לא מצליחים לרדת במשקל? כדאי שתסתכלו בשעון
אולי במקום לספור קלוריות ואחוזי שומן, עדיף לבדוק באיזה שעה אתם אוכלים ■ מחקר שנערך במכון ויצמן מגלה כי לשעת האכילה יש תפקיד דרמטי בהשמנה
דיאטת אטקינס, דיאטה ים תיכונית, דיאטת פליאו, דיאטה טבעונית, דיאטה ללא גלוטן או ללא פחמימות, דיאטת ילנה מלישבה או צום — נדמה שבני האדם בעולם המערבי ניסו הכל כדי לרדת במשקל. אבל כנראה שאלוהי המזון נמצא דווקא בשעות הקטנות. מחקר שנערך במכון ויצמן ובדק כיצד השעון הביולוגי שבגופנו מתקשר לתהליכים מטבוליים שונים בגוף גילה כי השעה שבה אנו אוכלים חשובה לדיאטה לא פחות מאשר המזון שאותו אנו מכניסים לפינו.
במחקר נתנו החוקרים לעכברים (שבשונה מבני האדם פעילים בחושך) לאכול רק בשעות הפעילות שלהם (שעות הערות) מה הכוונה — וגילו שתוך עשרה ימים ב"דיאטה" הזו רמת השומנים בכבד שלהם ירדה בצורה דרמטית לעומת עכברים שאכלו מתי שהם רוצים, אף שהם אכלו אותה כמות של מזון. מחקר זה מצטרף למחקרים שנערכו בפקולטות לחקלאות בארץ ובחו"ל, שמצאו כי אם נותנים לעכברים לצרוך דיאטה עתירת שומן ומגבילים אותה לשעות מסוימות במהלך היום, העכברים ישמינו פחות ויפתחו פחות בעיות מטבוליות מעכברים שצרכו אותה כמות מזון ואכלו כאוות נפשם במשך כל היממה.
"הראינו שאם עכברים אוכלים רק בלילה, בשעות הפעילות שלהם, ולא כשהם רוצים, הם יצרכו את אותה כמות קלוריות, אבל רמות השומנים בכבד שלהם יהיו נמוכות ב–50%", אומר עורך המחקר, ד"ר גד אשר.
הניסוי במכון ויצמן אמנם נעשה על עכברים ולא על בני אדם, אך לממצאים שלו יכולה להיות השפעה דרמטית על בני האדם לא רק בדיאטה, אלא גם במניעת כבד שומני — מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, הפוגעת לפי שירותי בריאות כללית בכ–30% מהאוכלוסייה. רוב החולים במחלה כלל אינם מרגישים בקיומה, וניתן לזהותה רק בבדיקת אולטרסאונד. "כלומר, התוצאה תלויה לא רק במה שאוכלים, אלא גם בשעת האכילה. אם נדע לתכנן נכון את הזמנים הנכונים לפעילות הגוף, אולי נוכל לנצל את חומרי המזון השונים בדרך נכונה ובריאה יותר".
הדור הבא של הדיאטות
"הסביבה בכדור הארץ, שבו יש יממה בת 24 שעות, גרמה באמצעות האבולוציה להתפתחות שעונים ביולוגיים", מסביר אשר. "שעונים אלה, המצויים בחיידקים, בזבובים, בבני אדם ובעוד ייצורים, מודדים זמן גם ללא גירוי חיצוני. הם ממלאים תפקיד מרכזי בבקרה על מקצבים של שינה, פעילות, אכילה וחילוף חומרים במחזור של כ–24 שעות. במובן מסוים, זהו מעֵין יומן שאומר לגופנו מה צפוי, כך שהגוף יכול להתכונן לבאות ולפעול באופן מיטבי. משום כך, שיבוש השעון הביולוגי פוגע בתהליכים ביולוגיים. כך, למשל, עכברים שקיימת פגיעה גנטית בשעון הביולוגי שלהם, וכן אנשים שעובדים במשמרות המשבשות את השעון הביולוגי שלהם או אנשי עסקים שטסים הרבה וסובלים מג'ט־לג — חשופים יותר ללקות בהשמנה, בסוכרת ובתסמונות מטבוליות".
לדברי אשר, "הקשר בין שעונים ביולוגיים לתזונה הוא תחום שעדיין נמצא בחיתוליו והתפתח רק בשנים האחרונות. במחקר שעשינו על העכברים, מדדנו את כמות וסוגי השומן בכבד, ומצאנו שהם משתנים באופן ריתמי במהלך היממה עם רמות נמוכות במהלך שעות הפעילות ורמות שיא במהלך שעות השינה, ולפיכך צפינו שאם נגביל את שעות האכילה לזמן מסוים — יהיה לזה אפקט דרמטי על כמות השומנים בכבד, מה שאכן קרה".
תוצאות המחקר עשויות אולי לסייע בעתיד בפיתוח דיאטות השמנה והרזיה שיתבססו על שעות האכילה — ולא על כמות המזון שאוכל אדם, ובכך יעזרו גם לאוכלוסיות הסובלות ממחסור במזון, וגם לאלה הסובלות מצריכה עודפת של מזון.
אז בפעם הבאה שתוקף אתכם רעב באמצע הלילה, תעשו לעצמכם טובה — ופשוט לכו לישון.





תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר