1. אֲנִי נוֹתֵן לַגֶּשֶׁם

אֲנִי נוֹתֵן לַגֶּשֶׁם
לִנְקֹשׁ בְּחַלּוֹנִי
לְהַבְהֵב בִּי
נִצְנוּצֵי פָּנָס
לְנַשֵּׁב בְּבִטְנִי
לְטַפְטֵף בִּי
אִוְשַׁת עָנָף-
רִשְׁרוּשֵׁי שִׁיר
טִיף טַף.

אֲנִי מַבִּיט בָּהֶם
בַּמַּיִם הַתְּמִימִים
שֶׁרוֹקְדִים כָּךְ בְּיַחַד
בְּלִי בּוּשָׁה
מְאַמֵּץ חֶלְקִיק לְלִבִּי
וּמְחַיֵּךְ


את השיר הזה, שמסמן עבורי את חורף תשע"ט, אני כותב כבר כמה חודשים. התלבטתי עליו אינספור פעמים. אולי הפרפקציוניזם לא התיר לי לפרסם אותו כשאני לא שלם בו, אולי משהו במשקל, כתגובה לשעות הנגינה הארוכות והריתמיות, לא היה מספיק שלם. ועדיין, עדיין כשאני קורא אותו אני לא מספיק בטוח, לא מספיק מבין מה אחז בי במילים שלו, שגרם לי לחשוב עליהם כל כך הרבה פעמים.
אבל עכשיו, כשהגשם המשמעותי האחרון של החורף מתדפק על הדלתות, נראה לי שהגיע הזמן להוציא את זה קצת החוצה:)
היה הרבה חורף השנה, הרבה גשם, הרבה מים, הרבה ימים סוערים שהתדפקו על הדלתות. בחלק מהימים היה לי יותר פנאי להביט על הגשם, וחלק מהזמן גם אני אבדתי בשגרת העשייה היומיומית. הרבה מחשבות התרוצצו ומתרוצצים לי בראש, על העבר, על על ההווה ועל העתיד, אבל בחורף המאוד 'לבדי' הזה, לא פעם הייתה לי נחמה גדולה בלראות את הגשם דופק על החלון, לחייך וללמוד.

נכתב לפני חצי שנה

2. הָיִיתִי רוֹצֶה

הָיִיתִי רוֹצֶה לְדַיֵּק אוֹתָהּ
אֶת זַעֲקַת הַלְבַד
שֶׁפּוֹרֶמֶת אֶצְלִי חוּטִים
בַּלֵּב הַדַּקִּיק וְהַשַּׁבְרִיר

הָיִיתִי רוֹצֶה לִצְעֹק אוֹתָהּ
אֶת מְעַרְבֹּלֶת הָאֲנִי
שֶׁנִּכְנֶסֶת לְתוֹכִי
בִּשְׁבִיל לְלֹא מוֹצָא

הָיִיתִי רוֹצֶה לְשַׁתֵּף מִישֶׁהוּ
כִּי כְּבָר שָׁכַחְתִּי
אֵיךְ זֶה יַחַד

נכתב לפני 8 חודשים

3. רֶגַע הַשֶּׁקֶט הַזֶּה

וְיוֹתֵר מִכָּל
אוֹהֵב אֲנִי
אֶת רֶגַע הַשֶּׁקֶט הַזֶּה
קְצָת אַחֲרַי
שֶׁהַמּוּזִיקָה נִכְבֵּית

שְׁבִיבֵי צְלִילִים
עוֹד מְרַחֲפִים
מְהַדְהֲדִים וּפוֹחֲתִים
וְאֶפְשָׁר לְהַקְשִׁיב

בָּרֶקַע נִשְׁמָעִים
צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים
וְקוֹל תִּקְתּוּק מֵכָנִי
שֶׁל שָׁעוֹן
אֲבָל זֶה הַזְּמַן לִשְׁתֹּק
וּלְדַיֵּק בַּחֶלְקִיקִים
שֶׁמִּבַּעַד שִׁירֵי הָאַהֲבָה

נכתב לפני שנה ו-3 חודשים

4. לִלְמֹד אַהֲבָה

הַלְוַאי,
הַלְוַאי שֶׁאֶלְמַד לֶאֱהֹב אוֹתָךְ יוֹתֵר.
שֶׁבְּכָל פִּנָּה בָּהּ מַבָּטֵינוּ יִפָּגְשׁוּ, אֶמְצָא נֶחָמָה,
שֶׁכָּל זִיק קְטַנְטַן שֶׁל חִיּוּכֵךְ יְטַלְטֵל אוֹתִי בְּחִבָּה,
שֶׁכָּל תָּו וְתָו בִּשְׁבִילַיִךְ הַנִּסְתָּרִים יִתְחַבְּרוּ לְמַנְגִּינָה.
הַלְוַאי,
שֶׁתִּפְתְּחִי אֶת סוֹדֵךְ וַאֲנִי בּוֹ אֶגַּע,
שֶׁנִּלְמַד סוֹף סוֹף בְּיַחַד: אַהֲבָה.

נכתב לפני שנה ו-4 חודשים

5. בּוֹאִי

בּוֹאִי נִכְתֹּב
שִׁיר יַחַד
מִלָּה אֲנִי
חָרוּז אַתְּ,
נְשַׁרְבֵּט אוֹתִיּוֹת
עַל נְיָר סָפוּג
מִגֶּשֶׁם דְּמָעוֹת.

בּוֹאִי נַבִּיט
בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת
בְּחִיּוּךְ שֶׁל אַחֲרֵי
וְנֵדַע שֶׁזֶּהוּ זֶה.

בּוֹאִי נִתֵּן לָשִׁיר
אָקוֹרְד סִיּוּם
אוֹ אוּלַי פְּתִיחָה?

בּוֹאִי נַפְעִים בּוֹ לַחַן.

נכתב לפני שנה ו-4 חודשים

6. יְמֵי צִפִּיָּה

וְאָז יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ
סוֹעֲרִים בִּשְׁתִיקָתָם
מַפְתִּיעִים בְּדַרְכָּם
מְלַטְּפִים בְּחֲלוֹמָם
יְמֵי הַצִּפִּיָּה.

וּכְשֶׁיּוֹפִיעו
תֵּדַע
לֹא עוֹד
שָׁעוֹת אֲפֹרוֹת
שִׁגְרָה סוֹפָנִית
עַצְבוּת כְּבוּיָה.

וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ
תֵּדַע
זֶה הַזְּמַן
לְחַבֵּק חָזָק
קֶשֶׁת וְכוֹכָב
לֶאֱהֹב אוֹתָם
לְחַיֵּךְ וְלִכְתֹּב
עַד הַקֶּסֶם הַבָּא

נכתב לפני שנה ו-5 חודשים

7. מוּל דְּמוּתֵךְ

מוּל דְּמוּתֵךְ הָאֲמִתִּית
כְּשֶׁהִיא עוֹלָה בְּזִכְרוֹנִי 
אֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד
כְּשֶׁהִיא דּוֹקֶרֶת וּמְצִיפָה
בְּדַרְכִּי בְּכָל פִּנָּה 

אָז אֲנִי לוֹקֵחַ
מִכְחוֹל וּשְׁקָרִים, 
שׁוֹלֵחַ קַוִּים מֻגְדָּרִים
לִצְבָעִים אֲפֹרִים,
וּבוֹרֵחַ שֶׁזֹּאת אַת. 

וְלַמְרוֹת הַתַּחְפֹּשֶׂת 
שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים
שֶׁדְּמוּתְך כְּפִי שֶׁהִיא
נִשְׁאֶרֶת עָמֹק אֶצְלִי
חֶדֶר מָתוֹק בּוֹעֵר 
אֵינְסוֹף שֶׁל אוֹר וְצֵל

בין השירים האהובים עליי.. כי הוא מצליח למצוא נקודת אמת מעוגנת, וזה כיף:)

נכתב לפני שנה ו-5 חודשים

8. מְטֻלְטָל [בְּסָפֵק]

אֲנִי רוֹעֵד
כְּשֶׁהַשְּׁבִילִים הַמֻּכָּרִים
נִצְבָּעִים מֵחָדָשׁ,
וְתוֹקְעִים סַכִּינֵי גַּעְגּוּעַ אַחֲרוֹנִים

שִׁלְטֵי הַלֵּב מְהַבְהֲבִים
מְכַוְּנִים פִּתְאוֹם אֶל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרִיאָה
עוֹלָה וְזוֹהֶרֶת

בַּחוּץ-פְּרִיחָה...אָבִיב!
צִפּוֹר קְטַנָּה לִי בְּאֹזֶן לוֹחֶשֶׁת-
זֹאת בְּדִיּוּק הַקְּרִיאָה:
קְדִימָה, אֶל הַלֹּא-נוֹדָע

אֶל הַלֹּא-נוֹדָע!

אֶל הַלֹּא-נוֹדָע?

נכתב לפני שנה ו-6 חודשים

9. אֶחָד מְדַלֵּג

וְהִנֵּה עָלוּ לְמוּל עֵינַי,
רִגְּשַׁת הַקְּרָב,
לַהַט הַמִּלְחָמָה,
הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּנֶּשֶׁק בֶּעָצְמָה.

הָרוּחַ הַמְּפַעֶמֶת,
בֵּינִי כְּאֵבִים חָדִים,
הָרָצוֹן, הַתְּשׁוּקָה
הַמַּבָּט חָדוּר הַתִּקְוָה.

וְרָאִיתִי,
אֶת הָרִיצוֹת,
אֶת הַצְּעָקוֹת,
הַבֹּץ, הַזֵּעָה.

וְרָאִיתִי,
אֵיךְ הֶחְוִירוּ,
לְמוּל הָרוּחַ פְּנִימָה.

וְאֵיךְ, אֶחָד מְדַלֵּג,
בֵּין אַהֲבָה וּדְרִיכָה,
מִתְיַשֵּׁר וְלוֹהֵט,
מִסְתַּעֵר וְקָם,
עִם יָד עַל הַנֶּשֶׁק,
וְיָד עַל הַלֵּב.

[עשרה בטבת תשע"ו]

שמתי לב שלא פרסמתי פה את השיר הזה, ולמרות שהוא ישן ומתקופת הצבא.. התחשק לי:)

נכתב לפני שנה ו-6 חודשים