לפני שלוש שנים, קפץ שלמה (שם בדוי), גבר בשנות ה-50 לחייו, לקנות לחמניות במכולת הסמוכה לביתו בבת ים. הוא החנה את רכבו באופן אסור בתחנת אוטובוס וכעבור דקות ספורות חזר וגילה אשר יָגֹר לבו: שוטר תנועה כותב לו דו"ח. הוא התחנן בפני השוטר שיוותר לו, סיפר שבדיוק פוטר מעבודתו, אך השוטר היה בשלו. "אמרתי לו תסתכל איך אני לבוש, אני לא עבריין, מה כבר עשיתי?", סיפר שלמה בתחנת משטרה. "זה היה בדיוק בתקופה של פיגועים ודקירות. אמרתי לו, 'לא יכלו למצוא לך תפקיד יותר מעניין דווקא בתקופה הזאת?'. הוא אמר לי, 'זאת הפקודה שקיבלתי'. אמרתי לעצמי 'זה מה שהנאצים אמרו'. הוא שמע את מה שאמרתי ואמר לי, 'אתה מעוכב'". לפי גרסת השוטר, שלמה אמר לו "אתם כלבים, אתם נאצים". השוטר התעקש ללוות את שלמה לתחנת משטרה. מהרכב שחסם תחנת אוטובוס כבר לא היה לו אכפת.

כעבור חצי שנה בערך הוגש נגד שלמה כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור. בנוסף ל"אתם כלבים נאצים", נטען נגדו כי במהלך הנסיעה בניידת משטרה המשיך לקלל את השוטרים: "שתישרפו בגיהינום"; "שיהיה לך סרטן"; "שישחטו אתכם הערבים"; "שלא תקומו בבוקר"; "שיקרה לכם משהו איך שתצאו מהתחנה". וכך גם בתחנה, לפי כתב האישום, המשיך ואמר: "שיהיה לך סרטן"; "יודונאצי"; "אתם כולכם מושחתים מהממשלה"; "אתה יש לך לב של ערבי"; "אתה בדיוק כמו אייכמן, ממלא פקודות יודנאצי". שלמה לא הכחיש שאמר את הדברים, הגם שלא זכר את המלים המדויקות. הוא ציין שהיה נסער ודיבר לעצמו, וכי מדובר בהבעת מחאה לגיטימית או התנגדות לעיכוב לא חוקי.

השוטר שנתן את הדו"ח ושוטרים שהיו איתו העידו בבית המשפט שהם סופגים קללות בתפקידם מדי יום. "ברכות קיבלתי בלי הפסקה כל יום, אבל לא נאצי", סיפר בבית המשפט השוטר. "ב-20 שנה שאני שוטר זו פעם ראשונה שעיכבתי לתחנה כי עוד לא היה לי מקרה שקראו לי נאצי".

בתי המשפט השלום והמחוזיים לא קיבלו את טענותיו של שלמה והרשיעו אותו. השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב, כתב בפסק דינו שניתן בנובמבר 2016 כי "אין כפרה למי שמכנה עובד ציבור בשמות כגון 'נאצי' או 'אייכמן'". בקר הוסיף כי, "הדעת נותנת" שהאמירה 'כלבים נאצים' תשפיע על השוטר ועל חבריו השוטרים בתפקודם בעתיד, זאת על אף שהשוטר הספציפי שנתן את דו"ח התנועה העיד בבית משפט שהוא לא זוכר את האירוע. עונשו של שלמה נעמד על מאסר על תנאי, אך הכתם הפלילי מקשה עליו למצוא עבודה. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה עוד בדיון עצמו, בזמן שיא מאז שהוגש- חודשיים. מחר (שני) ידון המשפט העליון ידון בערעור שהגישה הסנגוריה הציבורית ובו היא חולקת על המסקנה כי הקללות עומדות ברף להרשעה פלילית.

לטענת הסנגורים הציבוריים אלקנה לייסט ויגאל בלפור, קיימת חוסר ודאות משפטית באשר לשאלה איזה קללה חוצה את הרף הפלילי ומהווה עבירה ואיזה לא. עד כה, בית המשפט העליון לא נדרש הכריע בשאלה אם הקללה "נאצי", כשהיא נאמרת בלהט הרגע בחיכוך בין עובד ציבור לבין אזרח, עולה לכדי עבירה של העלבת עובד ציבור.

כך למשל, ב-2014 זיכה בית משפט השלום בקרית גת אדם שאמר לפקידת קבלה בקופת חולים "כוס אימאמא שיהיה לך שואה כמו שלי" ו"נאצית" מעבירה של העלבת עובד ציבור ונקבע כי האמירה לא חוצה את הרף הפלילי. לעומת זאת, בשנה שעברה הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון מטופל שהגיע לבית חולים קפלן ואמר לאחות בבית החולים: "אני אראה לך מאיפה הדג משתין, אני אתבע אותך, את יותר גרועה מנאצית, את תשלמי כל החיים בת זונה רוסיה מזדיינת, אני לא לוקח ביד מה שאת לוקחת בפה". ב-2015 הורשעה אישה שחנתה בחניית נכים ועצרה להוציא כסף בכספומט בכך שפרצה בצרור קללות כלפי שוטרים שכתבו לה דו"ח ואמרה להם: "אתם נאצים, שיהיה לכם תאונות דרכים ושתמותו".

"נאצי" היא אינה הקללה היחידה שגורלו של המשתמש בה לוט בערפל. כך גם הפסיקות לגבי מי שעושה שימוש בקללה "בן זונה" אינן אחידות. לעתים נקבע כי היא עולה לידי עבירה ולעתים לא. בקיצור, רולטה.

בחודש שעבר קבע בית משפט העליון כי יש להגביל את השימוש בעבירה זו במקרה של ביקורת על השלטון. בית המשפט העליון הורה כי הגשת כתב אישום בעבירה רגישה כזו תחייב אישור של גורם בכיר בפרקליטות.