במשך שנים הוקעו נשים כנחותות לגברים בשל סיבות, בהן: פחות כוח פיזי מגברים, מה שאיפשר לגברים לבלוט במלחמה על אדמה וקיום, או שימוש בנשים כאובייקט לסיפוק מיני. שגיאה היסטורית-חברתית הביאה גברים וגם נשים לראות חצי מהמין האנושי כנחות. אז כיצד התפתח הוויתור של חברות ותרבויות על חצי מהמין האנושי ועל סגולותיו המיוחדות? ואיך התקבעו תבניות חשיבה המקשות את השינוי בתפיסה מסוכנת זו?

גברים ונשים אינם זהים, אבל אינם נחותים או עליונים אלה על אלה. מתוך צורך אבולוציוני להסתגל לסביבות חיים משתנות התפתח בטבע הצורך בזכר ובנקבה כדי ליצור צאצאים שיקבלו תכונות משני ההורים ויאפשרו חיים בסביבות חדשות. זכר ונקבה אינם זהים, אבל העובדה שלנקבה יש רחם שיכול לגדל את הצאצא ושלזכר יש מסת שריר גבוהה יותר אינה הופכת אחד מהם לטוב/שווה/חשוב יותר ובוודאי שלא לחכם/מסוגל/או ערכי יותר מהאחר.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי

הסוגיה מורכבת, קשה לחרוץ דעה פסקנית: האם ראוי לשלם כל מחיר עבור מימוש המטרה הקדושה של החזרת החטופים? ומה הקווים האדומים שעל נציגי ישראל להציב במשא ומתן הנפתל על עסקה להחזרתם?

אינני מהכול יודעים, לפחות בעיני עצמם. אין לי ידע מספיק, אסטרטגי ופוליטי, שנדרש כדי לגבש עמדה ברורה. אבל תופעה אחת הנלווית למחלוקת הסוערת סביב החזרת החטופים מקוממת אותי במיוחד. מדובר במתקפה על הדבקים העיקשים במאבק להחזרת החטופים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

זקן וחולה ומטפטף שתן, עם קוצב לב ובלי ערמונית, בנימין נתניהו עושה מה שהעליל ברשעות על יצחק רבין: קובר את מה שנשאר באין מפריע, ועל ערימת העצמות שהוא מכרסם עם סריסיו, רובץ גם כלב השמירה הרופס של הדמוקרטיה, העיתונות, או מה שנשאר ממנה על אדמת ישראל החרוכה.

הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו ונפלו ועדיין נופלים גיבורים תחת שלטון יחיד מסואב שלא רואה בעיניים. "הוא גדול הוא גדול הוא גדול" מתפעלים בממלכה השביעית מהנוכל שהחריב הכל ויצא מבין ההריסות כמו חדש, מכה על חזה אחרים וקושר לעצמו כתרים לא לו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת