איריס סורוקר מנסה לחפות בהרבה מלל ולהג על כמה עובדות משפטיות שבהן בית המשפט דרס ברגל גסה את סמכויות הכנסת ושדד לעצמו כוחות שחוק יסוד השפיטה מעולם לא העניק לו.
א. דיון בחוק יסוד – הסמכות היחידה שיש לבגצ נשאבת מחוק יסוד השפיטה של הכנסת. אהרון ברק הסתמך על חוקי היסוד כדי לדון בחוקים רגילים ולבחון האם הם תואמים.
אולם אין בחוק יסוד השפיטה כל הרשאה שהיא לדון בחוקי היסוד עצמם. לכן, דיון כזה הוא דיון שנעשה בחוסר סמכות קיצוני וחורג מסמכות בית המשפט ולכן, הדיון והפסיקות ככל שיהיו בו אינן חוקיות.
נשיאת בית המשפט הרהיבה עוז כאן לשים עצמה באופן לא חוקי שדגל שחור מתנוסס מעליו, מעל הכנסת המכוננת ומהווה בכך סיכון עצום לדמוקרטיה ולאמון העם במערכת המשפט.
ב. עילת הסבירות כשלעצמה פסולה כלל ועיקר באופן שאהרון ברק החליט להשתמש בה.
במשפט האנגלי קיימת עילת סבירות שלפיה על השופט לבחון האם ההחלטה של הגוף השלטוני היתה לא סבירה באופן קיצוני כך שאף אדם לא היה יכול לקבל אותה, ואז הוא רשאי להתערב ולפסול את ההחלטה.
אצלנו החליט אהרון ברק שאם הדופט, על-פי אמונתו וסולם ערכיו, מחליט שההחלטה לא סבירה בעיניו, הוא רשאי לפסול אותה גם ללא עילה חוקית כלשהי.
הגישה בזו מעקרת למעשה את ספר החוקים של מדינת ישראל ואת המדיניות שמפעילה ממשלת ישראל והופכת אותה לתלויה באמונתו ודיעותיו של השופט, שמונה רק לפרש את החוקים ולא לקבוע מגיניות. זו התערבות בוטה בסמכויות הכנסת והממשלה וכגזו דינה להתבטל.
הכנסת אכן צימצמה את עילת הסבירות אך ורק להחלטות שאינן של הרשויות האחרות, קרי חוקי הכנסת והחלטות שרי ממשלה ועיגנה את החלטתה בתיקון לחוק יסוד השפיטה.
אולם, בגצ החליט בחוסר סמכות שזכותו לדון באותו חוק יסוד המקנה לו בכלל את סמכויותיו ולדון באפשרות להרחבת סמכויותיו בנעגוד להחלטת הכנסת בשבתה כאסיפה מכוננת.
זו כבר מרידה בדמוקרטיה הישראלית.
היום בצג מורד בחוק יסוד הדפיטה ומחר תתקבל עתירה לעניין הבמכות להפעיל את צה"ל ובגצ ידון ויחליט להכפיף את צה"ל לנשיא בית המשפט העליון במרום לראש הממשלה. ואנינו – אנא אנו באים.

לכן, חובה על בגצ מייד עם תחילת הדיון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, לעצור את הדיון בהחלטה חד משמעית שהנושא אינו שפיט ולדחות את כל העתירות בעניין זה.
כל המשך דיון או החלטה אחרת יכניסו את בגצ לחריגה מהותית מסמכויותיו ועל הכנסת לקבל החלטה לפזר מיעגית את בגצ ולבחור שופטים חדשים אשר הדמוקרטיה היאננר לרגליהם ולא שאיפות ההשתלטות על הרשויות האחרות.
ד"ר נחשון מרגליות

כך צריך להיות ! וחבל שלא מוקדם יותר.
ראש ממשלה בזמן כהונה לא צריך להישפט כל עוד לא מדובר על בגידה במדינה שלו !
הוא חייב להיות מרוכז במשימה שלשמה הוא נבחר … כן נבחר ! למי ששכח שזו מדינה דמוקרטית שבוחרים ראש ממשלה בקלפי.

אין דבר כזה בחוק ביטול משפט. מאמר מטופש לגמרי. הדבר היחיד שיכול להיות אולי: הודאה באשמה והוצאה מהפוליטיקה עם קלון. וגם זה רק עם הסכמה של היועמשי"ת על הפסקת המשפט. בכל מקרה כל עוד אין חוות דעת של היועמשית על המכתב המאפיונרי שנתנייהו הגיש לו – הרצוג לא יכול לעשות דבר. והיועמשית תקבע שאין כאן כל בקשת חנינה אלא בקשה לביטול משפט פלילי. סעיף שלא קיים בחוק..