רשות המסים לבנקאים בלונדון: עיזרו לנו לאתר כספים מוסתרים של ישראלים

מנהל רשות המסים, משה אשר, היה בשבוע שעבר בלונדון לצורך פגישות עם המערכת הבנקאית המקומית. לפי הערכות של הרשות, ישראלים מחזיקים בבנקים בלונדון עשרות מיליארדי דולרים, כשההנחה היא שגם אם הרוב מדווח - עדיין יש סכומים משמעותיים שאינם מדווחים.

אשר והמשנה שלו, מירי סביון, נפגשו עם הבנקים השונים והציגו את נוהל הגילוי מרצון החדש שנכנס לתוקף לאחרונה. הם ביקשו מהבנקאים לסייע להם ולהעביר את המסרים המתאימים ללקוחות שלהם. 

גם בתקופה הראשונה של נוהל הגילוי מרצון הקודם, ב-2014, נפגש אשר עם בנקאים בשוויץ במטרה לעודד את הבנקים שם "להעיר" לקוחות ישראלים שחייבים בדיווח. להיענות הגדולה מצד הישראלים בנוהל האחרון, שדיווחו על הון כולל שמוערך ב-30 מיליארד שקל, תרמה הדרישה של הבנקים בשווייץ להצהרת הלקוחות כי חשבונותיהם מדווחים בישראל. ברשות המסים יכולים רק לייחל למהלך כזה גם מצד הבנקים בלונדון.

ההיענות לנוהל הקודם היתה גם על רקע דיווחים בפרשת בנק UBS שווייץ, שבמסגרתה נעצרו בשנים האחרונות ישראלים, ואף הוגשו כתבי אישום לאחר שהגיעה לידי רשות המסים רשימה של חשבונות בשווייץ.

במסגרת הנוהל הקודם, שהיה בתוקף מספטמבר 2014 עד דצמבר 2016, לאחר שהוארך כמה פעמים, הוגשו 7,549 בקשות לגילוי מרצון — מהן 4,620 במסלול האנונימי, 1,436 במסלול המקוצר ו–1,493 במסלול הרגיל.

ההון המדווח נכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים. גביית המס הצפויה בסיום בדיקת הבקשות היא כ–10% מהסכום המדווח — 3 מיליארד שקל. את הדחיפה האחרונה לנוהל הקודם נתנו היהלומנים, שבישורת האחרונה, לקראת סיום המבצע, גם להם התאפשר לדווח לפי הנוהל.

הזרז המשמעותי ביותר לדיווחים על פי הנוהל החדש צפוי להיות תקן ה-CRS — נוהל של חילופי מידע אוטומטיים אודות חשבונות פיננסיים לצורכי מס, שפותח על ידי OECD לצורך אכיפת מס — וגם ישראל הודיעה כי תאמץ אותו. הנוהל אמור להיכנס לתוקף בספטמבר 2018, לאחר תקופת היערכות ויישום תיקוני חקיקה ותקנות, אם כי צפוי שכניסתו לתוקף תהיה מאוחרת יותר.

בהתאם לנוהל, יערכו המוסדות הפיננסיים בישראל — כמו בנקים וחברות ביטוח — הליך לזיהוי של בעלי החשבונות המוחזקים בהם. לאחר מכן, הם יעבירו לרשות המסים מידע הנוגע לחשבונות שבבעלות תושבי מדינות זרות. את המידע, שיכלול את ההכנסות והיתרות בחשבון, תעביר רשות המסים לרשויות זרות באופן אוטומטי אחת לשנה - ובמקביל היא תקבל מידע דומה על לקוחות ישראלים ממדינות זרות.

תקן CRS נשען במידה רבה על המודל שפותח במסגרת יישום המדיניות של הסכם FATCA שעליו חתמה ארה"ב עם מדינות רבות ובהן ישראל, שמחייב בנקים מחוץ לארה"ב למסור לרשות המסים האמריקאית מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב.