חוק ההסדרים: הקלות ביבוא מוצרי חשמל וקוסמטיקה, כל המשאיות יעברו לגז טבעי

שר האוצר, משה כחלון, ואנשי משרד האוצר הציגו ביום רביעי האחרון בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובפני בכירי משרדו, את עיקרי חוק ההסדרים ותקציב המדינה החדשים ל–2017–2018. בסיום הפגישה, לבקשת אגף התקציבים, נדחה הדיון הראשון בממשלה על התקציב וחוק ההסדרים למחצית הראשונה של אוגוסט, בלא שנקבע 
מועד מדויק.

המפגש ביום רביעי בין ראש הממשלה ואנשיו לשר האוצר ואנשיו היה המפגש השני בין הצדדים על תקציב 2017–2018. דחיית הדיון הראשון בממשלה על שני החוקים לתחילת אוגוסט, במקום לקיימו בתחילת או אמצע יולי, מעוררת מורת רוח בקרב גורמים ממשלתיים רבים בירושלים. לפי שעה לא ידוע גם מתי ייערך הדיון השני והמכריע בממשלה על התקציב וחוק ההסדרים החדשים.

מאחורי הקלעים נמשכים הדיונים בין ראש הממשלה, שר האוצר, אגף התקציבים במשרד האוצר ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, על מדדים מרכזיים בתקציב החדש, כמו יעדי הגירעון וההוצאה. לפי החוק, יעד הגירעון אמור להיות 2.5% בתקציב 2017 ו–2.25% ב–2018. נתניהו וכחלון לוחצים להעלות את היעדים ל–2.8% 
ול–2.5%, בהתאמה, כדי להקטין את הבור בתקציב 2017. עד כה הנושא לא הוכרע. בכנס של מכון ון ליר שנערך בשבוע שעבר העריך שמואל אברמזון, ראש אגף הכלכלה והמחקר במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, כי יעד הגירעון בתקציב החדש צפוי לעלות לכ–2.8%. הגידול ביעד ההוצאה יישאר כנראה 2.7% בתקציב 2017 וגם בתקציב 2018.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר בסוף השבוע כי התוכנית הכלכלית לשנתיים הקרובות והרפורמות שבחוק ההסדרים חשובות במיוחד, מכיוון שהמדינה הולכת לתקציב דו־שנתי. לדבריו, חלק מהרפורמות אמורות להביא לצמיחה גבוהה רב־שנתית.

בדיון ביום רביעי נכחו בלשכת ראש הממשלה יותר מ–20 איש, לרבות גרונר, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי, ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, המשנה לנגידה נדין בודו־טרכטנברג, וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל נתן זוסמן.

משרד האוצר הציג במפגש מצגות על פרטי חוק ההסדרים. במשרד עדיין לא השלימו את הדיונים עם כל משרדי הממשלה על התקציב וחוק ההסדרים, ולכן ייתכן כי יהיו עוד שינויים מבניים ורפורמות בתקציב הדו־שנתי החדש.

עוד קווי רכבת קלה בירושלים ובגוש דן

נושא מרכזי בחוק ההסדרים החדש הוא כוונת הממשלה לבצע השקעות מסיביות בתחבורה הציבורית במטרופולינים הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה - ולא רק שם, בעלות של מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. הממשלה מתכננת להרחיב את הרכבת הקלה בירושלים ואת זו המוקמת כיום בגוש דן לקווים נוספים.

באשר לתעבורה על הכבישים, סוכם כי בתוך חמש עד שבע שנים יועברו כל המשאיות בישראל משימוש בסולר לשימוש בגז טבעי. לשם כך יהיה צורך בתחנות רבות ברחבי הארץ לתדלוק כלי רכב בגז. ההטבה הקיימת כיום למשאיות שמונעות בסולר תוסט בהדרגה לשימוש בגז - שהוא זול יותר וידידותי יותר לסביבה. עוד מתכוונים במשרד האוצר להמשיך בחיבור של מפעלים ובתי חולים לגז טבעי.

תוכנית אחרת בתחום התחבורה מתמקדת בענף מוניות הספיישל, שיורשו לאסוף כמה נוסעים לאותו כיוון באותה נסיעה, בהסכמתם, עד שיתמלאו. בארגוני נהגי המוניות התלוננו בעבר כי משרד התחבורה אינו מאפשר לחלק את מחיר הנסיעה לחשבוניות נפרדות עבור כל נוסע. לטענת הנהגים, רבים מהנוסעים זקוקים לחשבוניות כדי לקבל החזר הוצאות, והיעדר היכולת לפצל את החשבונית בעת נסיעה עם מונה מונע עידוד של תחבורה שיתופית. המהלך צפוי להוריד את מחיר הנסיעה עבור כל נוסע, להגדיל את רווחי הנהגים, ולהקטין את העומס בכבישים.

בנוסף מוצעת תוכנית שתעודד מוניות לאסוף נוסעים במסלולים קבועים מראש במרכזי ערים, כמו מוניות שירות. הדבר נועד להוריד את לחצי התנועה במרכזי הערים, ובמקביל להגדיל את תדירות הנסיעות לרווחת הציבור.

הקלות על יבוא והגדלת מגוון המוצרים

תוכנית אחרת, בתחום ה–IT (טכנולוגיית המידע), נועדה לעודד חברות בינלאומיות בתחום זה לרשום את עצמן בישראל. במשרדי ראש הממשלה והאוצר מייחסים לנושא חשיבות רבה, ומאמינים כי המהלך יתרום, בין השאר, להכנסות המדינה ממסים.

ב–OECD קיימת הסכמה כי יש להביא להפסקת הרישום של חברות טכנולוגיית מידע במקלטי מס (למשל באיי התעלה ובאיי הבתולה). ההערכה בישראל היא כי מאמצי OECD יישאו פרי. ישראל, שרואה עצמה כמוקד היי־טק עולמי, רוצה להכשיר את הקרקע לשינוי המיוחל - כדי שחברות בינלאומיות מובילות בתחום ירשמו את עצמן בה.

רבים מהשינויים שמתכנן משרד האוצר לערוך בחוק ההסדרים מתמקדים במכון התקנים, שנתפש במשרד האוצר כגוף שתורם לריכוזיות במשק וליוקר המחיה. הטענה היא שמכון התקנים מקשה על יבואנים בבדיקות תקינה יקרות, ושעבודתו מוטה לטובת האינטרסים של יצרנים מקומיים ושל יבואנים מבוססים.

שינוי מרכזי בחוק ההסדרים, שנועד לטפל בכך, הוא מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים לפי תקנים בינלאומיים, ללא צורך בבדיקות פרטניות של מכון התקנים. במשרד האוצר סבורים ששינוי זה ישפיע על מחירי מוצרים שנמכרים כיום בישראל בכ–16 מיליארד שקל בשנה — ובהם מוצרי חשמל (מקררים, מדיחי כלים, מכשירי מיקרוגל, מכונות כביסה ומייבשי כביסה), תמרוקים (בשמים, דיאודורנטים ומשחות שיניים) וטיטולים. השינוי אמור להקל על יבוא מוצרים אלה, לרבות יבוא מקביל על ידי יבואנים בינוניים וקטנים, במטרה להוריד את מחיריהם.

עוד תציע טיוטת חוק ההסדרים לפתוח לתחרות את מקטע בדיקת ההתאמה לתקן של מוצרים מיובאים. עריכת בדיקות אלה גם במעבדות פרטיות, שיתחרו במכון התקנים, צפויה לחסוך כחצי מיליארד שקל בשנה ליבואנים, ולהגדיל את מגוון המוצרים במשק.

הטיוטה תציע גם לשנות את הרכב ועדות התקינה של מכון התקנים, במטרה להקטין את כוחם של המונופולים. בוועדות התקינה יושבים כיום גורמים עסקיים שעשויים להיות בעלי עניין. למשל, יו"ר הוועדה הטכנית לחלב ומוצריו הוא טכנולוג המזון הראשי של תנובה, שנתח השוק שלה בענף זה מגיע ל–55%. במשרד האוצר מתכוונים להחליף את נציגי המונופולים בוועדות באנשי מקצוע נטולי פניות, כמו נציגים מהאקדמיה, במטרה לאזן בין האינטרסים השונים.

בתחום רישוי העסקים תובא בחוק ההסדרים המלצה לרישוי עסקים בתחנה אחת, במקום הצורך הקיים כיום לפנות לכעשרה גופים נפרדים. הכוונה היא שיוקמו מכונים מיוחדים שירכזו ביעילות את נושא רישוי העסקים. תותר גם פתיחת 
מכונים פרטיים.

בתחום הרגולציה, הכוונה היא להביא לחקיקה בכנסת את החלטת הממשלה מינואר 2016, שלפיה יש לחשב את העלות של כל שינוי רגולציה חדש לפני הטלתו - כדי לבחון אם התועלת ממנו עולה על המחיר.

רפורמות גם בצבא ובשוק התקשורת

בחוק ההסדרים החדש ייכללו כל השינויים שמחייבים חקיקה בעקבות ההסכמות בין שר האוצר כחלון ושר הביטחון לשעבר משה יעלון, על השינויים בכוח האדם בצה"ל - אימוץ מודל הקבע החדש, הורדת גיל הפרישה מקבע לקצינים, העלאת גיל הפרישה לנגדים, שער יציאה נוסף מקבע לאחר 14 שנות שירות, אזרוח משרות שאינן בליבת העיסוק של הצבא, הגבלת גובה הקצבה הממוצעת בפנסיית הגישור ל–12 אלף שקל בחודש, קיצור שירות החובה עד 2020 לשנתיים וחצי, ואימוץ המלצות ועדת גורן בנושא אגף השיקום.

בחוק ההסדרים החדש ייכללו גם המלצות ועדת פילבר להסדרת הרגולציה בשידורי הטלוויזיה. ההמלצות בתחום התקשורת הסלולרית לא הוצגו לנתניהו, שיצא מהחדר בעת העיסוק בנושא, אלא למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר - שכן היועץ המשפטי לממשלה הנחה את נתניהו להימנע מעיסוק בעניינים הנוגעים לקבוצת בזק, בשל חשש לניגוד אינטרסים.

במשרד האוצר מציעים לקדם באמצעות חוק ההסדרים את התוכנית של משרד התקשורת - הנתקלת בקשיים כיום - לאפשר לחברות תקשורת נוספות להשתמש בתשתיות התקשורת של בזק ו–HOT. הדבר אמור לאפשר למתחרים חדשים להיכנס לתחום הטלפון הנייח והאינטרנט.

בדיונים שנערכים לאחרונה באגף התקציבים במשרד האוצר מחפשים דרכים להתמודד עם הבור בתקציב 2017, המוערך בכ–15 מיליארד שקל - כ–11 מיליארד בצד ההוצאה, וכ–4 מיליארד שקל בצד ההכנסה. ההערכה בקרב גורמים מקצועיים היא כי בסופו של דבר הממשלה תעלה את יעד הגירעון בתקציב מ–2.5% ל–2.8% מהתמ"ג (מה שיפנה לה 4 מיליארד שקל לתקציב השנה הבאה), תעלה את תחזית גביית המסים בכ–3–4 מיליארד שקל - על רקע ההאצה בגביית המסים בשנה וחצי האחרונות, ותקצץ 5–6 מיליארד שקל מתקציביהם של משרדי הממשלה. לפי ההערכות, בתקציב החדש לא יועלו מסים וגם לא יבוטלו הטבות מס קיימות.

הבור בתקציב 2018 צפוי לעמוד על 8 מיליארד שקל, והבור בתקציב 2019 על 7.5 מיליארד שקל.