תכף כשהגעתי למשרד ערכתי את הפוסט הקודם, גילחתי ממנו שני משפטים מיותרים ומילה אובר מתלהבת ואמרתי לעצמי שכיוון שזה בלוג אנונימי ונסתר איש לא יידע.
אחר כך חשבתי שוב על כותרת לבלוג – כל השמות המהוססים הטובים תפוסים. יש כבר בלוג שקוראים לו שידורי ניסיון ויש גם אחד בשם כותבת מוחקת. ניסיתי לחשוב על מילים מקבילות כמו "בהרצה", אבל גם משהו בסגנון הזה יש כבר. חשבתי על משהו דו משמעי כמו "חלונות" (כאילו, תוכנת ההפעלה, אבל גם פתחים לעולם?), אבל אנשי הקוד הפתוח לא אוהבים את מיקרוסופט.
אח"כ חשבתי על שמות של אוכל. שני המועמדים הסופיים שלי היו פירה – כי זה מנחם, וקרמבולה – כי זה אקזוטי. אבל מה אם יום אחד ייצא לי לנהל שיחה בקול רם, ואגיד "כן, אני כותבת בלוג, קוראים לו פירה"?
בינתיים החלטתי להחליף את סימן השאלה במילים "סימן שאלה". אני מניחה שיש לי עוד כמה וכמה פוסטים לגבש את הפורמט ביני לבין עצמי, ועוד יהיו הזדמנויות להתחרט.
הסתכלתי כרגע בעמוד הראשי של בלוגלי ויש מלא בלוגים ריקים! הוקל לי
כתיבת תגובה