לחוצים? מודאגים? הנה כמה סיבות להירגע

נגידי הבנקים המרכזיים נופשים להם בג'קסון הול ומטיילים בין ההרים. הם משתדלים לא להגיד כלום בנאומים שלהם, ואולי, גם הם לא ממש יודעים מה קורה. בכל מקרה, אין טעם סתם להפחיד את השווקים עם העלאות ריבית באמצע הקיץ, כאגם האינפלציה בירידה בעולם. בפועל, עוד שנה מבוזבזת של משיכת זמן על-ידי הנגידים המרכזיים, שיכלו כבר לבצע נורמליזציה של הריביות.

על אך שהאינפלציה לא דוחקת ונמצאת ברמה של כ-1.5% גם בארה"ב וגם באירופה, אין ממש סיבה לכך שהריבית לא תהיה 2.5% בארה"ב ו-1.5% באירופה. כל עוד זה לא קורה, שסטנלי פישר לא ידבר על בועה בשוק המניות - כי מחירי המניות צריכים להיות גבוהים בתנאים של ריבית ריאלית שלילית כזאת.

בארה"ב אוהבים מניות, ובארץ אוהבים... דירות. משרד האוצר מתאמץ לדברר לעיתונות שהציבור מפסיק לקנות דירות, אבל בריבית 0.1% לקחת הלוואה זולה מאוד ולקנות דירה זו פעולה כלכלית הגיונית - מה גם שהמס על נדל"ן בישראל נמוך מזה שעל כל השקעה אחרת. הגרלות "מחיר למשתכן" מכניסות לכל הסיפור קצת התרגשות, אבל מדובר בקבלת דירה בעוד 4 שנים, אולי בהנחה יחסית למחיר שיהיה בשוק אז. אבל מי יודע מה יהיה עד אז? ולפי קצב הבנייה בארץ זה בטח ייקח 6 או 7 שנים. ברכות לזוכים, אין ספק שכיף להרגיש ש"זכית" במשהו.

בכל פעם שהתנודתיות קצת גוברת, היא שבה וצונחת. למה זה קורה? כי הפרמטרים החשובים באמת לא יוצרים מקור לדאגה. הבנקים המרכזיים ימשיכו לספק כסף זול, אירופה צומחת ולא מתפרקת (בינתיים), הכלכלה הסינית לא תסבול כנראה מ"נחיתה קשה", העולם מגביר קצבי צמיחה ורווחי החברות עולים. למעשה, הכלכלה העולמית (ולא רק ארה"ב) נמצאת כיום במצבה הטוב ביותר מאז משבר 2008. אלו נתוני הבסיס ולא "חשש" כזה או אחר מניפוח חשיבותו של אירוע פוליטי על-ידי כותרות זועקות בעיתונים. הפוזיציה האהובה עלי כבר שנתיים, שעובדת בכל פעם מחדש, היא לעשות "שורט ויקס". כלומר, בכל פעם שעולה התנודתיות - להמר על ירידה שלה בתוך כמה ימים עד שבועיים.

ובהמשך לאמור לעיל, אי אפשר בלי להזכיר את ה"חששות" הבאים עלינו לטובה: יש בחירות בגרמניה והגרמנים עדיין לא מודאגים מגלי ההגירה למדינה – שיהיה להם בהצלחה. האם טראמפ יצליח להוריד מסים? נראה לי שכן. זו מדיניות כלכלית נכונה ויש לו עוד הרבה זמן – הבחירות הבאות בארה"ב יהיו ב-2020. ויש כמובן את נושא תקרת החוב "המאיים". לא מבין למה מתרגשים מזה שוב ושוב. כבר היה לנו כזה פעמיים בזמן כהונת אובמה. זה עניין טכני של סחיטה פוליטית, ארה"ב יכולה לשלם את החוב שלה, לא לדאוג.