מלחמה: מתודעה ועד עגבניה

השלב השני (או השלישי, תלוי איך סופרים) של המלחמה – שלב הפעילות הקרקעית בתוך רצועת עזה – התחיל בימים האחרונים וצפוי להתרחב בקרוב. שלב הטרדות־ההתשה מצפון ימשיך כנראה עד לפתיחת חזית נוספת או עד להפסקת האש, ואפילו מתימן תקפו אותנו (וטרם הגבנו). עד שהדברים יתבהרו (או יחשיכו), הנה עוד כמה מחשבות שעלו לי בימים האחרונים לגבי המלחמה.

בתוך התחלה, הצעה לפסקול: קפצה לי לזכרון שורה אחת מתוך השיר "הזמן הזה" של רונה קינן [1]. ואז הסתכלתי במילים וכולו הרגיש לי מתאים. 

הזמן הזה הוא זמן של כפור

זמן מאובק, זמן לאחור

העת הזאת היא עת רעה

עת אל-אמת, עת בלי מראה

הזמן הזה הוא תאונה

עכשיו תבוא המנגינה להמשיך לקרוא ←

מלחמה: "אני רץ לאט במקום"

ברשומה הקודמת שעסקה במלחמה ופורסמה ביום רביעי (18.10) בלילה, צפיתי שהשלב הקרקעי ייפתח עד מוצ"ש. אז ברור שטעיתי בכך, כי מאז עבר כמעט שבוע, ונדמה ששום דבר משמעותי לא השתנה. אז האם אנחנו רצים לאט במקום, או שכמו כותרת השיר שממנו הוצאתי (מההקשר) את הציטוט, "כלום זה לא סתם"?

וגם משהו על סוגיית החטופים ומשהו, המלצות לצריכת תוכן, מחשבה על מה שאחרי החמאס, וזוית מעניינת על יחסי נתניהו והחמאס. 

להמשיך לקרוא ←

"תְּלוּ שָׁמֶשׁ!": התגובה הפחות מוכרת של ביאליק לפוגרום קישינב

פוגרום קישינב ב-1903 הביא בעקבותיו ארבע תגובות של ביאליק. שתיים מהן מוכרות מאוד. אחת לא מוכרת בכלל, והאחרונה מוכרת מעט, ולא משוייכת מספיק לאירוע. סקירה לא כרונולוגית ולא ממצה של ארבע התגובות, שמטרתה כמובן להפנות את תשומת הלב לתגובה הרביעית.

להמשיך לקרוא ←

מלחמה: מהדקים חגורות

סאגת הפיצוץ בבית החולים וביקור ביידן מאחורינו. בקרוב יתחיל השלב הבא. משהו קצר על הפוליטיקה האזורית של המלחמה, ומשהו נוסף בשביל הרוח. בעוד איזה יום יומיים, אם הזמן יתאים, חשבתי לפרסם בהקשר קצת עקיף רשימה על התגובות השונות של ביאליק לפוגרום קישינב.

א. ביקור ביידן הסתיים. כמו שכתבתי ברשומה הקודמת, הוא היה חלק (ובעצם השיא) במהלך התיאום וההיערכות של הגורם הבכיר בקואליציה הבינלאומית שעומדת מאחורי (או לצד) ישראל במלחמה הזו. ההסכמה המעשית הגלויה שיצאה מהפגישה הזו היא להמשיך לקרוא ←

מלחמה: על פרשת דרכים

ברשומה הקודמת כתבתי שאחרי שלב הבלימה והטיהור, נכנסנו לשלב ההיערכות. ומה עכשיו? להבנתי אנחנו בפרשת דרכים, וההחלטה בה היא לא רק שלנו. וגם: על המימד הבינלאומי של המלחמה; על החברה הפלסטינית; משהו על קיבוץ נחל עוז וההספד המפורסם של דיין על קברו של רועי רוטברג; על החצנת העלויות של הרשתות החברתיות, ועל תודעה שכדאי לתרגל. 

א. תחילת הסוף או סוף ההתחלה?

נכון לכתיבת שורות אלה, המלחמה עוד לא התקדמה אל השלב הבא שלה: תמרון ישראלי משמעותי. לפי כמה סימנים קטנים (התרעות דובר צה"ל לאוכלוסיה הפלסטנית, או החלטת צה"ל לפנות את היישובים הסמוכים לגבול הצפון למשל), אפשר היה לחשוב שהוא היה צפוי להתחיל כבר במהלך היממה האחרונה, אבל נראה שהוא מתעכב.

אחת הסיבות שקשה לכתוב הערכות טובות לגבי המצב והמשמעויות של המלחמה, הוא שעד שלא נהיה חכמים בדיעבד לאחר סיומה, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו על הציר שלה. האם אנחנו קרובים לסיום, או רק בסוף השלב הראשון של מערכה רחבה בהרבה, בזמן ובגיאוגרפיה? להמשיך לקרוא ←

מלחמה: שלב היערכות

כמה מחשבות לקראת תום היממה השישית של המלחמה. חלקן פורסמו כבר, בצורה דומה, בדף הפייסבוק של העמדה. על למידה, המימד הפוליטי, החטופים לעזה והשבויים בישראל, על שלב ההיערכות, המערכה האווירית והחזיתות הנוספות. 

א. מאירועים דרמטיים כאלה, 99% מהאנשים לומדים את מה שחשבו כבר קודם. אולי הפעם הנתון יהיה קצת נמוך יותר. אני מודה שכשניסיתי לשאול את עצמי, איזה דבר חדש אני למדתי מהאירוע הזה להמשיך לקרוא ←

יחסי נתניהו והחמאס – המסמך החשאי

חשיפה ראשונה אצלי של מסמך שמציג עדות בנוגע לתפקידו של נתניהו בביסוס שלטון החמאס ברצועת עזה, אל מול תוכנית מדינית חלופית שכבר התחילה להתקדם. 

בקיץ 2018, כנראה בעקבות משהו שכתבתי פה או באיזה דיון בפייסבוק, חברבוק מאזור עוטף עזה העביר לי, שלא לפרסום, מסמך מעניין מאוד: סיכום של שיחה ראשי המודיעין המצרי עם אחד מארגוני שיתוף הפעולה הכלכלי באזור. בפגישה הזו הציגו אנשי המודיעין את (גרסתם ל) יוזמה המצרית לייצוב המצב ברצועת עזה, במהלך מדורג של שיבת הרש"פ לשלטון ברצועה והכפפת הזרוע הצבאית של החמאס לרש"פ.

באביב 2020 פנה אלי יותם גבעולי, להמשיך לקרוא ←

מלחמה: מחשבות שניות

המלחמה מתקרבת לשלוש יממות, והנה מחשבות נוספות, בעקבות המחשבות הראשוניות.

א) מה שהיה: להמשיך לקרוא ←

מחשבות ראשוניות מתוך ערפל המלחמה

כמו כולם, גם אני הופתעתי ממה שקורה מאז הבוקר. הלב נקרע ונשבר, עוד לפני שהמחיר התברר והמספרים קיבלו שמות ופנים וקשרים אישיים. הנה כמה מחשבות ראשוניות. 

להמשיך לקרוא ←

קטעים שאהבתי ב"כתבי שחרוּת"

בתקופה האחרונה השלמתי כמה פערים בקריאה שלי בכתבי מרקס, וביניהם, באיחור אופנתי, את "כתבי שחרוּת". אפשר להגיד שגם אצל מרקס קראתי כמה טקסטים נוחים יותר, אבל הנה שני קטעים שאהבתי, מתוך הקטעים המעטים שעוסקים לא בביקורת הקיים, אלא בתיאור הקומוניזם. הכתבים המוקדמים של מרקס נחשבים למשמעותיים בין היתר בגלל שפרסומם חשף את היסוד הפילוסופי ההומניסטי שבבסיס הניתוח והתיאוריה של מרקס.

קרל מרקס ב-1861.

להמשיך לקרוא ←