"אחד ממקורות האור השופעים ביותר על פני כדור הארץ הוא החיים עצמם", כותבת אוליביה ג'דסון בנשיונל ג'יאוגרפיק. כיצד החיים עצמם מאירים? ובכן, ג'דסון לא מדברת על האור המיוחס לנפש האדם בתורת הקבלה, אלא על הצד המדעי של אורות החיים – ביולומינסנציה. מינים שונים של בעלי חיים פיתחו מנגנון תאורה כימי לצרכים מגוונים, החל מציד וכלה במשיכת בני זוג. ביולוגים צוללים לפינות האפלות של האוקיינוסים כדי לחקור יצורים ימיים הזוהרים באור טבעי, אבל מסתבר שלא צריך להרחיק לכת כדי לצפות במחזה היפהפה של בעל חיים זורח בחשיכה.

קחו לדוגמה את הצלם החובב וינסנט בריידי מארה"ב. כמי שחי במערב התיכון, האוקיינוסים נמצאים מרחק אלפי קילומטרים מכל עבריו. לכן יצא בריידי לצלם את החיות היבשתיות שנחשבות כנראה לסמל המייצג ביותר של תופעת הביולומינסנציה, הלא הן הגחליליות. כך, בחיק הטבע, לחופו של אגם אוזרקס, צילם בריידי את החרקים הזוהרים מעופפים באוויר ויוצרים דפוסים מרהיבים.

ואולם, כששב לביתו מהאגם לאחר שבילה בו חודש, התחוור לו כי כלל לא היה מוכרח לצאת לטבע כדי לפגוש בגחליליות. "הגחליליות פשוט החלו להופיע באזור ואני טרם סיימתי לצלם", הוא כותב בבלוג הצילום שלו. "יצאתי לפארק פיצג'רלד המקומי, התמקמתי בראש גבעה והבטתי מטה בעוד הגחליליות מאירות את היער הקסום". בריידי צירף את צילומי הטיים לאפס מהאגם ומהפארק שסמוך למקום מגוריו לכדי סרטון מקסים שבו נראים היצורים הקטנים והחינניים הללו, משתובבים באוויר ומותירים אחריהם שובלי אור הצובעים את הסצנה בגוון סוריאליסטי.

נשיונל ג'יאוגרפיק יצרו מיצג אנימציה שמסביר מדוע מאירים בעלי החיים השונים. במקרה של היצורים הימיים מדובר באמצעי שמשמש, בחלוקה גסה, להגנה או התקפה. במקרה של גחליליות, שהן למעשה מין של חיפושית, מדובר באמצעי חיזור: בערבי קיץ חמימים יוצאים הזכרים בהמוניהם ומנסים למשוך את הנקבות במפגן תאורה צבעוני.

מכיוון שהן עפות במהירות ובשל תנאי התאורה בערב, יש לצלם את הגחליליות בחשיפה ארוכה. האפקט שמתקבל הוא פסי אור או כל דפוס אחר שנוצר תוך כדי מעופן. כך, למשל, בליל הצילומים הראשון נדמה היה שלא יהיו תוצאות מיוחדות, אבל, בריידי מספר: "הבטתי בתמונות ביום המחרת וראיתי גחלילית שיצרה לב בנתיב מעופה על שמי הלילה" (תוכלו לראות את התמונות בבלוג שלו). הפתעות נוספות ציפו לו מכיוון שמעופן של הגחליליות אינו צפוי. מחד, הוא מציג בסרטון בליל אקראי של גצי אור הנראה כמשקף את הכוכבים בשמיים. לצד מראות אלה, מופיעות הגחליליות בדפוסי תעופה ישרים ומקבילים, כאילו שורטטו בדקדוק של סרגל - כאן דומה המחזה לגשם מטאורים.

ואם כבר מדברים על גרמי השמיים, הדינמיקה שנוצרה בין הגחליליות לכוכבים בצילומים היא גורם המפתח לסצנה הסוריאליסטית המרהיבה ביופייה שיצר בריידי. באמצעות טכניקות צילום מגוונות הוא הצליח ליצור דיאלוג בין האורות של מעלה והאורות של מטה - ובשלב מסוים נראים השניים מתמזגים עד שלא ניתן להבחין מי נמצא בטווח נגיעה ומי במרחק שנות אור. הסוריאליזם מגיע לשיאו בטכניקת צילום פנורמית שמשווה לנוף מראה של כדור כהה וסביבו מתערבלים באיטיות שובלי אור בגוונים שונים, חלקם מהכוכבים וחלקם מגחלי הלילה המעופפים.

בריידי יצק לתוך התמונות מידה רבה של מחשבה יצירתית, מה ששם את הפרויקט בנקודת החפיפה שבין צילום טבע ליצירה אמנותית. כל המחזה נראה כלקוח מעולם אגדות קסום, אבל למעשה, חלק ניכר מחומר הגלם, כאמור, הגיע מהסביבה הקרובה והמאוד מציאותית שלו. אנו נוטים לתפוס את הטבע הפראי כמשהו מרוחק ומנותק מהציביליזציה, ולעתים רבות זה אכן כך. אבל לא מעט פעמים יש ופאר הטבע נמצא ממש בקרבנו, מתחת לאף.

כוח החיים שואף לשגשג בכל פינה שהיא - אפילו לצ'רנוביל חזרו חיי הטבע אחרי שלושה עשורים של שיממון. לכן, היו סמוכים ובטוחים שגם באזורים עירוניים ניתן למצוא חיי בר מרתקים, צריך רק לצאת ולחפש אותם. אם חוסמים את כל הגירויים האחרים וממקדים את המבט בכוח החיים - אנו עשויים להיות מופתעים לגלות שקיים סביבנו שפע הממתין בצניעות להיחשף.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אתנחתא של טבע: גם בעלי חיים מחפשים לפעמים קצת מזל משמיים

זה מה שקורה מעל ראשינו בכל פעם שאנו מביטים בשמיים

אתנחתא של טבע: היער מתעורר לחיים במופע אור-קולי מהפנט

5 פרויקטים של צילום המגלים את העולם מזוויות חדשות

אתנחתא של טבע: הצטרפו למדיטציה על קרקעית האוקיינוס

אתנחתא של טבע: כך היה נראה העולם לו היו לנו עיני שפירית