אחיי העבדים, אתם לבד. אני עם בעלי הדירות

בלי להיכנס לספקולציות הפוליטיות שמתרוצצות אצלנו מאז פורסמו הסקרים שהראו כי יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מתחזק והיה גורף יותר מ–20 מנדטים לו הבחירות היו נערכות כעת, אנחנו יודעים דבר אחד: אם לפיד יתפוס את השלטון או יחזור ללשכת שר האוצר — הוא יבטל את המס על דירה שלישית.

בראיון לגלי צה"ל ב–8 בספטמבר הסביר לפיד לירון דקל ועמית סגל מדוע הוא מתנגד למיסוי הזה: "אני נגד המס על דירה שלישית כי זה לא הגיוני. אם למישהו יש שלוש דירות קטנות בבאר שבע או בדימונה וכל חייו הוא עבד בשביל הילדים, אז הוא ישלם מס, ואם לאדם אחר יש פנטהאוז ב–30 מיליון שקל, הוא לא ישלם מס". לדבריו, "זה חוק משונה — האוצר נוהג למכור לשר שלו כל מיני רעיונות, כשהמטרה היא לגבות עוד כספי מסים".

את הקמפיין לבניית הקריירה הפוליטית לפיד התחיל אחרת. בעת המחאה החברתית של קיץ 2011 פירסם לפיד טור שעשה אז גלים, שכותרתו היתה "מרד העבדים". לפיד הסביר למפגינים למה הם עבדים — ומי האדונים שלהם: "אתם צודקים משום שהפכתם לעבדים. הכבלים על ידיכם שקופים והשלשלאות על רגליכם בלתי נראות, אבל הם פוצעים אתכם.

"אתם עבדים למשכנתא, עבדים לשכר הדירה, עבדים לחברות המזון, עבדים למחירי הדלק. אתם עבדים לביורוקרטיה ולפקידות האדישה לגורלכם. עבדים לטייקונים המעבירים זה לזה מיליארדי שקלים", כתב לפיד בטור, ובהמשך פירט את המנגנון שיוצר את העבדות הזאת: "אם הקוטג' עולה יותר, הדלק עולה יותר, שכר הדירה עולה יותר, התשלומים לבריאות עולים יותר, אבל אתם מרוויחים אותו דבר או פחות — מישהו אחר מרוויח. מישהו קשור, מסודר, שחוקי המשחק נכתבו בשבילו".

עבד כי ימלוך

לקראת סוף הטור כתב אז לפיד: "זוהי תכונתם המובהקת ביותר של עבדים — הם בלתי נראים. השלטון שלנו, בעודו מחליף לחיצות ידיים סודיות מתחת לשולחן עם נציגי הטייקונים וקבוצות האינטרסים השונות, אינו זוכר רוב הזמן שהעבדים קיימים".

ניתן להניח שרוב אזרחי המדינה היו מוכנים לחתום על מלים אלה גם כיום, חמש שנים אחרי שנכתבו. אבל מרגע שהצטרף לפוליטיקה, לפיד פעל ופועל תמיד בכיוון הפוך — מרגע שנכנס לכנסת, הוא זנח את "אחיו העבדים", והצטרף לקבוצות האינטרסים שאותן ביקר בחריפות ב–2011.

וקבוצת אינטרסים מובהקת כזאת, אמידה במיוחד, היא בעלי הדירות הרבות. על פי נתוני האוצר, כ–54 אלף ישראלים הם בעלים של שלוש דירות או יותר — וביחד של 190 אלף דירות. אבל מה שיותר מעניין זה רמת ההכנסה שלהם. על פי נתונים שהציג האוצר לממשלה, כשזו אישרה באחרונה את הצעת החוק החדשה, ההכנסה הממוצעת של החברים בקבוצה זו היא 46 אלף שקל בחודש (הכנסות מעבודה ומשכר דירה או נכסים אחרים) — יותר מפי שבעה מהשכר החציוני בישראל. אגב, הגיל הממוצע של בעל שלוש דירות ויותר הוא 56.

גם נתון זה מוטה כנראה כלפי מטה. למה? כי ידוע שרבים מבעלי הדירות לא מצהירים על מלוא הכנסותיהם משכר דירה. ברשתות החברתיות, אחת התשובות המשעשעות לאיומי בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה בשל המס החדש היתה: "מי שיעלה את שכר הדירה — נלשין עליו למס הכנסה".

ויש עוד הסברים להטיה מטה: אלפים מבעלי שלוש הדירות הדירות הם בעלי מקצועות חופשיים, עצמאים, סוחרים ובעלי עסקים קטנים, שרבים מהם — בניגוד לשכירים — מנסים למזער את תשלומי המס שלהם. בין בעלי הדירות יש אנשים אמידים שלא עובדים, פשוט כי הם יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד, אבל במחשבי האוצר הם רשומים כחסרי הכנסה. רכישת דירות היא אחד המנגנונים המועדפים על אנשים, שמסיבות שונות, מעדיפים שהחסכונות שלהם יהיו שקופים פחות ונגישים פחות מכסף וניירות ערך בחשבון בנק.

נכון, יש ודאי פנסיונרים שההכנסה מהדירות שרכשו במהלך חייהם היא הפנסיה היחידה שלהם, וגם הם מורידים את גובה ההכנסה הממוצעת במשק — אבל בשקלול סופי נראה שחישוב אמיתי של הכנסות "בעלי שלוש דירות ויותר" היה מוביל לממוצע גבוה יותר מ–46 אלף שקל בחודש. ולפיד, האיש שלפי הסקרים היה עומד בראש המפלגה הגדולה בכנסת לו הבחירות היו מתקיימות עכשיו, רוצה לשמור על רמת ההכנסות שלהם.

ומה עם מע"מ 0%?

התייצבותו של לפיד לצד קבוצות אינטרסים לא צריכה להפתיע, לפחות לא את מי שעקב אחר מעשיו והחלטותיו. כבר עם כניסתו לממשלה בתחילת 2013 כשר האוצר, לפיד בחר לעשות דיל עם יו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני, וחבר לקבוצת האינטרסים הגדולה ביותר — ההסתדרות — שמגנה בעיקר על האינטרסים של העובדים הוותיקים בוועדים הגדולים ובמונופולים. בהמשך, הוא בחר לא להתעמת עם חברות הגז — עוד קבוצת אינטרסים עשירה — ולא הביע תמיכה במחאות נגדם. בתקופת כהונתו הקצרה באוצר, מחירי הדיור עלו בשיעור דו־ספרתי.

רגע, ומה עם תוכנית "מע"מ 0%" — אותה תוכנית שכל ישראלי מקשר ללפיד, שאמר עליה כי "זו לא תוכנית לכלכלנים", בשל הביקורת הנוקבת שהומטרה עליה מכל הדרגים המקצועיים? תוכנית מע"מ 0% לא נועדה להוריד את מחירי הדיור, ולא איימה על רווחי הקבלנים או על הכנסות בעליהן של הרבה דירות. התוכנית פשוט העבירה את תשלומי המע"מ על דירות חדשות מהזכאים למדינה, באופן שבדיעבד לא רק שלא הובילה להוזלת הדיור — היא דווקא העלתה את מחירי הדירות.

וזאת בדיוק הדרך שבה "האדונים" מנצלים את "אחי העבדים": מוציאים כסף מתקציב המדינה — שהוא כספם של העבדים — ויוצרים דינמיקה שגורמת לעליית מחירים, שמהם נהנים בעלי ההון והנכסים.

הכסף נמצא

האם מאות האלפים, שלפי הסקרים מתכננים להצביע ללפיד, מבינים את כל זה? אין ספק ש–54 אלף הבעלים של שלוש דירות ויותר מבינים בדיוק כמה כסף לפיד חוסך להם, אבל מה עם כל היתר? אם נחזור רגע ל"אחי העבדים", ובהמשך גם ל"איפה הכסף" — עוד צמד מלים מוצלח שהביא קולות רבים ליש עתיד — ייתכן שלא.

תזכורת: מחירי הדיור, יותר מכל גורם אחר, הם הסיבה העיקרית לאי־שוויון בחברה הישראלית. מי שיש לו דירה, ועל אחת וכמה מי שבידיו יותר מדירה אחת, חי במציאות כלכלית שונה מהותית ממי שאין לו דירה. האחד נהנה מביטחון כלכלי, אולי אפילו לכל ימי חייו (ובמידה מסוימת, גם ילדיו), בעוד השני נידון לחיים של חרדות.

כן, זה עד כדי כך פשוט. אלה דברים שנחקרו ונבדקו, גם בישראל: אי־שוויון חברתי־כלכלי נובע בראש ובראשונה מפערים בנכסים — יותר מפערים בהכנסות. עליית מחירי הדיור, כולל כמובן שכר הדירה, היא המנגנון המרכזי של העברת עושר מציבור גדול של "עבדים" לכיסיהם של בעלי ההון והנכסים. זה קורה בכל העולם וגם אצלנו — וזה מחריף ככל שמחירי הדיור עולים. אפילו המונח רנטה, המייצג בכלכלה הכנסה שנובעת מזיכיון או יתרון שאין לאחרים, מקורו במלה Rent — שכר דירה.

כדאי להבהיר: הצעת החוק של שר האוצר, משה כחלון, למסות בעלים של דירה שלישית ויותר אינה מושלמת, והנוסחה שפורסמה בשבוע שעבר לחישוב המס נראית מסובכת. החוק אכן עשוי ליצור עיוותי מס בין מי שיש לו כמה דירות קטנות בפריפריה לבעליה של דירה יקרה במרכז. החוק גם עשוי לגרום לייקור דמי השכירות באזורי הביקוש, אם כי כחלון ופקידי האוצר לא מקבלים את הטיעון הזה — ולפחות נכון לעכשיו אין לכך עדויות מהשטח. נתוני הלמ"ס מאוגוסט מלמדים כי שכר הדירה עלה ב–0.2%, וזאת אינה "קפיצה" שאפשר ליחס למס המוצע.

רבים גם טוענים כי מיסוי דירה שלישית, בתמונה הגדולה, לא באמת יגרום לעצירת העלייה במחירי הדירות. כדי שזה יקרה, הם טוענים, צריך לבטל אחת ולתמיד את יתרונות המס של מסלול ההשקעה בנדל"ן, בהשוואה למס על כל השקעה אחרת — למשל, באמצעות השוואת המיסוי על דירות למיסוי על ניירות ערך, ואפשר אפילו לעשות זאת תוך הפחתת המס על רווחים בבורסה ויצירת ממוצע בין מיסוי נדל"ן למיסוי ניירות ערך. אולי אז ייווצר למשקיעים תמריץ אמיתי לזנוח את מסלול ההשקעות בדירות לטובת השקעה בניירות ערך, עסקים ונכסים אחרים.

כחלון מוצף

אלא שחרף סימני השאלה הללו, ודווקא בגלל המתקפות על הצעת החוק, ייתכן שמיסוי דירה שלישית ישנה משהו בדינמיקת המחירים בשוק הדיור — וכל הסימנים מראים שהחשש הזה, הרבה יותר מהמס עצמו, הוא שמלבה את הדחיפות והלהט של בעלי הדירות להתנגד לחוק. כחלון מספר כי מבול של פניות לבטל את החוק מציף את הטלפון הסלולרי האישי שלו, מה שלא קרה בהחלטות אחרות שלו, שהיו משמעותיות בהרבה.

גם הממונה על התקציבים, אמיר לוי, דיווח שיש עליו לחצים כבדים. שניהם מספרים על מתנגדים רבים לחוק: בנקים, קבלנים, עשירים, חברי כנסת. כולם, כנראה, חוששים כי החוק דווקא יצליח להשיג את מטרתו — ויבלום את העלייה במחירי הדיור.

ולפיד? הוא צריך לשקול כתיבת טור חדש, מעודכן, שכותרתו: "אחי העבדים, בהצלחה לכם. אני הלכתי עם בעלי ההון, קבוצות האינטרסים וכל מי שיעשה אתי קואליציה בדרך חזרה לשלטון".