"זה פשוט טירוף": 70 אלף מכוניות סותמות את הנמלים

שעריה הימיים של ישראל מתמודדים עם תופעה חסרת תקדים. עשרות אוניות גלנוע - המשמשות לשינוע כלי רכב - צובאות בשבועות האחרונים על נמלי אילת, אשדוד וחיפה, בהיקף כפול מבעבר, עמוסות במכוניות חדשות שמיועדות לשוק 
הרכב המקומי.

חוכמת ההמונים: בואו לבחור את מלך הכביש

בה בעת, תשתיות האחסון בנמלי הים הגיעו כבר למיצוי מקסימלי - וחברות הנמלים פנו בימים האחרונים למדינה (באמצעות חברת נמלי ישראל — חנ"י) בבקשה דחופה להפשיר בעבורן שטחי עורף תפעולי נוספים.

לא פחות מ–70 אלף מכוניות חדשות חונות בימים אלה בנמלי הים - כמעט 30% מכלל כלי הרכב שנמסרו בישראל ב–2015 כולה. כמחצית מהמכוניות הממתינות - 36 אלף — מאוחסנות בנמל אשדוד, ששטח האחסון בו עולה על גדותיו. בתקופה המקבילה אשתקד אוחסנו בנמל 15–17 אלף מכוניות בממוצע בלבד. אם לא די בכך, בשבוע הקרוב צפוי הנמל לקלוט עוד 4,000 מכוניות נוספות - לעומת כמות פריקה ממוצעת בנמל של כ–2,000 מכוניות בשבוע.

בשל מצוקת המקום, נאלץ נמל אשדוד להסיט בשבוע שעבר אוניית גלנוע לנמל חיפה. זאת, כשגם בנמל הצפוני משפשפים בימים אלה עיניים בתימהון. לא פחות מ–14 אלף מכוניות חדשות צפויות לחנות היום בנמל בהמתנה לשחרורן על ידי היבואנים. מתחילת השנה (ינואר־מאי) נפרקו בנמל כ–25 אלף כלי רכב חדשים — לעומת 12 אלף בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר זינוק של יותר מ–100%.

לא בכדי, לפיכך, פנה נמל חיפה אל חנ"י בבקשה לשחרר בעבורו שטח תפעולי נוסף של 95 דונם, שלטענת הנמל הוא זכאי להשמשתו. עם זאת, במקביל, הן חנ"י והן חברות הספנות ואיגודי היבואנים מעקמים את אפם לנוכח המגמה - וחוששים מתפיסת שטחי עורף המיועדים לאחסון מכולות בעוד ועוד מכוניות.

"מה שקורה כאן זה פשוט טירוף", אומר גורם בענף הנמלים, שם מתקשים להסביר את התופעה. חלקם משערים כי הסיבה לגאות ביבוא נעוצה במגבלות שמתכנן בנק ישראל להטיל על האשראי הבנקאי לענף הרכב. אחרים מניחים כי זהו ניסיון להקדים את גזירות המיסוי הירוק החדשות - ואילו היתר פשוט מייחסים את הייבוא המוגבר לביקושים הגואים למכוניות חדשות במשק. "אנשים בוכים שאין להם מה לאכול — אבל לא מפסיקים לרכוש מכוניות, אף שמחירן לא ממש יורד", אמר גורם אחר באחת מחברות הנמל.

מתחילת השנה: זינוק של 17% במכירות

בכיר ביבואנית רכב מעלה סיבות שונות לאגירת המכוניות בשטחי הנמלים. הראשונה שבהן מפתיעה: "הסיבה היא דווקא ירידה בביקוש למכוניות, שמגבירה את זמן אחזקת כלי הרכב בנמל", הוא אומר. אמירה זו נחשבת מפתיעה היות שמכירת כלי רכב בישראל ממשיכה לשבור שיאים: לא פחות מ–139 אלף מכוניות חדשות עלו על כבישי ישראל בחודשים ינואר־מאי, זינוק של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בחודש מאי לבדו נמסרו ללקוחות כ–25 אלף מכוניות, לעומת 20 אלף מכוניות ב–2015 — שהיתה השנה החזקה ביותר של יבואני הרכב מאז ומעולם. פרשנות נוספת שהעלה הבכיר ביבואנית היא ש"רבים מהיבואנים עוסקים בצבירת מלאים לקראת סוף השנה, מתוך תקווה שיהיה גידול בביקוש".

סיבה נוספת שמעלים בשוק הרכב היא היערכות למסירות מוקדמות של כלי רכב, לקראת שינוי הנוסחה במס הירוק. רשות המסים עוסקת בימים אלה בעדכון נוסחת מיסוי ירוק חדשה לכלי רכב, שתיכנס לתוקפה בתחילת 2017. הנוסחה מחשבת את ההנחה על מס הקנייה של הרכב, שעומד בבסיסו על 83%, לפי נתוני פליטת המזהמים של הדגם. בקרב יבואני הרכב עולה חשש כי המדינה תקשיח את התנאים לעמידה בהנחות, שמגיעות ל–15 אלף שקל משווי הרכב.

ואולם, אחת הסיבות האקטואליות יותר לזינוק ביבוא המוקדם היא ההגבלות שבנק ישראל מתעתד להטיל על האשראי הבנקאי לענף הרכב.

באחרונה הודיע בנק ישראל כי הוא מתכוון לפקח על מתן האשראי לצורך רכישת מכוניות, והכניס ענף שלם לדריכות. החודש נכנסה לתוקפה חובה על הבנקים לדווח לרגולטור נתונים על היקף ההלוואות שהם מעמידים לציבור לצורך לרכישת כלי רכב — נתונים שנותרו בגדר נעלם עד כה, למרות שמדובר במיליארדים רבים.

מסלולי הלוואות בריבית אפסית, למימון של עד 100% משווי כלי רכב חדש או משומש, נהפכו לנפוצים ביותר בשנים האחרונות — והיו בין הגורמים העיקריים לשגשוג השוק.

מעתה, בנק ישראל יפקח על חגיגת ההלוואות שמעניקים הבנקים ללקוחותיהם. בניגוד לאשראי עבור רכישת נדל"ן, למשל, אשראי לרכישת רכב נחשב מסוכן יותר מבחינת ביטחונות, שכן ערך הרכב צונח בעשרות רבות של אחוזים לאורך תקופת ההחזרי ההלוואה, ולכן גם שעבודו פחות יעיל עבור הבנק מבחינה פיננסית, במקרה של לקוח שלא עומד בתשלומים.

"לרשויות נוח לשמר את המצב הקיים"

"אין קשר בין הצפיפות בנמלים להגברת הפיקוח על ההלוואות, כי אגירת המלאי לא תמנע את 'צביעת' כספי הבנקים המולווים לרכישת מכוניות", אמר בסוף השבוע מקור בכיר אחר בענף הרכב.

ואולם, החשש בענף הוא שכעת לקוחות יתקשו לקבל אשראי מהבנק לקניית מכוניות חדשות, ונראה כי שוק הרכב יצטרך למצוא פתרונות נוספים, כמו מימון ישיר. למשל, יבואנית הרכב הגדולה בישראל, קבוצת כלמוביל — שמחזיקה בזיכיון היבוא למותגים יונדאי, מיצובישי ומרצדס — כבר מפעילה זה שנים חברת מימון בבעלותה, המספקת אשראי ללקוחות כלמוביל.

"עודף הרגולציה יחנוק את השוק", מזהיר יעקב דיין, מבעלי חברת טרייד מוביל. "ברגע שתיכנס רגולציה למימון, יהיה קשה יותר ללקוחות להשיג הלוואות וזה יאט את כל הגלגל של ענף הרכב, שמניע גם ענפים נלווים. הרגולטור מתערב יותר מדי בחיים של הצרכן ולא משאיר לו מספיק שיקול דעת. זה חיבוק דוב. ללא תנאי מימון נוחים, המדינה תגרום לאנשים לרכוש מכוניות ישנות יותר ופחות בטיחותיות".

לפי נתוני טרייד מוביל, 39% מבין כ–15,000 מכוניות שמכרה החברה ב–2015, נמכרו בעסקאות מימון - גידול משמעותי לעומת 33% ב–2014 ו–29% ב–2013.

מאידך גיסא, בכירים ביבואני הרכב טוענים שהסיכון בחלוקת אשראי זול ובלתי מפוקח אינו נמצא אצל הלקוחות הפרטיים, אלא בציי הרכב הגדולים. לדבריהם, הלקוחות הפרטיים מחזירים ברובם את ההלוואות, ופחות מ–10% מהם מהווים סיכון לאי עמידה בתשלומים.

"אם יגבילו לחברות הליסינג את האשראי, מספיק שחברת ליסינג בגודל בינוני לא תצליח לשלם ותיכנס לחובות של עשרות מיליונים ליבואנים ולבנקים, כדי שהענף ייכנס לסחרור מסוכן. פתאום הבנקים יתחילו לפחד, יגידו שהבטוחה לא בטוחה, שצריך להגדיל את אחוז הסיכון", מזהיר בכיר בענף. "הבנקים עובדים לפי ספרים. הבנק משעבד את האוטו לפי מחיר המחירון הרשמי. הם לא יודעים כמה באמת עלה לקנות את הרכב. יכול להיות מצב שבו ההלוואה גבוהה יותר ממחיר הרכב בפועל", הוסיף הבכיר.

ובכל זאת, לפי הערכות ביבואנים, יעבור זמן רב עד שבנק ישראל יגביל את עסקות המימון בשוק הרכב, הן הפרטי והן המוסדי. "בלי פוליטיקאי שייקח את המהלך על עצמו, יעברו עוד שנים עד שנראה שינוי", אומר מנכ"ל יבואנית רכב. "נוח לרשויות לשמר את המצב הקיים. כל עוד התחום פרוץ והכסף זול, כולם מרוויחים - גם הבנקים".