יסודות לתפישת ביטחון – פרק ה' – על שלוש ועל ארבע דרכי תגובה לאיום

בחזרה אל הנתיב המרכזי של הסדרה ובחזרה אל "מסך של חול", והפעם נכיר את ההבחנה שבין שלוש או ארבע דרכי תגובה לאיום המופנה כלפינו. ההבחנה הזו חשובה כי היא תשתלב באחד הפרקים הקרובים עם ההבחנה לגבי אופי הגבול שבינינו לבין מי שבצד השני, שמשפיע גם על התגובה האפשרית או הרצויה לאיום שכזה. 

https://open.spotify.com/episode/48FySXDalzdnYutuU0m2CX

להמשיך לקרוא ←

מלחמה: נקודת מבחן

לאחר שלושה ימי הפסקת אש ושלוש פעימות של עסקת שחרור החטופים והאסירים, אנחנו נכנסים אל אחת היממות המעניינות מאז תחילת המלחמה. 

ברשומה האחרונה שעסקה במלחמה, לפני כשבועיים ומעט יותר משבועיים לאחר תחילת התמרון הקרקעי, הצעתי את ההערכה הבאה:

"בימים הקרובים, אחרי השלמת ההשתלטות על שיפא ואולי עוד כמה יעדים במרכז העיר, נראה עסקה חלקית, לשחרור של כמה עשרות חטופים, בתמורה להפוגה של כמה ימים בקרבות, הכנסת אספקה (אולי גם דלק), ושחרור לא המוני של אסירים. השאלה הגדולה תהיה מה יקרה בתום המועד שנקבע להפוגה להמשיך לקרוא ←

יסודות לתפישת ביטחון – פרק ד' תנאי היסוד לשלום: לגיטימציה

הפרק הזה יהיה סטיה צדדית מעט מנתיב הסדרה "יסודות לתפישת ביטחון", מכיוון שהוא לא יתבסס על "מסך של חול", אלא על תכנים ממקורות אחרים. בפרק השני של הסדרה, ציין אלון את דרך הלחימה הראשונה בישראל כאי הכרה בקיומה ובזכות קיומה של ישראל. את הדרך הראשונה של לוחמה הזעירה נגדה הוא ציין כהשארת הסכסוך כמצב קבוע. בפרק השלישי ראינו שההסתה נגד ישראל "כובלת" את מנהיגי מדינות ערב לדעת קהל אנטי-ישראלית גם כשהיא מנוגדת לאינטרסים של המדיניות והמנהיגים האלה, ושעל מנת להגיע לשלום מנהיגי ערב יצטרכו להכשיר את דעת הקהל ללגיטימציה של ישראל ולהפגין רצון טוב כלפיה והכרה גלויה בלגיטימציה שלה. ראינו גם שקושנר עשה את ההבחנה שבין מנהיגים שמעוניינים לשפר את חיי העם שלהם, לבין מנהיגים שפועלים לדכא את העם שלהם, תוך שימוש בתירוצים דתיים ואחרים. 

ברשומה הזו נוסיף עוד שני מקורות לעניין הצורך בלגיטימציה כתנאי בסיסי לשלום.

להמשיך לקרוא ←

יסודות לתפישת ביטחון – פרק ג' – מדוע נלחמים בנו?

בפרק הקודם בסדרה שעניינה יסודות לתפישת ביטחון, על פי "מסך של חול" של יגאל אלון, עסקנו בדרכים בהן מתנהלת המלחמה נגד ישראל. בפרק הזה נסקור את הסיבות והמניעים למלחמה נגד ישראל. 

להמשיך לקרוא ←

מלחמה: האם אנחנו מנצחים?

המהלך הקרקעי נמשך כבר יותר משבועיים. כוחות צה"ל פועלים בלב העיר עזה. האם אנחנו מנצחים?

נראה לי שזו נקודה טובה לשאול את השאלה הזו, ועוד כמה שאלות, ולהציע תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי, ששניהם נראים לי משכנעים.

להמשיך לקרוא ←

עד שנתו הארבעים: לא כיף איתי

לא לאחרונה השלמתי את שנתי ה-39, ובהמשך השבוע אשלים את שנתי ה-40. אני לא חושב שאני במשבר גיל ה-40 (אם כי התקופה האחרונה בהחלט מעוררת ומקרבת אותו), אבל עולות לי כל מיני מחשבות על עצמי ועל המציאות, ואולי זו הזדמנות טובה לכמה רשומות שיהיו סוג של סיכום והתרשמות, ובעלות גוון אישי יותר. מן הסתם, היבטים מסויימים של רשומות שונות בסדרה יהדהדו אלה את אלה, גם אם לא יהיה ביניהן קישור ישיר.

הפעם איזו התבוננות וחשבון אישי, במה שכנראה תהיה הרשומה האחרונה בסדרה. 

להמשיך לקרוא ←

יסודות לתפישת ביטחון – פרק ב' – נלחמים בנו

בפרק הקודם למדנו שבמצבנו בישראל צריך שהציבור, כלומר האזרחים, יעסקו בסוגיות הביטחון, וזאת כדי שנוכל לעסוק בהן באופן הראוי לאזרחים בדמוקרטיה: מתוך גישה רציונלית ושקולה. [עמ' 11-10]

במדינה שהיא כולה חזית ובעם שהוא כולו צבא כישראל […] יש לראות את הגברת התענינותם, העמקת ידיעתם והמרצת עירנותם של אזרחי הארץ כצורך לאומי חיוני. […] נגזר על העם היושב בציון לחיות וליצור בהוויית התגוננות משך זמן לא קצר בעתיד, ומוטב כי הוויה זו תהיה יותר רציונלית ומפוכחת ופחות אמוציונאלית ופאטאליסטית.

בפרק הזה נסקור את דרכי המלחמה המנוהלת נגד ישראל. סקירת הדרכים מתחילה מעצם ההבנה הבסיסית שנגד ישראל מנוהלת, לכל היאוחר מאז ה-כ"ט בנובמבר 1947, מלחמה מתמדת. מלחמת קיום. 

להמשיך לקרוא ←

יסודות לתפישת ביטחון – פרק א' – בואו נדבר על ביטחון

המלחמה משלימה חודש. צה"ל פועל בהדרגה בהתאם למתווה שהערכתי, כאשר הוא מכתר את העיר עזה ומתקדם, לאט, בזהירות ובהרבה כוח אל מעוזי החמאס בתוכה. בינתיים המלחמה בחזית הצפונית נשארת בעוצמה נמוכה יחסית, כאשר נסראללה מרתק כוחות של צה"ל, ושני הצדדים עדיין לא יוזמים מלחמה מלאה. עד שהדברים ישתנו, יש לנו זמן להתפנות לעיסוק במושגי יסוד ומצבי יסוד של תפישת ביטחון לישראל. גם כשהדברים ישתנו, המושגים והמצבים האלה יהיו רלוונטיים להבנת המציאות שלנו, ויהיה טוב לעסוק בהם. אני לא בטוח כמה רשומות אקדיש לעניין (כרגע אני חושב על עוד שתיים לפחות, אולי יהיו יותר או הרבה יותר). בכל מקרה, נלווה את אחד מחיבורי היסוד החשובים בתחום: "מסך של חול" שכתב יגאל אלון.

הספר פורסם לראשונה ב-1959, כאשר המהדורה שנמצאת אצלי היא ההדפסה השלישית משנת 1968, ובה פרק נרחב שנוסף בעקבות מלחמת ששת הימים. נתחיל מההקדמה, ומהשאלה למה צריך שאזרחים יעסקו בתפישת הביטחון. 

להמשיך לקרוא ←