פסח הגיע ואיתו השם הלא רשמי שלו: "חג הניקיונות".

בגדול חייבים לנקות רק שאריות חמץ בבית שזה לרוב מטבח ופינת אוכל, אבל כ"מצוות החג", גם אנחנו נתקפנו בבולמוס נקיונות רחב בכל הבית. הוצאנו פנקס, עברנו בראש על החדרים וכתבנו רשימה של מטלות ניקיון וסידור של הבית.

שבועיים לפני פסח, רגע לפני שהילדים יצאו לחופשת הפסח שלהם, הושבתי את שיר ואת מתן והרכבנו ביחד רשימה של דברים שגם הם יכולים להשתתף ב"מאמץ המלחמתי באבק" ולעזור בניקיונות, כמו סידור צעצועים, ניקוי אבק מהתריסים, לנקות חזית ארונות במטבח ובחדרים, סידור הספרים שלהם במדף, לעזור בניקוי הרכב המשפחתי וכו'.

הילדים עבדו קשה: קירצפו את הרכב מבחוץ (תוך כדי שהם משחקים ומשפריצים אחד על השני), ניקו משקופים וחזיתות של ארונות, סידרו את החדר שלהם, מיינו אשפה, ניקו את התריסים (משהו שאפילו אנחנו לא מצליחים להגיע אליו)! באמת עבדו ועזרו מאוד.

כמובן ששניהם קיבלו הערכה ותודות על כל העזרה הרבה, ברור שבפניהם וגם בפני הסבים-סבתות. ובנוסף לדמי הכיס השגרתיים, החלטנו להעניק לשיר סכום נוסף כשכר עבודה על המאמץ המיוחד והמטלות הפחות שגרתיות שהיא עזרה לנו בהן (מתן עדיין קטן לענייני כסף).

---

יש מחלוקת לגבי הקשר בין מטלות בבית לבין מתן דמי כיס – האם ראוי לקשר את מטלות הבית ולתת תגמול כספי כחלק מסט הכלים החינוכיים לעודד להשתתף בשגרת הבית, או שזה דבר שאינו חינוכי ואפילו עושה יותר נזק מהרצוי. ארחיב על כך בפוסט הבא.

הפעם נראה את האפשרויות במקרים שכן רוצים לתגמל ולצ'פר ילדים שעזרו, או כשהם ביצעו מטלה מסוימת או התנהגו בצורה שאנחנו ההורים מרגישים צורך לבטא את ההערכה אקסטרה.

ניתן לתגמל ילד על מעשה שעשה בכל מיני אופנים:

• מחמאה והערכה אישית – ההורים מול הילד, ההורים בפני כל שאר חברי המשפחה או בפני סבא וסבתא.
• מתן תשורה קטנה כמו דף מדבקות לילדים בגילאים נמוכים, או החולצה/צעצוע שהילד רצה.
• יציאה באחד על אחד – רכיבה משותפת על אופניים, יציאה לגלידה, משחק כדורסל אישי. זמן איכות שמדגיש את ההערכה בעקבות המעשה.
• יציאה משפחתית – במקרה ויותר מילד אחד התאמץ, נגיד כמו בדוגמה של פסח.
• מתן כסף בנוסף על דמי הכיס.

כמובן שניתן לשלב בין הרעיונות האלו או לא לעשות אף אחד מהם, העיקר שהילד רואה ששמתם לב למאמץ שהוא השקיע ואתם מאוד מעריכים את זה. מתן ההערכה או התגמול בפני שאר חברי המשפחה יכול להיות מצוין לדוגמה אישית איך כן להתנהג.

חשוב לשים לב שהערכה מיוחדת לילד אחד גם יכול לגרום לחיכוכים קלים בין האחים בשל קנאה ביניהם.

דבר נוסף, לא כל הערכה צריכה להיות מתורגמת לכסף או שווי כסף כמו דמי כיס, קניה של צעצוע, גלידה וכו'. ידוע ממחקרים שנעשים בחברות שפעמים רבות עובדים מסתפקים בהערכה אישית ותעודה שעקרונית לא מתורגמים לכסף במשכורת, אבל שווים ומעורכים כמה מונים ע"י העובדים עצמם מאשר עוד כמה שקלים במשכורת שייבלעו בתשלום משכנתא הבא או בקניות בסופר. אפשר להדפיס תעודה יפה וצבעונית במחשב עם הערכה אישית של ההורים על האירוע המסוים הזה, ולתלות בחדר של הילד או בסלון.

אירוע של מתן תגמול בעד מעשה מסוים לא חייב לקרות רק בדיעבד לאחר שהמעשה נעשה וזאת ההערכה שלנו ההורים, אלא גם כשהוא מתוכנן מראש.

לדוגמה יש משפחות ש"מתמחרות" מטלות בית מיוחדות, שמעבר למטלות הבית הרגילות – כמו שטיפת רכב, כיסוח דשא, ניקוי מקומות שלא מגיעים אליהם בדרך כלל (כמו התריסים אן ניקוי מקרר), כשהתמחור נקבע מראש לכל מטלה כזו. לדוגמה לתלות מראש רשימת מטלות שלא חייבות להתבצע, אבל ילד/ה שיחליטו לבצע אחת מהן יקבלו תגמול ידוע מראש, כמו בדוגמה הזו:

מעשית, ישבנו עם שיר וביחד עם דמי הכיס השבועיים נתנו לה עוד כמה שקלים בעבור העזרה יוצאת הדופן בניקיונות של פסח, סכום ששווה חיסכון של כמה שבועות. מעין משכורת 13…

את הכסף הנוסף שיר חילקה כרגיל בין הקופות השונות.

כבר הצטבר לה בחיסכון סכום יפה. מתישהו בקרוב נלך לחנות והיא תקנה את אחת ממטרות החיסכון שהיא כתבה מראש, לשמחתה 🙂

אני מדבר לא מעט על מטלות בית, אבל ניתן להגדיר מראש תגמול גם על דברים נוספים כגון ציונים טובים בתעודה, עזרה לאחים וכו'.

ההורים צריכים להכיר את אופי הילד כדי לדעת איזה תגמול נכון לצורך הנעה ואיזה לצורך מחמאה והערכה.

[תמונה ראשית ברישיון CC]