החושך שם הוא החשוך ביותר שיש. וגם האור שם הוא האור הבהיר והחזק ביותר שיש. בין הכוכבים מלבד חיות חושך יש גם חיות אור. אלו חיות אחרות לגמרי. אי אפשר לאלף אותן כמו את חיות החושך. אי אפשר לדבר איתן. כל הזמן הן טסות במהירות ועוברות. בין הכוכבים גרים המלך שקט והמלכה דממה. הם אינם מדברים, לא אוכלים ולא נושמים ורק מביטים בחושך ובאור. חיות החושך וחיות האור סרות למשמעתם.
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
? 
אפריל 6, 2007 ב- 12:10 pm |
יקרה,
הפתיח שלך כאן אכן מדהים. הזכיר לי את הסרט מטריקס. אולי במקום לרצות לכתוב לעיתונים (איכס) תחשבי על כיוון כמו ספרות. סיפורים קצרים אם לא בא לך על ארוכים. אולי סופרת?
תמיד לא ברור אצלך (לפחוות בשבילי איפה הציניות שלך מזדחלת).
ובאשר לשאר הפוסט:
פחד להתעסק ברגשות, סגירות, חוסר ביטחון עצמי, הצורך לנהל איזו מסכה שומרת – הנה לך סיבות אפשרויות נוספות ללמה אנשים לא כותבים דברים אישיים בבלוגים.
אולי תנסי משהו חדש – כמו לפרגן לעצמך למשל?
משהו בנוסח, אני כותבת מעולה, אני מצליחה להעביר את הרגשות שאני רוצה להעביר. זה נוגע באנשים. אנשים אוהבים לקרוא אותי.
אפריל 6, 2007 ב- 4:24 pm |
מה שאתון אמרה.
הפתיח באמת מהמם ורק תצוגת המחיקה האישית (
אני) האלימה – בוא נודה – מעוררת קצת עצבים. עלייך. כי את באמת כותבת בחסד.אפריל 6, 2007 ב- 5:05 pm |
אני אמור לכתוב משהו על צה"ל היום. או מחר. גבי אשכנזי אמור לגייס אותי לתפקיד הדובר החדש אחרי הפוסט המאמם שייצא לי.
אגב, נהנית מנפילה של הבהמה? זה היה כל כך צפוי. איך שהיא פתחה את הפה לשיר – אמרתי לעצמי: she's a goner
אפריל 6, 2007 ב- 5:12 pm |
אתון (ברוכה השבה!) ושין: תודה רבה, והמחמאות על הפיסקה הראשונה המהממת – לאורי אורלב. האם הוא היה שמח לשמוע שהוא מזכיר את הסרט מטריקס?
אביעד: חיכיתי והתפללתי לזה הרבה זמן, וכשזה הגיע – זה היה קצת מביך. כי כמו שאמרתי, היא חצי התמוטטה על הבמה, והרגשתי קצת כאילו אני צופה בתלייה פומבית בכיכר העיר.
אבל בגדול טוב שזה קרה.
אפריל 6, 2007 ב- 6:38 pm |
אוף, חשבתי שאת כתבת (זה אומר שהעתקת ממנו? העתקת נורא יפה. גם להעתיק צריך לדעת)
אפריל 6, 2007 ב- 6:48 pm |
לגמרי העתקתי. ותודה על הטוויסט החדש שמצאת למחמאה! אני מעריכה את זה.
חיפשתי פסקה בספר שלא תכלול את המילה "אני", פשוט. ובמקרה זה התאים בעוד דרכים.
אפריל 6, 2007 ב- 6:56 pm |
לא חזרתי 🙂 אני כותבת את התגובה ביושבי בחדרנו במלון סוקוס, בטורקו. אחרי ארוחת צהריים מוצלחת ממש עם אנו והחבר שלה, אחרי בקבוק וחצי של יין משובח שאני והזוגי הגרנו לתוך מערכות העיכול שלנו. לפחות חגגנו את easter כמו שצריך!
אפריל 6, 2007 ב- 7:06 pm |
יפה לך, חג שמח!
בעיקר יפה לך שאת מתעדכנת אצלי בזמן החופשה.
אפריל 6, 2007 ב- 7:14 pm |
מכונה אינטרובאנג
(הדברים שאפשר למצוא בדף השני של התוצאות בגוגל*)
*שלא לדבר על בן דודו הצרפתי**
**צורפתי?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94
(
תוהה בערטילאיות חסרת ייחוד)והזקן עם הפיליפיני באמת להיט גדול.
כמעט כמו סיזיפוס, היוטיוב ופאולה עבדול או ההספד לז'אן בודריאר.
אפריל 6, 2007 ב- 7:20 pm |
😀
אינטרובאנג – סקסי. זה נשמע כמו איזה מכשיר חודרני לבדיקות מעיים.
סיזיפוס?
אפריל 6, 2007 ב- 7:27 pm |
סיזיפוס
אפריל 7, 2007 ב- 8:48 am |
נעלבתי בשביל אורי אורלב ובשביל כל האחרים שלא מקבלים קרדיט כשמגיע להם.
תני ציטוט או לפחות אזכור בסוגריים בפונט 4.
אפריל 7, 2007 ב- 1:57 pm |
טעות שלי, חשבתי שאף אחד ממילא לא יאמין שכתבתי את חית החושך.
לינק , זה בסדר?
אפריל 7, 2007 ב- 2:30 pm |
ענק!!!
תודה.
אפריל 7, 2007 ב- 3:33 pm |
ושאני אשים לינקים גם לציטוטים בפוסט הקודם?
אפריל 7, 2007 ב- 9:44 pm |
שימי לינקים. אומרים שזה מעלה את הדירוג בגוגל.
אפריל 7, 2007 ב- 10:08 pm |
הנה, הנה והנה
אני מקום 800 בחיפוש לפי סימן שאלה, אבל מקום ראשון בחיפוש לפי עידית!!!
חג שמח
אפריל 7, 2007 ב- 10:28 pm |
שאלת תם: תגידי, מה כל כך חשוב לך לאחל לי חג שמח כל הזמן? (פעם שלישית, אם אני סופר נכון) 😯
אפריל 7, 2007 ב- 10:32 pm |
אני יודעת? להספיק כמה שיותר לפני שיגמר החג. תכף נגמר. ואחר כך יש רק פסאודו-חגים, וימי זיכרון.
חג שמח!
אפריל 7, 2007 ב- 10:36 pm |
אל תזכירי לי פסאודו-חגים. השנה המילואים נופלים לי עליהם.
😕
אפריל 7, 2007 ב- 10:37 pm |
על מה? על יומיים חופש שבועות? בקטנה
אפריל 7, 2007 ב- 10:42 pm |
אני חי בשביל החופשים האלה. כל השבוע הוא צלילה אחת ארוכה ובסופ"ש אפשר קצת לנשום (אמנם זה קצת כמו אגזוז של משאית לפעמים, אבל אני לא מתלונן, את רואה). וחגים באמצע השבוע, ממש חגיגה על החוף!
ואז מגיעים המילואים, וזה כמו ריתוק לצוללת. אין סופ"ש, אין חגים.
[הערה: אני לא מחיל הים או משהו כזה.]
אפריל 7, 2007 ב- 10:46 pm |
דווקא בשביל הרבה אנשים המילואים (בהנחה שמדובר בשמירות) הם די חופש, ביחס לכמות המטלות שלהם ביום יום.
(אה, אבל בעצם אמורה להיות מלחמה השנה, אז אולי זה משהו קצת יותר אינטנסיבי משמירות)
אפריל 7, 2007 ב- 11:04 pm |
זה פחות טחינת מוח ופחות ראשי סיכה מטפטפים את החלודה שלהם עליך, אבל זה נמאס תוך יום וחצי בערך. חופש אף פעם לא נמאס.