הסעיף המחמיר שהוכנס לנוהל גילוי מרצון הוסר לאחר יממה

לפני שבוע פירסמה רשות המסים כי היא מחדשת את נוהל הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2016. זהו הליך המאפשר לאדם לחשוף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות, ולקבל בתמורה לכך חסינות מהליך פלילי.

למרות הדמיון הכללי בין הנוהל החדש לקודם — כמו האפשרות לדווח במסלולים אנונימי ומקוצר — הנהלים לא היו זהים, ובמיוחד היה הבדל אחד ששיקף החמרה כלפי המבקשים. בעקבות פניית TheMarker לרשות המסים ביום פרסום הנוהל, בנוגע לאותה החמרה, הרשות מסרה כי היא שוקלת לבטלה. אתמול הופיע נוסח מעודכן של הנוהל באתר הרשות, שבו אכן בוטל השינוי המחמיר.

ההחמרה התבטאה בכך שבנוהל הקודם, שהיה בתוקף בין ספטמבר 2014 עד דצמבר 2016 (לאחר שהוארך כמה פעמים), נקבע כי אם הגילוי לא נעשה באופן כן ובתום לב, אם אינו כולל את כל המידע הרלוונטי ואם המבקש אינו משתף פעולה באופן מלא עם הרשות — לא תינתן לו חסינות מהליך פלילי, ורשות המסים תוכל להשתמש בנתונים שמסר כראיה בהליך פלילי ואזרחי.

בגרסה החדשה של הנוהל נוסף בסעיף 36 לנוהל עוד מקרה שרלוונטי למי שאינו בוחר במסלול האנונימי — כשהמבקש אינו משלם את המס במועד שנקבע לו על ידי הגורם האזרחי. המשמעות שעלתה מהתוספת הזאת היתה כי אם המבקש לא יסכים לקבל את השומה שנקבעה לו — למשל אם יטען כי היא שגויה או מופרזת לגישתו — רשות המסים תהיה רשאית לפעול כלפיו בהליך פלילי, במקביל לכאורה להליך אזרחי שומתי ועל בסיס אותם נתונים שהוא עצמו נידב במסגרת בקשת הגילוי.

כלומר, לפי אותה תוספת, המבקש יודע שעם כניסתו בשערי הנוהל הוא גם חושף את עצמו להליך פלילי כל אימת שתהיה לו מחלוקת עם פקיד השומה על גובה השומה, גם במקרה שבו המחלוקת מוצדקת ועניינית. הבעיה העיקרית של התוספת היתה שהיא יכולה לשמש כ"חרב" כלפי המבקש, שעשוי היה לקבל בלית ברירה את השומה כפי שהיא, לאור האיום הפלילי ומבלי שנעשה דיון ענייני.

ברשות המסים השיבו לפניית TheMarker כי השינוי נעשה כדי למנוע מקרי קיצון, שבהם מבקשים ראו שאין עליהם מידע במערכת וקיבלו את החסינות הפלילית, ולאחר מכן החליטו לא לשלם את השומה האזרחית בידיעה שאין עליהם מידע ולא ניתן לעשות שימוש במידע שנתנו. כעת, בכל מקרה, לפי התיקון (שנעשה לפי הרשות יום לאחר הפרסום של הנוהל), לא ניתן לעשות שימוש במידע כשאין הסכמה על תשלום המס, אלא רק כאשר יש הסכמה, ובכל זאת המס לא שולם.

מהרשות נמסר: "סעיפים שתוקנו נועדו במקור לטפל במקרי קיצון של ניצול לרעה של הליך הגילוי מרצון. מחשש שהדבר עלול להתפרש בצורה מרחיבה, הוחלט לתקן את הנוהל ולהבהיר את נסיבות הפעלת הסנקציות כך שיחולו רק במקרים שבהם לאחר שנקבע בהסכמה סכום המס הנובע מהגילוי והנישום מקבל את האישור לחסינות מהליך פלילי הוא נמנע מלקיים את התחייבותו ולשלם את המס המתחייב".

תיקון נוסף שנעשה בנוהל נוגע לסעיף 23 שהתייחס למסלול האנונימי. במסלול זה, שבאמצעותו מוגשות מרבית הבקשות, ניתן לנהל משא ומתן אנונימי מול רשות המסים באמצעות מיופה כוח. לאחר ניהול המשא ומתן הפונה יכול לבחור אם להיענות להסכם השומה, לדווח על ההון ולשלם את המס הנדרש, או לחלופין לא להיחשף.

בנוהל הקודם, שהסתיים לפני שנה, נכתב כי אם המבקש לא מסר את שמו במועד החתימה על טיוטת הסכם השומה בקשתו תידחה. בנוהל החדש נוסף המשך לסעיף, שלפיו רשות המסים תוכל להשתמש בנתונים שנמסרו בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ואזרחי.

לאור פניית TheMarker טענו ברשות המסים כי מקור התוספת היא בטעות, שהרי ממילא מדובר בהליך אנונימי כך שלא ידוע במי מדובר ולכן גם אין אפשרות להשתמש בנתונים כראיה. בכל מקרה, גם הסעיף הזה תוקן כך שהוא מסתיים בכך שהבקשה תידחה.

השיקול של גבייה מהירה הכריע

ההצלחה של רשות המסים בנוהל שהסתיים לפני שנה — שבמסגרתו הוגשו כ–7,500 בקשות, וצפויה גבייה של כ–3 מיליארד שקל — מיוחסת גם למגמות עולמיות של הגברת השקיפות בין מדינות על אודות קיום של חשבונות פיננסיים, החמרת הדרישות בבנקים בשווייץ (שהתחילו לדרוש מלקוחות אישור לכך שהחשבונות שלהם מדווחים) וחשיפת מידע על לקוחות של בנקים בשווייץ במסגרת פרשיות שונות. כעת מצטרף זרז נוסף לגילוי, שנוגע לכך שבעתיד הקרוב יהיו חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לקיומם של חשבונות פיננסיים בין ישראל למדינות אירופה (תקן CRS).

הנוהל החדש יהיה תקף במשך שנתיים, ובשלב זה המסלול האנונימי יהיה תקף לשנה. אפשר לתהות אם נכון להמשיך לתת הנחה (פטור מהליך פלילי) לעברייני מס אחרי שהנוהל הקודם כבר התקיים במשך שנתיים וחצי, שכן עצם חידושו הופך את ה"מבצע" למצב קיים.

נראה כי מבחינת רשות המסים — בין השאר בשל אילוצים של כוח אדם וכן יכולת מוגבלת מצדה לנהל הליכים פליליים רבים — השיקול של גבייה מהירה והרצון להכניס למעגל המדווחים אלפי ישראלים חדשים שרוצים לתקן את דרכם הוא זה שמכריע.