משטרת ישראל תפצה את העיתונאי העצמאי ערן ורד בעשרות אלפי שקלים בגין מעצרו בלא עילה ותוך הפעלת כוח שלא לצורך.
ב-3.7.2019 הגיע ורד לתעד הפגנה נגד אלימות משטרתית שהתקיימה בצומת עזריאלי בתל-אביב, כחלק מהמחאה על מותו של סלומון טקה מירי שוטר. לדברי ורד, למרות שהקפיד לא להפריע לשוטרים, בחר מפקד מרחב ירקון דאז ומי שבקרוב צפוי להיכנס לתפקיד מפכ"ל המשטרה, דניאל לוי, לפקוד על שוטריו לעצור אותו.
המעצר, טען ורד, נעשה באלימות קשה, "תוך כדי התעללות פיזית ונקמנית" ולאחר מכן נותר אזוק באופן מכאיב במשך כשעתיים. ורד טען בתביעתו כי המעצר האלים נועד "להרתיע אותי שלא כדין ולמנוע ממני שלא כדין לצלם את האלימות הקשה שהפעילו שוטריו [של לוי] על מפגינים נגד אלימות משטרתית". סיבה נוספת שציין היתה כי הוא "מוכר" בקרב פיקוד המשטרה במחוז "כצלם עקשן החושף שוב ושוב את אלימות" השוטרים.
בחקירתו של ורד במשטרה טען הצלם שלפני שנעצר עמד על אי תנועה יחד עם צלמים נוספים ולא הפריע לתנועה. לפי גרסתו, שמע את הוראת הפיזור אולם לדבריו כשהכביש חסום בשל הפגנה יש לאפשר לו לצלם את האירוע ככל שאינו מפריע לשוטרים. את מעצרו הגדיר בחקירה "הרתעתי, פוליטי ופשיסטי".
ורד, שבהמשך יוצג בידי עו"ד בן זיידל, דרש פיצוי בסך 75 אלף שקלים.
צילום: חיים שוורצנברג, יגאל רמבם ושירלי נדב, מתוך נספחי כתב התביעה שהגיש ורד נגד המשטרה
המשטרה טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אביעד חלפון, כי מעצרו של לוי נעשה "תוך הפעלת כוח סביר" בנסיבות העניין. בכתב ההגנה נטען כי ורד לא ציית להוראות השוטרים במקום להתפנות מהצומת ולעמוד על המדרכה.
עוד נטען כי ורד נעצר אחרי שרפ"ק יניב וולבוביץ הורה לשוטר אלירן חדד על מעצרו. לטענת המשטרה, ורד התנגד למעצר ולכן נאלצו השוטרים להפעיל כוח. שמו של המפכ"ל המיועד לוי לא הוזכר בכתב ההגנה ולטענת המשטרה לא ניתן לראות בתיעוד שהגיש ורד לביהמ"ש ידו של מי מצביעה עליו לפני מעצרו.
בבית-המשפט העיד בין היתר השוטר חדד, שעצר את ורד. "ברגע שבן אדם מתנגד לי למעצר או מתנגד לצורך העניין להתלוות אליי מנקודה איקס לנקודה וואי, אני חייב לגרור אותו, אין לי אפשרות אחרת", אמר חדד. "אני גררתי אותו כמו שאני יודע לגרור בן אדם וכמו שכל בן אדם [...] אחר, כאילו מכוח סמכות [...] אם אני צריך לגרור אותו והוא תוך כדי כואב לו היד, אני מצטער, כן? אני מצטער שכואב לו היד אבל זה מה שהתבקשתי לעשות וזה מה שאני צריך לעשות על מנת להעביר אותו מנקודה איקס לנקודה וואי".
השוטר וולווביץ הכחיש בבית-המשפט שלוי, אז תת-ניצב ובקרוב כאמור המפכ"ל, הורה לעצור את ורד. "ההנחיה הייתה שלי ורק שלי", טען. לצד זאת אישר כי כמו לוי, גם הוא הכיר את ורד מהפגנות קודמות.
תנ"צ דניאל לוי, מפקד מרחב ירקון, מצביע על ורד לפני המעצר (צילום מסך מתוך הסרטון של ורד)
כשלוי עצמו עלה להעיד הוא הכחיש כי בחומרים שהגיש ורד ניתן לראות אותו מצביע על העיתונאי. "אני לא הצבעתי לשום מקום לכיוון התובע", אמר. אחרי שבא-כוחו של ורד ציין כי מיד לאחר ההצבעה הורה השוטר וולבוביץ' לעצור את ורד אמר לוי: "לא זוכר".
השופט טל חבקין קיבל את התביעה. הוא קבע כי ההחלטה לעצור את ורד נבעה משיקולים לא ענייניים, לא היתה סבירה והתקבלה בלא עילה, וכי המעצר עצמו נעשה באופן לא מידתי תוך שימוש בכוח בלתי סביר.
ראשית קבע כי אכן ניתן לראות בסרטון שצילם ורד את לוי מביט לכיוון ורד ולאחר מכן "את ידו של לוי מכוונת לכיוון התובע". בתצלום סטילס שהגיש ורד, הוסיף וקבע השופט, "רואים את ידו של לוי מצביעה לכיוון התובע".
בסרטון נפרד, שצילם פעיל המחאה יגאל רמבם, נראה ורד כשהוא מובל על ידי שלושה בלשים בלבוש אזרחי ובשלב מסוים צועק "אחחח, למה לכופף". רמבם צועק "תעזוב לו את האוזן" בהמשך צועק ורד "למה לכופף, למה, אני לא מתנגד". לפי השופט, "השוטרים מוליכים אותו במה שנחזה להיות אחיזה פיזית מכאיבה". בסרטון נפרד, שצולם בידי שירלי נדב מזווית אחרת, נראה שאחד השוטרים אחז באוזנו של ורד, ציין השופט. בסרטון נוסף, שבו תיעד חיים שוורצנברג את רגע המעצר, נראים שוטרים מרתקים את ורד לרצפה מבלי שהוא מתנגד.
ערן ורד נעצר באלימות וללא הצדקה ע"י שוטרים בהפגנה נגד אלימות משטרתית (צילום: שירלי נדב)
עוד קבע השופט כי מחומר הראיות עולה שורד אכן עמד על אי תנועה וצילם את פעילות המשטרה אחרי שהשוטרים דרשו לפנות את האזור ועל כן לא היה מקום לעצרו.
"אין בעמידה על אי-תנועה וצילום של פעולות המשטרה כדי לגבש סיכון לסדר הציבורי או לשלומו של אדם, וזאת אף אם הצילום נעשה בעיצומה של הפגנה סוערת וכשמעצרים מבוצעים מסביב", פסק השופט. "המסוכנות – תנאי בלעדיו אין לאמצעי קיצוני ופוגעני של מעצר אדם (בהיעדר טענה שמתקיימת עילת מעצר אחרת כגון חשד לשיבוש או צרכי חקירה) – חייבת להתקיים ביחס לכל חשוד בנפרד, ובגין התנהגותו הפרטנית. מקום שהתובע לא עוכב וסירובו לשתף פעולה התבטא בכך שנותר לצלם, אין בידי לקבוע שבוסס חשד סביר שנשקפה ממנו מסוכנות להפרעה לשלום הציבור המקימה עילת מעצר".
לפי פסק-הדין של השופט חבקין, מעצרו של ורד לא היה מידתי כיוון שלא נעשה ניסיון לגרום לו להתפנות בלי להפעיל כוח או לעכבו. על סמך החומרים שהציג ורד לבית-המשפט קבע השופט כי השוטרים אכן הפעילו כוח מוגזם.
"השוטרים משכו את ידיו לצדדים כשהוא אזוק באזיקי ציר שהגבילו את התנועה, והמשיכה הכאיבה לו, לטענתו מאוד", כתב השופט. "השוטרים לא הרפו מהאחיזה חרף זעקותיו. אחד מהם תפס באוזנו והכאיב לו בלא סיבה נראית לעין. אין ראיה שהתובע התנגד למעצר או לא שיתף פעולה. משיכת הידיים לא בוצעה בניסיון לרסן את התובע או למנוע את בריחתו, ולא הייתה דרושה. כך גם תפיסת האוזן. זעקותיו של התובע לא הובילו לשינוי בהתנהגות הבלשים, והם המשיכו למשוך
את ידיו לצדדים".
ערן ורד נעצר באלימות וללא הצדקה ע"י שוטרים בהפגנה נגד אלימות משטרתית (צילום: שירלי נדב)
בהמשך פסק-הדין הוסיף השופט כי "לא נעשה ניסיון להובילו בלא להכאיב לו, וכשהתובע זעק מכאב וביקש שלא ימשכו את ידיו, הבלשים לא הרפו. לא בוסס כאן צורך להוביל את התובע בדרך שהובל, תוך גרימת כאב. [...] בהיעדר מסוכנות או התנגדות למעצר, לא בוסס הצורך באיזוק כלל. איזוקו של התובע והותרתו אזוק באים בגדר שימוש בכוח בלתי סביר בנסיבות".
משטרת ישראל, פסק השופט, "השתמשה בכוח בלתי סביר בעת ביצוע המעצר: הן בעת תחילת המעצר, כשהתובע נעצר 'ישר' בלא ניסיון לעכבו, הן בעת הובלתו כשהיה אזוק, משיכת ידיו לצדדים, התפיסה באוזנו, והותרתו אזוק שלא לצורך זמן רב לאחר שהגיע לנקודת פינוי העצורים".
עם זאת, השופט דחה את טענת ורד למעצר בררני. אמנם מחומר הראיות נראה כי המפכ"ל המיועד לוי הצביע על ורד בלא כל התגרות קודמת מצידו של ורד ורק משום שהכיר אותו מאירועים קודמים, אולם השופט החליט שאין צורך "לקבוע מסמרות" בשאלה זו "משום שבין כך ובין אחרת, מעצרו של התובע היה בלתי חוקי ובלתי סביר במישור הנזיקי, ודי בכך כדי לקבל את תביעתו".
לצד זאת קבע השופט כי סביר שהמשטרה עצרה את ורד "על סמך היכרות קודמת של הקצינים אותו על רקע פעילותו ארוכת השנים כמחאה וביקורת כלפי משטרת ישראל" ולא בשל התנהגותו באירוע.
"מעצר המבוסס על מיהותו של אדם ולא על התנהגותו במקרה הקונקרטי הוא מעצר פרטני, ובנסיבות העניין הוא היה שלא כדין מהטעם שלא הייתה מסוכנות, משום שלא נעשה ניסיון לעכב את התובע ולהרחיקו מהמקום ללא שימוש בכוח, ומשום שנעשה שימוש בכוח בלתי סביר בתחילת המעצר ולאורך כל האירוע. נסיבות אלו כולן תומכות במסקנה שהיה זה מעצר פרסונלי", פסק השופט.
המשטרה טענה כי אין פסול ב"פיקוח צמוד" מצדה על מי שהיא מכירה מאירועים קודמים. השופט דחה זאת בין היתר בטענה כי ההתמקדות באדם יכולה להיות לגיטימית אם הוכח שיש לו רקע התנהגותי רלוונטי לאירוע. במקרה של ורד, לא נטען דבר מעבר לכך שהגיש נגד המשטרה תביעות רבות. מכל מקום, הוסיף, גם אם היה מידע מודיעיני קונקרטי ורלוונטי נגד ורד, אין הצדקה לעצרו ללא עילה.
"הפעלת כוח בלתי סביר בעת ביצוע המעצר משווה לו חומרה על רקע הקביעה שהיה זה מעצר סלקטיבי ואישי, המבוסס על היכרות קודמת עם התובע כמי שנוהג למחות נגד המשטרה ולתעד את פעולותיה, ולא על בסיס התנהגותו בהפגנה דנא", קבע.
יחד עם זאת פסק השופט חבקין כי ורד לא הוכיח שמדובר במעצר העולה כדי אכיפה בררנית, שכן ורד לא הציג מי היו האחרים שנעצרו באותו אירוע כדי להצביע על הפליה נגדו.
השופט חבקין קבע כי ורד זכאי לפיצוי שכן "מצבור נסיבות מוליך למסקנה שהיה זה מעצר רשלני, אם לא למעלה מכך, המקים אחריות בנזיקין" ועל סמך שלל שיקולים העמיד את הפיצוי על סך 50 אלף שקלים. בנוסף חייב את המשטרה לשלם לו 10,000 שקלים בגין שכר טרחת עו"ד.
32309-09-22