלפת המשטר לבין הכחדת היכולת הצבאית האיראנית (כלומר הכרעה צבאית של מדינה שגדולה בכמה סדרי גודל מישראל גם בלי להביא בחשבון את שלוחותיה בכל רחבי המזה"ת), שתי מטרות לא מעשיות בעליל ושכל בר דעת מבין כי אינן ניתנות להשגה, אזי ברור שהמשכה הינו בגדר איוולת גמורה.
אם למלחמה אין תכלית ברורה ומוגדרת, מי יכול לומר באילו תנאים, ומתי, מן הראוי יהיה להפסיקה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לחנינה. ניתוח של הערכת הדינמיקה מובילה לאפשרות שהנשיא יצחק הרצוג ייאלץ לבסוף להכריע בעד ביטול המשפט. מכבש הלחצים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אינו פשוט, והמלחמה הקלה על התהליך גם בדעת הקהל.
ניתן לחוש במיאוס ממשפט המאה הישראלי וברצון לסיים את חלום הבלהות הזה. תסריט אחד מכמה הוא שהנשיא יעניק לנתניהו חנינה ביום העצמאות בין שלל האפשרויות הנבחנות עכשיו בחדרים הסגורים.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כך צריך להיות ! וחבל שלא מוקדם יותר.
ראש ממשלה בזמן כהונה לא צריך להישפט כל עוד לא מדובר על בגידה במדינה שלו !
הוא חייב להיות מרוכז במשימה שלשמה הוא נבחר … כן נבחר ! למי ששכח שזו מדינה דמוקרטית שבוחרים ראש ממשלה בקלפי.
אין דבר כזה בחוק ביטול משפט. מאמר מטופש לגמרי. הדבר היחיד שיכול להיות אולי: הודאה באשמה והוצאה מהפוליטיקה עם קלון. וגם זה רק עם הסכמה של היועמשי"ת על הפסקת המשפט. בכל מקרה כל עוד אין חוות דעת של היועמשית על המכתב המאפיונרי שנתנייהו הגיש לו – הרצוג לא יכול לעשות דבר. והיועמשית תקבע שאין כאן כל בקשת חנינה אלא בקשה לביטול משפט פלילי. סעיף שלא קיים בחוק..
לפני כמה שנים נסעתי במונית. זה עניין די נדיר אצלי, ולכן הופתעתי כשהאפליקציה דיווחה לי על תחומי העניין של הנהג המיועד; אולי כדי לעודד אותנו לעבוד על מערכת היחסים בינינו.
הנושא הנבחר בטינדר נהגים שלו היה יהדות. ידעתי שלא נחליף מילה, אבל הנהג לא ויתר עליי.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איריס סורוקר מנסה לחפות בהרבה מלל ולהג על כמה עובדות משפטיות שבהן בית המשפט דרס ברגל גסה את סמכויות הכנסת ושדד לעצמו כוחות שחוק יסוד השפיטה מעולם לא העניק לו.
א. דיון בחוק יסוד – הסמכות היחידה שיש לבגצ נשאבת מחוק יסוד השפיטה של הכנסת. אהרון ברק הסתמך על חוקי היסוד כדי לדון בחוקים רגילים ולבחון האם הם תואמים.
אולם אין בחוק יסוד השפיטה כל הרשאה שהיא לדון בחוקי היסוד עצמם. לכן, דיון כזה הוא דיון שנעשה בחוסר סמכות קיצוני וחורג מסמכות בית המשפט ולכן, הדיון והפסיקות ככל שיהיו בו אינן חוקיות.
נשיאת בית המשפט הרהיבה עוז כאן לשים עצמה באופן לא חוקי שדגל שחור מתנוסס מעליו, מעל הכנסת המכוננת ומהווה בכך סיכון עצום לדמוקרטיה ולאמון העם במערכת המשפט.
ב. עילת הסבירות כשלעצמה פסולה כלל ועיקר באופן שאהרון ברק החליט להשתמש בה.
במשפט האנגלי קיימת עילת סבירות שלפיה על השופט לבחון האם ההחלטה של הגוף השלטוני היתה לא סבירה באופן קיצוני כך שאף אדם לא היה יכול לקבל אותה, ואז הוא רשאי להתערב ולפסול את ההחלטה.
אצלנו החליט אהרון ברק שאם הדופט, על-פי אמונתו וסולם ערכיו, מחליט שההחלטה לא סבירה בעיניו, הוא רשאי לפסול אותה גם ללא עילה חוקית כלשהי.
הגישה בזו מעקרת למעשה את ספר החוקים של מדינת ישראל ואת המדיניות שמפעילה ממשלת ישראל והופכת אותה לתלויה באמונתו ודיעותיו של השופט, שמונה רק לפרש את החוקים ולא לקבוע מגיניות. זו התערבות בוטה בסמכויות הכנסת והממשלה וכגזו דינה להתבטל.
הכנסת אכן צימצמה את עילת הסבירות אך ורק להחלטות שאינן של הרשויות האחרות, קרי חוקי הכנסת והחלטות שרי ממשלה ועיגנה את החלטתה בתיקון לחוק יסוד השפיטה.
אולם, בגצ החליט בחוסר סמכות שזכותו לדון באותו חוק יסוד המקנה לו בכלל את סמכויותיו ולדון באפשרות להרחבת סמכויותיו בנעגוד להחלטת הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת.
זו כבר מרידה בדמוקרטיה הישראלית.
היום בצג מורד בחוק יסוד הדפיטה ומחר תתקבל עתירה לעניין הבמכות להפעיל את צה"ל ובגצ ידון ויחליט להכפיף את צה"ל לנשיא בית המשפט העליון במרום לראש הממשלה. ואנינו – אנא אנו באים.
לכן, חובה על בגצ מייד עם תחילת הדיון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, לעצור את הדיון בהחלטה חד משמעית שהנושא אינו שפיט ולדחות את כל העתירות בעניין זה.
כל המשך דיון או החלטה אחרת יכניסו את בגצ לחריגה מהותית מסמכויותיו ועל הכנסת לקבל החלטה לפזר מיעגית את בגצ ולבחור שופטים חדשים אשר הדמוקרטיה היאננר לרגליהם ולא שאיפות ההשתלטות על הרשויות האחרות.
ד"ר נחשון מרגליות