"אנו לא הופתענו"?: 50 שנים למלחמת יום הכיפורים

השנה במיוחד, בגלל התאריך העגול, גובר העיסוק במלחמת יום הכיפורים. התחלתי לראות – ואני ממליץ – על סדרת התעודה "האחת" על טייסת הפנטומים 201, וברשימת ההמתנה שלי יש עוד את שני הסרטים שיצאו לאחרונה ועוד שניים שלושה ספרים. בתקופה הקרובה אני מתכנן ליצור כמה רשומות בעקבות הקריאה שעשית בספרו של ישראל טל (טליק) שיצא לאחר מותו אודות מלחמת יום הכיפורים. כפתיח, אני רוצה להציע כאן תובנה לגבי שאלת ההפתעה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, וגם איזו הערה לגבי חוקרי המלחמה. הרשומה די ארוכה, אבל עוד רגע יום כיפור ואחריו סוכות, אז אם אין לכם ילדים קטנים, אני מאמין שתמצאו את הזמן. 

נושא ההפתעה בפרוץ המלחמה הוא אחת ממוסכמות היסוד בכל העיסוק במלחמת יום הכיפורים. בתגובה הציבורית הראשונה של ראש הממשלה גולדה מאיר ביום פרוץ המלחמה, היא אמרה:

אוייבנו קיוו להפתיע את אזרחי ישראל ביום הכיפורים, עת כה רבים שרויים בתענית ומתפללים בבתי כנסת. תוקפינו חשבו שביום הכיפורים לא נהיה ערוכים להשיב מלחמה שערה. אנו לא הופתענו.

מזה מספר ימים נודע לשירותי המודיעין של ישראל, כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת. סיורים של צה"ל גילו כי סמוך לתעלת סואץ וכן ברמת הגולן, רוכזו כוחות צבאיים גדולים במערך של מיתקפה. מימצאי הסיורים אימתו את הידיעות. כוחותינו נערכו כנדרש כנגד הסכנה.

ברשומה הזו אני רוצה להציע הסבר מדוע בדבריה של גולדה מאיר יש אמת לא מבוטלת, גם אם חלקית בהחלט.

ההצעה שלי, אם אתמצת אותה לשורה אחת היא שמלחמת יום הכיפורים לא היתה הפתעה אסטרטגית, אלא הפתעה טקטית.

הרמטכ"ל בהתייעצות בפיקוד צפון, 10.10.1973. התמונה מארכיון צה"ל.

להמשיך לקרוא ←

הצצה אל הפוליטיקה של החסידות – המקרה של גור בחיפה

בכלכליסט התפרסמה לפני כמה חודשים כתבה מסקרנת, המספקת הצצה אל הפוליטיקה הפנימית של חסידות גור, ובכך גם אל תופעת החסידות עצמה. דיסקליימר: בחסידות גור אירע פיצול לפני כשלוש שנים, וברור מהכתבה שהיא מציגה את נקודת המבט של הקבוצה שהתפלגה, או לפחות של גורמים "אופוזיציוניים" בתוך החסידות.

[הערת המערכת: הכנתי את הרשומה הזו מתישהו בחודש פברואר, ואז היתה לי התלבטות אם לפרסם אותה. אז עכשיו החלטתי שכן, במסגרת עשיית סדר ולא בעקבות אירוע אקטואלי ספציפי.]

יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון, נציג חסידות גור בממשלה. צילום: משה רוטנברג

להמשיך לקרוא ←

הוא עוד ישוב: פירוש קיבוצי ל"איה פלוטו"

בשנים האחרונות שימש ומשמש ספר הילדים הפופלרי "איה פלוטו?" כסיפור הרדמה עבור הבנות שלי, מה שאומר שקראתי אותו מאות פעמים, ואני יודע אותו בעל-פה (מי שבכל זאת צריך את הטקסט, יש כאן). ומכיוון ש"אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת", חשבתי לכתוב לו פירוש קליל.

[הערת עריכה: הוספתי בטקסט כחול פרשנויות נוספות שעלו בתגובות שקיבלתי לפוסט הזה]

להמשיך לקרוא ←