Debconf16 – יום שני
למרות הקושי להתחיל את היום אחרי הטיו לשל אתמול, הגעתי להרצאה הפתיחה של Karen Sandler מהמרכז לשימור חופש התוכנה (Software Freedom Conservancy) שדיברה הטיפול בזכויות יוצרים בעתיד שידע להתמודד עם מוות של מפתחים, ענייני ירושה וכו'. היא הגיעה לנושא כתוצאה מהבנה שהיא לא תחייה לנצח (אמרה שהיא סובלת מבעיית לב, ולכן הנושא מצוי על סדר היום שלה).
היא נתנה דוגמה לפרוייקט שרצו לעשות בו שינוי רישיון, והתחילו לאסוף את ההסכמות של כולם לשינוי. אחד המפתחים שתרמו קוד כבר נפטר, והיא דיברה עם אישתו כדי להסביר לה את נושא התוכנה החופשית. אשתו הבינה, אבל ציינה כי מ בחינתה בעלה רצה לדאוג לה, ולכן מבקשת תשלום עבור אישור לשינוי הרישיון. מפה הרצאה עברה לתיאור מנגנון של המרכז כדי לאפשר לאנשים לשמור חלק מהזכויות יוצרים אצלהם, אבל עדיין לוודא שכשהם מתים, לא יהיו מכשולים.
הרעיון כללי הוא להקים קרן נאמנות שתקבל את הזכויות כולן, אבל תחזיר לך את חלקן לשימוש שוטף (כמו להציע את הקוד ברישיון אחר, יכולת אכיפה וכו'). אבל זאת הצעה שתקפה כל עוד אתה חיי, כלומר עם מותך, ההצעה פגה וכל הזכויות הן של הקרן בלבד. באופן כזה, אפשר למנוע בעיות רבות שקשורות במותם של מפתחי קוד פתוח. הרעיון כמובן ראשוני ועוד לא מגובש, אבל בהחלט מרתק לטעמי. אזכיר כי זה מגיע כתוכנית המשך להשמה של זכויות היוצרים לטובת המרכז במטרה לאפשר אכיפה מרוכזת של הרישיון.
בהמשך עברתי לעדכן את מאגר עדכוני האבטחה של PHP (בחירת תיקונים מגרסה 5.5 לגרסה 5.4). תוך כדי העבודה, אני גם בודק את החבילה בדביאן, כדי לראות מה עשו שם, וגיליתי ב-changelog ששורה שאומרת שבתאכלס לקחו ממני את כל השינויים + כמה תוספות שעשו. תענוג לראות שהפרוייקט שלי בשימוש ועוזר לצוות ה-LTS של דביאן. לאחר שסיימתי את הוספת התיקונים מגרסה 5.5.37, עברתי לראות מה דביאן הוסיפו, וצללתי להבין למה בחרו את הבאגים האלה. מסתבר ששנים מהם קיבלו CVE והשלישי עוד לא ברור, אך הוא חלק רק מ-5.6 (ןגם לא מופיע ב-changelog). את השניים הראשונים התחלתי לחקור וגיליתי שהם קיבלו CVE, למרות שרד האט חושבים שאחד מהם אינו מהווה בעיית אבטחה.
עשיתי בירור מול סטס, מי שבפועל עושה את רוב תיקוני האבטחה של PHP, והוא אמר שאין לו דיעה עקרונית לגבי שני הבאגים עבור 5.5.38, שצפויה להיות הגרסה האחרונה שיוצאת בענף של 5.5 (התמיכה נגמרת רשמית ב-10 ליולי). לאור תגובתו, פתחתי שני Pull Request ושלחתי אותם למתחזק של הגרסה. זאת גם יבטיח שהתיקון החסר יכנס ל-5.6.
בצהרים הלכתי להרצאה של אמיליו על תהליך שחרור הגרסה של דביאן. הקפאה של שינויים גדולים (transistions) צפויה להתחיל בנובמבר והגרסה החדשה צפויה לצאת באזור מרץ-אפריל בשנה הבאה. לאחר מכן קפפצתי להרצאה של גונר על צרור המפתחות של דביאן, לאור כל השינוים מהשנה האחרונה בה העיפו מפתחות חלשים (1K). ההרצאה בעיקר כללה קצת גרפים, דיון על חוזק הרשת (web of trust) ואיים שקיימים בה). אחד הדברים המשעשעים בגרפים היתה איזה קבוצה של 5 אנשים שהיו אי, אבל בגרף זה מוצג כפנטגרם… בקיצור, החלטנו ש-Debian is evil (אבל בנתיים הבעיה נפתרה).
בערב התקיימה מסבית הגבינה והיין. השנה היתה פחות גבינה, כי בדרום אפריקה יש מגבלות ייבוא (אז המארגנים קנו כמה גבינות מקומיות וכמה מיובאות). צפריר הפציץ כרגיל, וארגן לבנה ממשהו מקומי + שמן זית וזעתר שהביא מהארץ. השנה סוף סוף אנשים לא באו אלי עם מחמאות על מה שהוא הביא, ואני מקווה שהן הגיעו אליו ישירות. לאור המגבלות על הגבינה, אנשים השקיעו יותר באלכוהול ובמשאות מרחבי העולם. מסתבר שחלק מהדברים ביפן נמכרים במיכלי קרטון, כמו שבארץ מוכרים מיץ. הזוי למזוג סאקי ממשהו כזה.
Debconf16 – יום ראשון
הבוקר נפתח בתורנות נוספת של כרטיסי האוכל (אחריות זאת אחריות…), ובזמן הכרות עם אנשים מסביב לשולחן מישהו ביקש שאנסה להכניס שיפור לחבילות של PHP כדי לבטל את העבודה מול העותק הפנימי של libmagic כדי לחסוך את עדכוני האבטחה הכפולים, סימכנו שננסה במהלך השבוע. ליד דוכן ההרשמה, צפריר הכיר לי ישראלי נוסף שהגיע לכנס, והוא כאן מטעם חברת מלאנוקס. תענוג לגלות שיש עוד חבר'ה שמגיעים מהארץ לארועים של דביאן. לאחר מכן התחלתי לעבוד על המרת תיקוני האבטחה של גרסה 5.5.37 של PHP לענף של 5.4 במסגרת פרוייקט ה-backports שהחלטתי לתחזק: https://github.com/kaplanlior/php-src/commits/PHP-5.4-security-backports
במקביל התארגנה לה קבוצה של חבר'ה שרצו לטייל קצת והחלטתי לנקות את הראש. היינו חמישה חבר'ה, וזאת הזדמנות נוספת להכיר קצת יותר מקרוב חלק מהאנשים. בתחילת הטיול, שצפוי היה להיות מאתגר (ואכן היה), הרצנו קצת בדיחות גיקים/דביאן/מפתחות הצפנה, והכל כי מישהו ניסה לברר למי יש פנס למקרה שנתקע בחושך. אחד החבר'ה פעיל ב-MariaDB foundation, אחד אחר הוא משתמש דביאן שמחפש איך לתרום וסיכמתי איתו שנעבוד ביחד על אריזה כדי לעזור לו.
זה בדיוק היתרון מבחינתי בכנס – יש זמן לפגוש גם את האנשים, מעבר לזמן שקט לדברים הטכניים. בעיקר בדביאן, שזאת קהילה גדולה, גם רואים איך האנשים לאורך זמן יוצרים קשרים וחברויות. אתמול במהלך צפיה במשחק כדורגל אחד החבר'ה כאן שהוא גם עיוור ישבר לדבר עם מישהי וותיקה בפרוייקט. במהלך השיחה גם ביקש ממנה שתקח אותו לשירותים. היא כמובן הביאה אותו עד לדלת בלבד, אבל עצם העובדה שאין שום מבוכה מהבקשה, כבר מדגימה את הסבלנות.
Debconf16 – יום ההגעה
דביאן החליטו השנה לקיים את הכנס ב-Cape Town שבדרום אפריקה. פעם ראשונה שהכנס מתקיים ביבשת הזאת (מפתיע לאור הכלל שכל שנה הכנס מתקיים ביבשת אחרת). נראה שהמרחק עושה את שלו, וגם העובדה שהוא מתקיים בחורף (חצי כדור דרומי), כי כמות האנשים שנרשמה היא קטנה יותר – 250 איש.
לכנס הגעתי אתמול (לפני יום ההגעה) כדי לעזור בהכנות האחרונות לפני שהמאסה העיקרית של אנשים מגיעה. אבל גיליתי שכמעט ואין מה לעשות כי השנה נראה שהיו קצת שיהוקים בארגון וחלק מהדברים שצריך לסדר עוד לא היו מוכנים. תגי השם הגיעו רק מאוחר בלילה. אז הסתפקתי קצת בחיבוקים עם אנשים מוכרים ושיחות התעדכנות (ולקינוח צפיה במשחק היורו עם קהל בינלאומי). בלילה עוד היתה התראת שריפה מה שגרם להכרות גם עם הפיג'מה של חלק מהאנשים.
לאחר ששנה שעברה ביליתי המון שעות בדוכן ההרשמה (frontdesk), הודעתי שהשנה אני רק אעזור בהתחלה ואתפנה לדברים אחרים שאני רוצה להספיק. כך שהיום, יום ההגעה התייצבתי בדוכן הרישום כדי להתמודד עם הכאוס, גם שם הרבה אנשים שמגיעים וגם העובדה שלאט לאט מתחילים להגיע דברים בלתי צפויים. אחד מהם היה הצורך להתחיל לחלק כרטיסי אוכל לכולם, גם אלה שהגיעו לכנס עד עכשיו וגם לחדשים (כ-200 איש). בין לבין חולקו גם תגי שם, חולצות, תיקים וכו'.
בעקבות העומס של החלוקה, והרצון שלא יהיו לאנשים בעיות עם האוכל, הפכתי למשרד נייד של דוכן ההרשמה והמשכתי בחלוקה במהלך ארוחת הצהרים וארוחת הערב (כולל חלקות כרטיסים תוך כדי כתיבת הפוסט הזה). מבחינתי זה יום התנדבות מרוכז בלי כמעט לגעת במחשב. מעבר לזה שאני מנצל גם העובדה שהכנס הוא גם חופשה וצריך לנוח בו (שינה, אוכל וגם זמן שקט בלי מחשב).
במהלך הכנס אני מקווה להתקדם קצת עם טיפול בחבילות שלי שכמעט שלא קיבלו יחס בשנים האחרונות. מקווה לפחות לעדכן את php-doc לאחר ש-PHP 7 יצאה לפני חצי שנה בנוסף, מקווה להגיע לעוד דברים בעולם הקוד הפתוח שמחכים קצת לזמן פנוי שלי.
הערב עצמו נחתם בצפיה משותפת במשחק היורו של גרמניה/איטליה. למרות שבקהל הגיקים אין אוהדים שרופים, זה עדיין תענוג לראות משחק בינלאומי עם אנשים מאותן מדינות, זה הופך את החווייה לצבעונית יותר.
תוכנה חופשית במערכת החינוך
קיבלתי השבוע טיפ מעמיחי עם קישור למסמך מעניין שעניינו סקירה של תוכנה חופשית במערכת החינוך (מינואר 2015). בהמשך השבוע גם נוצר דרכו קשר למי שאסף את הנתונים במרכז המידע של הכנסת, כך שיכולתי לשלוח לו עוד קצת חומר רקע (מהויקי של המקור) ונתונים עדכניים. דוגמה מהימים האחרונים היא העובדה שהאתר החדש של משרד החינוך לקורסים באנגלית מבוסס על Moodle (באדיבות האוניברסיטה הפתוחה). ובנוסף, יש עוד כמה דברים שעובדים עליהם במערכת שהוא לא הבשילו.
מסמך זה, מצטרף למסמך שנכתב כמה חודשים לפני כן (וגם מוזכר בו) שעניינו קוד פתוח במשרדי הממשלה. בסופו של דבר, נראה שאנחנו צריכים לעזור לנבחרנו להתעניין בקוד פתוח. כרגע תמר זנדברג מובילה את השאלות והבקשות, אבל צריך לעניין גם חברי כנסת ממפלגות אחרות כדי להעלות את הסיכוי שהדברים יגיעו מלמעלה ולא רק מהאנשים הטכניים במשרדים השונים.
מפגש פיתוח ראשון של עמותת המקור
לאחר כמה התכתבויות ברשימת התפוצה, מפגש הפיתוח הראשון של העמותה יצא לדרך (ותודה ללינוייט על האירוח).
למפגש הגיעו 12 איש, נוכחות יפה למפגש ראשון. לאחר סבב הכרות שגלש קצת לדיונים פה ושם, ניסינו לעבור לקבוצות עבודה. חלק מהאנשים הגיעו עם תוכנית מראש וחלק הצטרפו או אלתרו תוך כדי תנועה.
התכנון שלי למפגש היה לטפל בעניני אתר המראה שקצת נזנח לאחרונה וגם בכמה דברים שקשורים בליברה אופיס.
במהלך המפגש טיפלתי בשני אתרים מראה חדשים – oVirt ו-Kodi. הראשון עוד דורש תיאום מול הפרוייקט והשני נמצא כבר בתהליכי סנכרון (עדכון – אתר המראה זמין כאן: http://mirror.isoc.org.il/pub/kodi/)
מבחינת ליברה, הרצתי בניה של הגרסה כדי לבדוק את התיקון של #85767 והוא אכן נפתר לשביעות רצוני. התיקון עצמו בוצע בשני חלקים, הראשון שהוא גם הפשוט הועבר לגרסה 5.0.4 בעוד שהשני שדורש שינויים קצת יותר רציניים יכלל רק בגרסה 5.1.
במקביל ניסיתי (כמיטב יכולתי) להפנות את מאיה, סטודנטית שהגיע למפגש ורצתה להתעסק בליברה, למקורות כדי להבין מה קורה בקוד של ליברה. היא כבר התחילה להתכתב עם המפתחים של הפרוייקט דרך IRC, ואני מקווה שבקרוב היא גם תוכל לתרום קוד.
הצקתי קצת לירון כדי שיעבוד על התרגום של ליברה, ולקראת סוף המפגש גם תרמתי קצת תרגומים בעצמי (בעיקר אלה שהם fuzzy ודיי קלים לטיפול). התרגום נמצא כרגע על 75% ואני מקווה שנגיע לפחות ל-80% עבור גרסה 5.1 שצפויה לצאת בפברואר. מבחינת ההתחלה – מדובר בנקודת זמן טובה, הקפאת המחרוזות של התוכנה היא באמצע שבוע הבא, ובועד חודש גם יש הקפאת קוד (לוח הזמנים המלא כאן: https://wiki.documentfoundation.org/ReleasePlan/5.1).
בעקבות הערות של יניב על הגרסה העברית של העמוד הראשי בויקי של הפרוייקט, ערכתי אותו והעפתי את הקישורים הישנים ולא רלוונטים.
כנס ליברה אופיס 2015 (יום 3)
כשקמים בבוקר למייל שאומר שההרצאה שביקשת שובצה בלו"ז, זה פחות או יותר סוגר לך את התהיות מה תעשה היום. זה משאיר לך כמה שעות להתארגן על מצגת, עוד חצי שעה לוודא שאפשר להציג מהמחשב שלך ויאללה בלאגן. זה פחות או יותר מה שהיה לי ביום השלישי של הכנס. את המצגת שלי (LibreOffice RTL Support Status 2015) ביססתי על זאת של 2012 (הפעם הקודמת שהייתי בכנס של ליברה אופיס), אם כי רציתי לעדכן את צילומי המסך כי התוכנה נראה טיפה אחרת ורציתי גם לתפוס את התפריטים הצדדיים החדשים.
מעבר להסבר הרגיל של איך נראה הממשק משתמש לאחר הפעלת התמיכה ב-CTL, ואיך הוא נראה מימין לשמאל, הוספתי השנה חלוקה כללית של הבאגים לארבע קטגוריות:
- באגים שקשורים לשפה בלבד
- באגים שקשורים לכיווניות בלבד
- באגים שקשורים לממשק המשתמש בלבד
- באגים שמשלבים את הסעיפים הקודמים.
מעבר לאלה ישנם באגים שקשורים לשפה ספציפית, ולכן לא נכנסים להגדרה הכללית. נראה שהקטגוריות מסודרות בסדר עולה של כמות הבאגים. הרביעית היא גם המסובכת ביותר לפתרון.
שאלה שקיבלתי מהקהל היא לגבי סיכום המצב, שזה דבר שקצת קשה לי לכמת. סה"כ אין שום מניעה משימוש בשפות בימין לשמאל, בוודאי אם משתמשים בממשק האנגלי. אם גם משתמשים בממשק מימין לשמאל, אז כמות הבעיות עולה, אבל התוכנה עדיין שמישה, כלומר לרוב אלו בעיות שיעצבנו את המשתמש, אבל לא ימנעו שימוש בתוכנה. זה כמובן נכון רק לאחר שנפתר הבאג שמורח את התצוגה בממשק מימין לשמאל (התיקון נכנס ל-4.4.6 ו-5.0.2).
בהפסת הצהרים כנסו את כולם לחגיגות 5 שנים לליברה אופיס, וגם הביאו 3 עוגות מגניבות. תמיד כיף לראות את הלוגו בבצק סוכר.
באירוע הסיום, לאחר כל שלבי התודות (וממש מפתיע לראות כמה קטן הצוות שמארגן כנס ל-160 איש), הוכרז כי הכנס של שנה הבאה יערך בברנו, צ'כיה.
כנס ליברה אופיס 2015 (יום 2)
את היום התחלתי בסיום העבודה שהתחלתי בערב הקודם לגבי איסוף מידע על תיקוני באגים בגרסאות קודמות. והמשכתי אותו בשדרוג לגרסה 5.0.2 כדי לוודא שאחד הבאגים נפתר, וגם כדי לעבור על כמה באגים שעמיד שלח לי.
אח"כ ומבקביל לאיזה הרצאה ששמעתי עברתי לחשוב על הרצאת הבזק שאני אמור להעביר אחר הצהריים. אומנם רק 3 דקות של דיבור, אבל זאת בדיוק הסיבה שצריך לחשוב מה הכי אפקטיבי להצגה. בסוף ניצלתי דקה כדי להסביר מה זה RTL ואיך זה נראה בליברה, מתוך הנחה כי רוב האנשים לא ראו ממשק RTL, גם אם הם מפתחים הרבה זמן. הצגתי שלושה באגים: עברית הפוכה באנימציה ב-Impress, בעיות בתזוזה בין תאים של טבלה ב-Writer כאשר אחד מהם הוא RTL ובעיות של שילוב בין טקסט עברי לאנגלי (הסוגרים לפני המילה לפעמים נשארות יתומות בעוד שהמילה קופצת לשורה הבאה).
על הדרך גם הצגתי בעיה קטנה בתפרטים הצדדיים (sidebar) החדשים של גרסה 5.0, כאשר הכפתורים שקשורים לכיווניות הפוכים במצב בו הממשק הוא מימין לשמאל. זה משהו ששמתי לב אליו רק כאשר בדקתי כמה דיווחים שעמיד שלח לי. עד אז לא פתחתי את ה-sidebar. אגב, המצב הזה לא קורה בתפריטים הראשיים, כי שם יש תמיכה באפשרויות CTL לאייקונים. זאת גם הבעיה שניסיתי לפתור בעצמי לאורך כל היום והערב, בעזרתה של קטיה/קטרינה שגם מתעניית קצת בעברית ומצד שני התעסקה רבות בשכתוב כל התפריטים הצדדים.
שני הרצאות קצרות אחרות עניינו אותי – זאת של קאולן מ-RedHat לגבי פיתוח שנעשו עבור המשתמשים הפנימיים של החברה. מסתבר שיש להם תהליך פנימי שמאפשר לאנשים לבקש תיקוני באגים או יכולות חדשות שהם רוצים. ככה כולם נשארים שם מרוצים. בהחלט מגניב. הדבר השני, היא שגיליתי על odpdown, פרוייקט קטן של אחד המפתחים שמיועד לייצר מצגות מתוך טקסט פשוט.
ההרצאה הקצרה עשתה לי חשק, כך שאיתרתי איזה חור בלו"ז וביקשתי שיקצו לי אותו להרצאה מסודרת על RTL.
את התמונה הקבוצתית החליטו הפעם לצלם באמצעות רחפן. נראה לי קצת מיותר עבור 160 איש, ועדיף מצלמה איכותית וזהו. מצד שני, זה מאפשר זוויות צילום מגוונות. היה מקרה משעשע שאיזה ציפור כמעט נכנסה ברחפן ו-160 איש צועקים ביחד כדי שמפעיל הרחפן ישים לב.
בערב, התקיים איזה hackfest קטן ביחד עם מועדון מקומי, כשאשר בפועל זה אומר שחלק מהאנשים הטכניים המשיכו לעבוד במקום אחד במקום להתפזר. למדתי מקטיה עוד קצת על הממשק. אבל אחרי חפירות של כמה שעות וניסיון לשנות דברים עוד לא ממש הצלחתי. קצת לפני שעזבתי, קרא לי אחד מהחבר'ה שאחראי על הויקי לשיחה איתו ועם הבחור שאחראי על הבאגזיללה כדי לאפשר חיבור טוב יותר ביניהם מבחינתי ע"י הקצאה של מילת חיפוש, כך שחלק גדול מהעבודה שלי על עמוד הויקי תהיה אוטומטית.
כשחזרתי לחדר ניסיתי להתעסק עוד קצת עם נושא הכפתורים ולאחר שהתייאשתי עברתי לעשות כמה תיקונים קטנים בתרגום. אחרי שארגיש שתהיה התקדמות בנושא הבאגים, ארצה לחזור לשפר את התרגום ולהחזיר אותו מרמת ה-70%+ ל-100% כמו שהיה לפני כמה שנים.
אגב קטיה, הבן שלה נקרא כאן בחיבה LibreBaby כי שני ההורים שלו עובדים על LibreOffice במשרה מלא. אולי עוד כמה שנים הכנס כאן יגיע לרמות של כנסי דביאן בהם אנשים מגיעים עם הילדים ויש להם הפעלה יעודית. מצד שני, כאן חלק גדול יותר מהנוכחים הוא ממומן.
כנס ליברה אופיס 2015 (יום 1)
היום הראשון של הכנס נפתח בעצלתיים עם לוח זמנים רגוע במיוחד. בהרצאת הפתיחה איטלו ציין כי מבחינת שיווקים מיקורוספט מתזמנים חלק מההודעות שלהם לעיתונות כדי לשבש את אלה של הפרוייקט, הדבר קרה עם חלונות עשר מול גרסה 5.0 של ליברה, והודעה של אופיס 2016 ביום הפתיחה של הכנס. גם אם אפשר לטעון לתיאורית קונספירציה לגבי ההכרזה של חלונות 10 (וזה באמת נשמע קצת מופרח), ההכרזה על אופיס 2016 ביום של כנס של המתחרים לא משאיר יותר מידי מקום לצירופי מקרים.
בסטטיסטיקות שהציגו נראה שיש יציבות מבחינת כמות התורמים לאורך זמן והמספר כרגע הוא כ-300 תורמי קוד בשנה.
מייקל הציג קצת על Collabora ועל הצד העסקי שמאוחרי ליברה אופיס, ונראה שבשווקים העולמיים (כלומר מחוץ לישראל) יש חברות שלא רק שמתשמשות בליברה אופיס אלא מוכנות גם להוציא כסף על התוכנה כדי לפתח יכולות חדשות. ומאחר ויש כמה חברות שנותנות שירותים כאלה, נראה שיש מספיק ביקוש. אחת הדוגמאות שמייקל נתן היא הגרסה למק שהם מספקים ב-Apple Store, וזאת למרות שיש בניה רשמית למק של הקהילה. אם לקוח מוכן לשלם או שאפשר לעשות מזה כסף, למה לא (אגב, הם מספקים שתי גרסאות, האחרונה כמות שהיא, והיציבה עם תוספות שלהם, כולל לוגו).
ההרצאה של יאן סקרה את שינוי ה-UI שקרו בגרסה 5.0. מבחינתי זה כולל בעיקר גישה נוחה יותר לעריכה התפריטים והדיאלוגים כך שחלק מהבאגים אולי ניתן יהיה לפתוח ללא התערבות של תוכניתן.
הרצאה אחרת סקרה את המעבר למערכת באגים עצמאית (עדיין עם באגזילה, אבל עם עותק ייעודי), וזאת לאחר שהפרוייקט השתלט על הבאגזיללה של freedesktop באופן משמעותי (60% מתוך כלל הבאגים). עכשיו שיש שליטה מלאה על מערכת הבאגים, אפשר גם להוסיף כל מיני יכולות ואינטגרציה טובה יותר מול שאר המערכות.
ביורן (המתחזק של ליברה אופיס באובונטו) סקר את תהליך יצירת הגרסאות של ליברה. אומנם טכנית הוא לא חידש לי כלום, אבל מרשים לראות כיצד התהליך המסודר עובד כמו שעות כבר חמש שנים. בגדול – שתי גרסאות גדולות בשנה (חורף, קיץ). לכל אחת מהן יש 6 תתי גרסאות לתחזוקת ותיקון באגים. בממוצע מדובר במאה באגים לכל גרסת תחזוקה.
בערב, בזמן ארוחת הערב למשתתפי הכנס, יצא לי לדבר קצת עם צוות התרגום ההודי. בעוד שאנחנו רגילים לצוותים על בסיס שפה, אצלם יש צורך לתמוך בהרבה שפות (מתוך ה-22 שפות הרשמיות של הודו), וכך הם עושים בעצם עבודה מקבילה במסגרת אותו צוות. רובם היו בעבר עובדי RedHat שדאגה למרכז תרגום להודית, אך הדברים משתנים עם הזמן וכעת הם מנסים לעבוד במסגרת גוף ממשלתי שמתעסק בנושאי קוד פתוח.
במהלך אותה ארוחה גם ישבתי לצד Simon Phipps, שהיה עד לאחרונה נשיא ה-OSI. שמעתי ממנו קצת על השינוי הארגוני של OSI במטרה לוודא שאף גוף עסקי לא ישתלט עליו ועל ההיסטוריה והפוליטיקה של סאן ואורקל ולאחר מכן על היחסים בין IBM לפרוייקט אפאצ'י ביחס ל-OpenOffice.org. ללא ספק שיחת מרתקת.
את הערב סיימתי בעבודה מהחדר על עדכון רשימת הבאגים שקשורים לתמיכה מימין לשמאל. עשיתי קצת חיפושים בקוד כדי למצוא commits שקשורים לנושא, ומצאתי שיש כל מיני באגים שתוקנו ולא ידעתי, בעיקר כי מי שדיווח על הבאג לא הוסיף אותי ב-CC או שלא עשה קישור למטה באג בנושא RTL. גיליתי שהמצב של השנתיים האחרונות פחות רע ממה שחשבתי ביחס לתמיכת RTL, אבל תמיד יש מקום לשיפור.
כנס ליברה אופיס 2015 (קדם כנס)
השנה הכנס מתקיים באורהוס, דנמרק. לפני שהכנס מתחיל באופן רשמי, התקיים חצי יום קהילה, בו היה לי חשוב להשתתף במפגש של אנשי הלוקליזציה (l10n). השנה הגיעו לכנס יותר אנשים שעוסקים בלוקליזציה וממקומות יותר רחוקים (יפן, הודו, סרי לנקה, ברזיל). המפגש היה מעניין ודן בעיקר בבעיות המשותפות לכל השפות כתוצאה מתהליכי התרגום בפרוייקט. השיחה היתה פורה ביותר, רק נשאר לקוות שהנקודות שהעולו באמת יתוקנו. אחד הדברים היה נושא התרגום של ענף הפיתוח העתידי (master) לעומת תרגום של ענפים היחודיים לגרסאות. כאשר חלק מהצוותים לא מצליחים לעשות תחזוקה שוטפת של התרגום ורק מצליחים לעשות מאמץ מרוכז לקראת גרסה.
בערב התקיימה ארוחת ערב לקהילה, בה פגשתי שוב חלק גדול מהמפתחים. להפתעתי הרבה כולם זוכרים אותי (כולל שם, לא רק פנים מוכרות). וזה בהחלט נותן הרגשה של קהילה, בעיקר אחרי שנעדרתי מפעילות וכנסים במשך שנתיים. זאת גם הזדמנות מצויינת זאת גם הזדמנות מצויינת לדבר עם האנשים (מפתחים או "סתם" חברי קהילה) באופן כללי ללא קשר לפרוייקט.
אחת השיחות היתה עם מישהו בן 23 שעשה 3 סבבים של GoC וכעת מחפש עבודה לאחר סיום הלימודים. הוא גם דיי נודד בין מדינות (אירלנד, שוויץ, קנדה ואולי ארה"ב) וככה בודק עבודה במוזילה, כאשר יש לו אפשרות לעבוד במספר סניפים שלהם (אירופה, קנדה או ארה"ב). המגוון שיש בחו"ל לפעמים מבאס ביחס לזה שלארגוני קוד פתוח אין לרוב נציגות בארץ למרות שיש אנשים מאוד מוכשרים שרוצים עבודה.
משיחה עם אחד המתרגמים מהמזרח גיליתי כי הוא פעיל במוזילה ושמוזילה אסיה מארגנת מפגש של תמיכה בשפות לרבות כאלה מימין לשמאל (ערבית ואורדו). ביקשתי ממנו לבדוק אם אפשר יהיה להוסיף מישהו שמתעסק בעברית כדי לנצל את המפגש עד תום.
תוך כדי שיחות עם המתכנתים שישבו לידי גיליתי את השינויים בחברות שמעסיקות אותם (מה שגם מסביר את נותני החסות השונים של הכנס). החבר'ה שעבדו בשביל נובל/סוזה פרשו כדי לעבור ל-Collabora (שמספקת שירותים מסביב לכמה פרוייקטי קוד פתוח). אנשים אחרים עברו ל-CIB (כולל אנשי Apache OpenOffice). בסופו של דבר, זה מבטיח כי רוב אנשי הגרעין מקבלים שכר עבור העבודה על הפרוייקט, וגם כי אין מעסיק אחד שחולש על כל התחום ושולט בפועל בפרוייקט.
בשלב כשלהו של הארוחה מייקל עבר לשולחן בו ישבתי, ויצא קצת לדבר על נושאי התמיכה מימין לשמאל, לרבות ההיסטוריה עם החבר'ה הסעודים ומאחורי הקלעים של הקשר איתם. בסופו של דבר, כמו שהמצב נראה כרגע, הכדור חזר בעיקר למגרש שלי. הרבה אחריות ומעט זמן לעמוד בה. מקווה שאצליח לחזור לפעילות השוטפת.
קוד פתוח באירופה
לפני הכנס של ליברה ביקרתי בקופנהן, דנמרק. הגעתי לעיר וקפצתי להשתתף באחד מהסיורים הבסיסים בעיר. בזמן שהקבוצה מתכנסת, קצת מדברים עם האנשים וסיפרתי שאני מגיע לדנמרק לכנס קוד פתוח. ישר כמה אנשים אומרים לי שלא רק שהם מכירים מה זה קוד פתוח, הם גם תמרו קצת בעבר. בהמשך הערב נכנסתי למסעדה להזמין משהו ועברתי ליד שולחן של חבר'ה. הייתי בטוח שמישהו אמר open source, אבל התעלמתי מזה כי בטח אני סתם שומע דברים. כמה דקות אחרי זה, בעוד שאני מחכה להזמנה שלי התחלתי לשמוע גם gnu ועוד כמה מושגים. בקיצור, הפעם אני לא מדמיין.
וזה רק מיום אקראי לחלוטין באירופה, הלוואי והיה ככה בכל מקום.
תגובות אחרונות