Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
התופעה שעליה עומדת מריאנה מזוקטו במאמרה " מדע המדינה" ובמסגרתה רבים מההישגים המיוחסים באופן בלעדי לעולם ההיי-טק והשוק הפרטי הם למעשה תוצאה של פעולה ממשלתית אינה ייחודית לארצות הברית; גם בישראל אפשר למצוא ביטויים רבים שלה.
אחד מהם היה באקזיט הגדול ביותר שבוצע השנה בארץ ובו נמכרה חברת מלאנוקס הישראלית לחברת Nvidia האמריקאית תמורת סכום דמיוני של כ-25 מיליארד שקל. לצד קריאות ההתפעלות מהעסקה ומחוזקו של ענף ההיי-טק הישראלי, נשמעו גם הקולות הפבלוביים שחזרו על המנטרה השחוקה הרואה בהצלחת ההיי-טק הישראלי הוכחה ניצחת לכך שרק שוק חופשי מהתערבות ורגולציה יכול לשגשג; אותם קולות גם הדגישו כי את הדגם הזה יש לחקות בכל המשק הישראלי.
ואולם, אין אלה פני הדברים. עוד בשנות ה-80 הבינה המדינה את הפוטנציאל הטמון בענף ההיי-טק המקומי והקימה חברה ממשלתית להשקעות בו. ממשלת רבין השנייה מינפה והרחיבה את המהלך ובמסגרת "תוכנית יוזמה" השקיעה יותר מ-100 מיליון דולר בהקמת קרנות הון סיכון ישראליות.
את פירותיהן של אותן השקעות אנחנו רואים עד היום. פיטנגו, קרן ההון סיכוי הגדולה בישראל שמנהלת יותר משני מיליארד דולר, הוקמה במסגרת אותה תוכנית, וכך גם JVP, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות והמצליחות ביותר בישראל. בדיקה שנעשתה 12 שנה לאחר פתיחת התוכנית מצאה כי עד לעריכתו שרדו שני שלישים מבין החברות שבהן הושקע הכסף – שיעור גבוה פי שניים עד שלושה מהמקובל בענף.
עוד קודם לכן, המימון הרב שהשקיעה מדינת ישראל בהרחבת התעשייה הביטחונית לאחר מלחמת ששת הימים תרם לעולם ההיי-טק והביא להכשרת של מהנדסים וטכנאים רבים ולפיתוח טכנולוגיות חדשות. כך, למשל, הוקמה חברת אלביט בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, ויוצאי ממר"ם (יחידת המחשב הראשונה שנוסדה בצה"ל) ייסדו את חברת נס טכנולוגיות, שהלקוח הראשון שלה היה חיל האוויר של צה"ל. בדומה למקימי נס, גם ביתר חברות ההיי-טק בישראל כחמישית מהמנהלים ושליש מהעובדים הם בוגרי יחידות טכנולוגיות צה"ליות כמו 8200, ועמם נמנים בין היתר מנכ"לי החברות Wix, טאבולה ונייס.
גם מלאנוקס קיבלה מענק של מיליוני שקלים מהמדינה כשעוד היתה סטארט-אפ צעיר, נוסף על הטבות מס בשווי מאות מיליוני שקלים. מענקים דומים ניתנו לחברות וויז ומובילאיי בראשית דרכן, עוד לפני האקזיטים הגדולים שלהן. בנוסף, במקרה של מובילאיי, בסיס הטכנולוגיה שלה נהגה ונחקר באוניברסיטה העברית.
להשקעות האלה יש אפקט חשוב ומשמעותי. מחקר שנעשה במרכז הבינתחומי בהרצליה מצא כי על כל שקל שמשקיעה הממשלה במחקר ופיתוח בתעשיית ההיי-טק מושקעים 1.6 שקלים על ידי גורמים פרטיים. זאת ועוד, על פי המחקר, ההשקעה הממשלתית מעלה בכשליש את פריון החברות שזכו להשקעות, והתשואה לכל המשק מההשקעות הממשלתיות מגיעה לכ-600 אחוז.
ובכלל, אסור לשכוח את מערכת החינוך הציבורית הישראלית שבה למדו כל רבים אותם גאוני היי-טק שבהם אנחנו מתגאים, את מערכת הבריאות ששמרה עליהם חיים ובריאים וכן את התשתיות שמאפשרות להם לנוע, לפעול ולעבוד.
בדומה למה שכתבה מזוקטו על ענף ההיי-טק האמריקאי, גם מקבילו הישראלי הוא גאווה והישג גדול שנולדו לא רק בזכות תעוזתם ויכולתם של אנשים פרטיים אלה או אחרים, אלא גם הודות להחלטות ממשלתיות והשקעות ציבוריות אדירות. הצלחת ענף ההיי-טק הישראלי אמורה להביא את קברניטיו להבנה כי השקעות ממשלתיות כאלה יוצרות ערך אדיר לחברה ויש להעתיקן לשאר תחומי חיינו ולשכללן. הדיון הציבורי שצריך להתנהל בעקבות אקזיטים כמו זה שראינו לאחרונה אינו צריך להתמקד באגדת האי-התערבות הממשלתית בשוק כי אם בשאלת ההחזר לחברה הישראלית, שאמור להתקבל מאותן חברות, ובסוגיה של העתקת התכנון וההשקעה הממשלתיים הנהוגים בענף ההיי-טק גם לענפים אחרים.
