Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
אסף ("פיזר") כהן (צילום מסך)
במסגרת הפודקאסט של מגזין תלם, שוחחנו עם סגן מפקד יחידת המודיעין 8200 לשעבר, אל"מ (מיל') אסף כהן, המוכר בעיקר בכינויו "פּיזֶר". בשלוש השנים האחרונות נקלע אגף המודיעין פעם אחר פעם לעין הסערה, כשהפעילות המקצועית שלו התחככה עם האג'נדה הפוליטית והאישית של ראש הממשלה. האם יש סיבה לחשש שנתניהו יסמן את אמ"ן בתור יעד להשתלטות שתהפוך את האחרון מגוף מקצועי שנאמן לממלכה לגוף שמשרת את המלך?
בתחילת 2023 אמ"ן מצא את עצמו בעל כורחו בעימות עם נתניהו, כשהזהיר מפני ההשלכות הביטחוניות של ההפיכה המשטרית. רח"ט מחקר בשעתו, תא"ל עמית סער, שלח לנתניהו שלושה מכתבי אזהרה – שכּלל לא נענו. ראשי האגף הגיעו לכנסת בערב שבו אושר ביטול עילת הסבירות, אולם מרבית חברי הקואליציה לא הסכימו להיפגש איתם. ההתרעות נפלו על אוזניים ערלות. המחיר לא איחר להגיע.
ב־7 באוקטובר אמ"ן היה אחראי לכישלון נורא. בהמשך, הוא נאלץ להתמודד עם ראש ממשלה שאינו לוקח אחריות ושמנסה לנקות את עצמו על ידי סימון גופי המודיעין ככושלים וכפוליטיים.
כשהוא בעמדת חולשה, נדרש אמ"ן לתמרן סביב האינטרסים של ראש הממשלה. פעמיים האגף מצא את עצמו מתחכך בפרשות הפליליות האופפות את נתניהו ולשכתו: בפרשה שבה אנשי לשכת ראש הממשלה קיבלו מסמכי מודיעין מסווגים והדליפו אותם; וכאשר ראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, נתן סקירה מודיעינית לשופטיו של נתניהו, כדי שיפטרו אותו מימי עדות. לצד זאת, אמ"ן שירת היטב את שיקום מעמדו של ראש הממשלה, כשהצדדים שיתפו פעולה סביב המלחמה באיראן – הראשונה בהיסטוריה הישראלית שפרצה בשל מידע מודיעיני.
האם אנחנו צריכים לחשוש שהמודיעין הישראלי על יכולותיו האימתניות יגויס לטובתו הפוליטית של נתניהו?
התשובה מורכבת. פיזר, שהשתחרר ב־2020, היה אחד הקולות האמיצים נגד ההפיכה המשטרית. הוא סייע במאבק על הדמוקרטיה וחטף על כך ממכונת הרעל. הוא מאמין במערכת החיסון הפנימית של אגף המודיעין והוא משוכנע שבזכות איכות האנשים, החינוך למקצוענות וההטרוגניות בגיוס, אמ"ן ימשיך לפעול אך ורק לפי ערכים מקצועיים. אבל כשצוללים לתוך האירועים, עולה מדבריו עד כמה המצב הקיצוני שאליו הממשלה הובילה את המדינה, השפיע על המודיעין ועל הצלחתו.
"אמ"ן עמד בתפקידו כשהביא [ערב 7 באוקטובר] התרעה אסטרטגית שהמאזן משתנה, אלא שאף אחד לא הקשיב לו", אומר פיזר על ההתרעות שניתנו לראש הממשלה ולקבינט ערב המלחמה. "ראש חטיבת המחקר הציג תזה שמבוססת על צבר של אירועים – וזה בדיוק תפקידו של אמ"ן. אבל לא רצו להיפגש איתו, כי זה לא מתאים".
נתניהו אומר שלא העירו אותו.
"זה שטויות במיץ עגבניות. לא מעירים ראש ממשלה על ידיעה וגם לא על שתיים. ואם היו מעירים? הוא היה שואל, מה אומר ראש אמ"ן, מה אומר הרמטכ"ל? וכשהיה שומע, היה אומר, טוב נדבר בבוקר".
פיזר לא מכחיש כמובן את החלק של אמ"ן ב־7 באוקטובר. "8200 עברה תהליכים ששינו חלק מתפיסת הפעולה הבסיסית שלה, והם משתקפים במוכנות שלה. בצהרי 7 באוקטובר תפסתי את הראש ושאלתי, 'איך זה קרה לנו עוד פעם'. שירתתי 26 שנים ביחידה. בנינו משהו. זה לא שבלילה פספסו את הדלקת הסימים הישראליים. איפשהו עשינו טעויות".
כמובן, 7 באוקטובר לא החל ב־7 באוקטובר; התפיסה ש"חמאס זה נכס" והעברת הכסף הקטרי לעזה החלו הרבה לפני כן. במודיעין, חושף פיזר, לא השתגעו על הקונספציה. "אני מכיר אנשים שבאו ואמרו את דעתם שסתרה לחלוטין את קבלת ההחלטות. ועדיין, במארג השיקולים הכולל היה מי שהחליט אחרת ואנשים התיישרו".
בהמשך התבהר שהמעורבות הקטרית גדולה בהרבה מכפי שרובנו סברנו. על יועצי ראש הממשלה שעבדו עבור קטר, אומר פיזר: "זה לכאורה הפעלה קלאסית. כאילו הקטרים זיהו נקודה שבה הם יכולים לחדור, שמו כסף, ויצרו את החיבור, ומפה מה קרה באמת – אני לא יודע. ברור לכולנו שיש לפחות טעם לפגם בכך שיועצים עובדים בשביל מדינה זרה, שהיא לא רק זרה אלא גם עוינת".
גם בנוגע לפרשה השנייה בכיכובם של אותם היועצים, שבה הנגד ארי רוזנפלד העביר מסמכי מודיעין מסווגים לאנשי לשכת ראש הממשלה, הוא לא חוסך במילים חריפות: "זה ליקוי מאורות. חומר מסווג שיוצא ממערכות ומועבר לאזרח. זה מנוגד לכל מה שלמדנו. אם ראש הממשלה או מישהו בלשכתו רוצה להיות חשוף לידיעה ולעשות בה שימוש – יש דרך. אבל איך החייל ידע שהאדם שמקבל את הידיעה בלשכת ראש הממשלה לא עובד בשביל סוכנות זרה?".
ואם זה לא מספיק, שוחחנו גם על איראן, על ההתייצבות של ראש אמ"ן שלומי בינדר לצד האינטרסים של נתניהו ועוד. מוזמנים להאזין.
