נפתח בהמלצה לקרוא את המאמר של יועץ התקשורת בני כהן על האיפול התקשורתי על הנעשה בעזה.
להלן מידע נוסף שלא מגיע אל התקשורת הישראלית:
- וידאו פלסטיני: צלף ומטענים פוגעים בחיילים ישראלים בעזה. לצפיה: מקור 1 מקור 2.
- במאי יהודי אמריקאי, ד"ר ג'ייקוב בנדר, מנהל תפילה (יהודית) לעילוי נשמות הילדים, הנשים והזקנים שנהרגו בעזה באלאזהר. הוא אומר שיהודי העולם מגנים את הפשע נגד האנושות, הנוגד את המסורת היהודית. מקור: אלערביה.
- ישראל מנהלת מלחמה פסיכולוגית נגד האזרחים, באמצעות הודעות SMS לניידים שלהם (רשת ג'ואל).
- כשלושת אלפים פצועים ויותר משש מאות הרוגים. נכון לאתמול לפחות 130 מההרוגים הם ילדים ו-33 הן נשים. ספירת הקורבנות נמשכת. שמותיהם מפורסמים על ידי המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מרכז השייך למשפחת אלעלמי, אשר הפך מוכר בעבר בעקבות ביקורתו החריפה על שלטון הפתח. הנתונים מופעים בדו"חותיהם המופצים במייל, והאחרון באתר הוא מלפני יומיים.
- רופאים בעזה, בהם מתנדבים מנורבגיה, מדווחים שרוב המגיעים לבתי החולים הם אזרחים, זקנים נשים וילדים. מנהל ביה"ח ד"ר חסן חלף אומר שהוא כבר הכחיש עשרות פעמים בכל הערוצים את הדיווחים לפיהם מתחבאים חמושים במקום, ואם הצבא רוצה שיפציץ, נמאס לו להסביר זאת. ייצוין שידוע ששרי הבריאות והרווחה מבקרים בביה"ח מתוקף תפקידם.
- בשיחת טלפון באלג'זירה מספר בן משפחת אלסמוני הנצור. הצבא העביר אותם מבית לבית וריכז עשרות מהם. אחרי כמה זמן נורתה פצצה על הבניין שבו רוכזו ונהרגו 31 מבני המשפחה. 20 אחרים נצורים במקום בשכונת אלזיתון. הם לא חולצו אבד איתם הקשר.
- שיחות עם גורמי זכויות אדם בעזה מציינות שלוש בעיות מרכזיות: אין אפשרות לנוע בתוך עזה, יש בעייה שלא מאפשרים חילוץ ותנועה של כוחות חילוץ כבר שלושה ימים (הצלב האדום מפרסם שאתמול נהרג מתאם שלהם ואחרים מותקפים כל הזמן) ושלישית חולים במחלות שלא ניתן לטפל בהן – כליות, סרטן וכד', שמקבלים טיפול מחוץ לרצועה ולא מתירים להם לצאת.
- אתר עם תמונות נוספות. – למרות שמנסים למנוע מאיתנו מלקבל מידע (אין וידאו כי אין חשמל, אסורה הכניסה לעיתונאים ויש צנזורה קשה) – מי שצופה בזה לא יכול לחשוב שאין כאן פשע מלחמה. בעיקר בהינתן הידיעות על הפצצת צוותים רפואיים, איסור על חילוץ (הצלב האדום מוסר), הריסת בתים על יושביהם ואזורים שלמים ללא מים כבר שלושה ימים לפחות.
אמת מארץ ישראל 
אלוהים אדירים
מגעיל לחשוב שיש אנשים שמצלמים ילדים מתים ומפרסמים את זה.
אתה באמת חושב שכוחות נאט"ו הפציצו בקוסבו, הילדים מתו פחות מוות מזוויע. הרי בכל מחלמה יש אזרחים הרוגים, אבל לא כולם עושים כזה שימוש מזוויעה במוות שלהם. כל פיגוע בארץ מכיל גופות מרוטשות של ילדים, ראשים ערופים ועוד זוועות מן המין האנושי.
אני שמח שאני לא חלק מתרבות שמצלמת ילדים מתים.
אני יודע זה קצת שטחי, אבל נמאס לי לראות את האטימות הזאת והאכזריות הזאת. לא ראינו הרי את רגלו הכרותה של אושר טויטו. אני מניח שאם הוא היה פלסתינאי היינו רואים. כך יוצא ש"קרקס" הזוועה שמוצג מול הכבוד שאנחנו מציגים , תמיד פועל לראתנו.
אין מלחמה בעולם שקרתה , קורת ותקרה שאין בה אזרחים חפים מפשע שסובלים. מכאן נראויותה. ההבדל נובע מהמטרות. פושע שחוטף אזרחים הוא אדם נבל יותר משוטר שמחלץ את אותם אזרחים ובשוגג הורג אזרח.
וכמו במשפט שכבר נלעס רבות.. יותר גרמנים מתו מאמריקאים במלחמת העולם השנייה, ואני מניח שתחת הפפצות האמריקאיות היו תמונות לא פחות מזוויעות. כנראה שהיטלר היה מהטובים?
אני חושב שאילו הייתה תנועה של עיתונאים ואפשרות לסקר, אולי לא היו צריכים להתשמש בזה כל כך הרבה. כבר כתבתי על הסוגיה שלפיה ישראל כביכול איננה מסתתרת מאחורי אזרחים:
All IDF's HQs are in city centers. IDF take over and uses Palestinian homes as posts, while the families still live in them (see the pics in the link). We use them as "live shields" to knock on their neigbors' doors. Our soldiers, in direct violation of the distinguishing principle of wearing uniforms of the international law, also pretend to be civilians (mista'arvim) for purposes of policing, framing, arresting, assessing etc. And – our soldiers are also present in uniform and arms in hospitals, homes, schools and on the bus. None of these allow to harm the civilians.
This is defiantly not an excuse, doesn't justify it, and doesn't refer to most of the arguments in the links.
ובעברית: https://eyalniv.wordpress.com/?p=139
וואו, הראש של הילדה… תודה, גבר!
עכשיו בטח מי שתמך במלחמה מתנגד אליה.
לא ידעתי שאתה בקטע של שהיד-פופ. יש לך כאלה עם מעיים מתפרצים? שמעתי שזה הולך מאוד חזק עכשיו במפרץ.
אגב, אולי אתה לא חלק מהתרבות שמצלמת ילדים כאלה, אבל אתה חלק מהתרבות שמצדיקה זאת. כ-150 זקנים נשים ילדים וצוותי רפואה נהרגו בעזה. ובישראל זה נראה ככה:
וככה:
וככה:
רועי, אילו היו צלמים זרים ועדויות אחרות, הייתי משתמש בהן. אבל ההפקה היא כזו שאין לך דרך אחרת לזעזע כאשר מתרחש פשע מלחמה, חוץ מלכתוב שוב ושוב את צירוף המילים השחוק הזה "פשע מלחמה".
כל תגובה של ביקורת, צער על קרבנות הצד האחר וזעזוע – נתקלת בישראל בזעזוע על זה שאתה משת"פ, בוגד וחלאת המין האנושי. אין שום גילוי של אמפתיה, או ביקורת עצמית. להוציא אחד ממחרחרי המלחמה – ארי שביט – שגם עשה אותו הדבר במלחמת לבנון. עשיתי על זה מחקר קטן כשלמדתי תקשורת. הבנאדם אמר כל הזמן להיכנס בהם, וכשהתחיל להבין את המימדים של הנזק לאוכלוסיה האזרחית, התחיל להישמע אחרת (לצאת לצאת). גם היום הוא כותב דברים לא שונים במיוחד, למרות שהוא עדיין מצדיק את "המלחמה" המיותרת-לגמרי הזו.
ולגבי תגובתך לדניאל, היא לא עונה לעניין.
בכל מקרה, הטיעון שכל ישראלי הוא חייל במידה זו או אחרת משול לטיעון שכל פלסטינאי מחבל. שניהם פסולים.
אם הטיעון הוא שאם ישראל אומרת שאזרחים מתים בטעות כי יש מסביבם חיילים אז גם לפלסטינים מותר במלחמה להרוג בטעות אזרחים, יש בו טעם – במלחמה מתים גם חיילים וגם אזרחים.
תראה, אני לא אומר שזה בהכרח טוב יותר מוסרית – אבל יש הבדל בין שאיפה להקטין את מספר האזרחים המתים (מצד המדינה) לבין שאיפה להגדיל אותם (מצד ארגון הטרור). הבעיה היא שבסופו של דבר המדינה מביאה להרבה יותר סבל. אבל זה לא מוכיח שהיא מעוניינת בכך. עזוב מוסר, מטעמים טהורים של ריאל-פוליטיק אזרחים פלסטיניים מתים הם נקודות שליליות במאזן של ישראל. אתה יכול לטעון שהם גם נקודות חיוביות בבחינת "גביית מחיר" מהצד הפלסטיני, אבל זו אליה וקוץ בה. לעומת זאת, אילו יכול היה הצבא לפגוע רק באנשי חמאס, הוא היה גם גובה מחיר וגם נמנע מהביקורת.
החמאס מבין היטב את כללי המשחק ויודע שתמונות כמו שאתה מפרסם משחקות לטובתו. את הריקוד הסימולטאני על חתונת הנצחון וחתונת הסבל הוא למד היטב משותפו הלבנוני.
בסיסי הצבא בארץ, בעיקר אלה שיש בהם נשק אסטרטגי, דווקא מרוחקים מישובים גדולים. לא תמצא מצבורי נשק מתחת בתי כנסת ומסגדים אצלנו. הנסיון שלך ליצור שוויון בקטגוריה הזו פשוט לא עובר.
אגב, יחסית לתמונות שאתה מוצא, אלו בכלל לא תמונות קשות.
מעולם לא הייתי חסיד של המונח פשעי מלחמה. כאילו יש מלחמות הגונות – כאלה שאינן עושות פשעים – ואפשר להילחם מבלי לפגוע באזרחים (במיוחד כשמדובר במלחמה נגד גרילה). כשאתה אומר פשעי מלחמה האם אתה מתכוון לטיהור אתני? הרי ברור לך שאלה שטויות ואתה חוזר על דברי בלע של הגרועים באויבים.
איני מומחה גדול לפשעי מלחמה, אבל לא הצלחתי להבין מהמומחים מתי מלחמה (מודרנית) היא חוקית ומתי היא פשע, ובטח שלא הבנתי מה עושים כנגד צד המבצע פשעי מלחמה.
זה בכלל לא מה שאמרתי. אמרתי שבכל מקרה פגיעה באזרחים היא פסולה, גם אם משתמשים בהם כמגן אנושי, שני הצדדים.
ושנית, להגיד שישראל איננה מתכוונת לפגוע באזרחים זו היתממות שמתעלמת מ41 שנות כיבוש/מצור. בשנה וחצי האחרונות ניסו ברופאים לזכויות אדם, ללא הועיל, להכניס ציוד רפואי כמו חלפים ומכונות, פילטרים של מים וכדומה – לרצועה. כל מדיניות האישורים והריסות הבתים, גם הן מכוונות לאזרחים לשם מטרה פוליטית. לעיתים אפילו מונעים מהם קמח. גם כליאת כל האנשים ברצועה בזמן ההפצצה היא לא לא-מכוונת.
להגיד שטרור נעשה רק על ידי ארגונים ולא על ידי מדינות, ובמיוחד על ידי הכיבוש, זה מאוד סלקטיבי.
כאמור, מחר אכתוב עוד על נושא ההפקה של פשע המלחמה, ואיך אתה עושה אותו גם בלי שזה באינטרס שלך.
אגב, אם כבר, אתה זה שמתעלם מכך שצה"ל משתמש בבתי אזרחים כעמדות, ומתחזה אליהם בניגוד גמור לחוק הבינ"ל. יש אילו מחנה בתה"ש, ממש בצמוד לביה"ח. כל המפקדות, נמצאות בב"ש, בחיפה, בת"א, בצפת וכו'.
חבל. יש כללים די ברורים. ברור למשל שאם לא מיצית את האפיק המדיני – אסור לך לעשות מהלך צבאי, ושאם עשית מהלך צבאי הוא חייב להיות פרופורציונאלי. 3000 פצועים ו-650 הרוגים, ששליש מהם אזרחים, זה לא פרופורציונאלי. גם לא לנתק אזורים ממים לארבעה ימים, לירות על צוותי חילוץ שוב ושוב ושוב, גם כשמתאמים איתם, גם לא לירות בכל מי שעובר ברחוב ("דגל שחור מתנוסס וכו'").
יש הבדל מאוד גדול בין מלחמה (שהיא בין מדינות) לבין כליאת אוכלוסיה שאתה כובש אותה מאחורי חומה, הפצצתה בפצצות כבדות ההורסות בתים רבים וקוברות תחתם המונים, מניעת טיפול רפואי, נשק להשמדה המונית וכו'.
לפי הגישה שלך – בעצם הכול מותר. אין שום הפרה, ומעולם לא הייתה.
כמה זה פרופורציונאלי? והאם זה עצר את פשעי המלחמה של הצד השני?
נתת לי חוקים בינלאומיים שהומצאו (אני מנחש) על ידי מדינות ואני מניח שלא תמצא על החוק הבינלאומי את החתימה של החמאס.
אתה יכול למצוא מליון הצדקות לקסאמים בדיוק כמו שאחרים מוצאים מליון הצדקות לראשי ילדות ערופות, אבל השאלה היא איך אתה מפסיק את זה? סיום הכיבוש? אולי. בינתיים רצועת עזה אינה מבשרת טובות לגבי הסיכוי שזה מה שיביא לסוף הפשעים ההדדיים. אז תאמר שעזה יורה בגלל המצור? ושיסתיים המצור נראה לך שזה ייפסק? הרי תישאר הגדה. וכשתיפתר הגדה מהכיבוש האם לא יישארו תל אביב וחיפה?
אוקי, אז גורמים בחמאס הציעו הפסקת אש כזו או אחרת (כולנו רואים מה טיבה). האם אתה חושב שזה ישים לפשעים סוף? לי לא נראה.
אולי אחרי הבחירות
אגב, לפי הגישה שלי ממש לא הכל מותר. להיפך. אבל מי יגן על תושבי שדרות מפשעי המלחמה של החמאס? לא שמעתי על ארגון שוברי שתיקה העזתי.
הרי זה ברור שמאבק לא אלים – כמו למשל זה שאתה עושה – עם קצת יצירתיות, היה מייסד את מדינת פלסטין לפני עשר שנים.
נכון, חוקי המלחמה חלים על מדינות. לעזה, כשטח שהיה ונותר כבוש, מעולם לא הייתה ריבונות, ולכן החוק הבינ"ל חל קודם כל על הכובש.
השאלה איך מסיימים קשה, אך ברור לי שעוד אלימות לא תביא לכך. רק תיצור עוד כאב, צער, שכול ושנאה. אינני מאמין שהפסקת אש כזו או אחרת תביא לסוף הפשעים ההדדיים. זהו תהליך ארוך שקשור גם בפירוק אינטרסים, בהם כלכליים, ובערכים מיליטריסטיים ועוד. בבסיס הדברים יש להכיר בכך שישראל כובשת. לא נכבשת. ובתור שכזו היא לא רק אחראית יותר למצב, היא גם מייצרת אותו. תתחיל בלצאת, ואז נדבר על צדק. ו-כן, יש הבדל מאוד ברור, גם בינלאומית, גם חוקית, גם היסטורית, גם מוסרית וגם בדרישה הפלסטינית בין ת"א ומזרח ירושלים.
מי שיגן על תושבי שדרות הוא לא מי, אלא מה. יהיה ביטחון בישראל כשיהיו חירות וביטחון גם בצד השני.
ארגון לוחמים לשלום למשל, פורום המשפחות השכולות, חלונות ועוד מלא, הם ארגונים של אנשים המחליטים עקרונית לעזוב את מעגל האלימות. חבל שלא שמעת עליהם באמת.
אין שוברים שתיקה, כי הם עדיין לא כובש וכוח שיטור, אבל יש סרטים למשל על מחבלים מתאבדים שהחליטו בסוף לא לבצע את מה שנשלחו לעשות. מבוסס על סיפור אמיתי. השאלה מה אתה בוחר לראות, ואיך תחליט לתייג ולפסול את זה.
אני מסכים שמאבק לא אלים עדיף תמיד, אבל צריך באמת מידה רבה של צביעות וצדקנות כדי להשתמש בסיסמה הזו. האם היהודים אימצו אסטרטגיה של אי אלימות במאבקם לעצמאות? האצ"ל מפרסם באתרו למשל שהוא ביצע שישה פיגועים של הכנסת עשרות ק"ג חנ"מ לשווקים ביפו, ירושלים וחיפה, אשר הרגו ופצעו עשרות בכל אחד מהם (באמצע שנות השלושים). והאם הכיבוש איננו אלים? הריסות בתים? החרמות קרקע? בניית התנחלויות? פיזור אלים של התנגדות? גם אם נתעלם מההעדפות שלנו, החוק הבינלאומי מכיר בזכותו של עם להתנגד לדיכוי ושלטון זר במאבק מזוין, כל עוד אזרחים אינם מהווים מטרה.
למעשה ההמונים הפלסטינים משתתפים במאבק לא מזוין מדי יום, בכך שהם עוברים במחסומים או נמנעים מהם, בכך שהם בונים מחדש בתים "לא מורשים" שנהרסו, או מפגינים נגד המדיניות הישראלית. המאבק הלא מזוין איננו מדווח והוא לא מוכר ולא "מעניין תקשורתית". התקשורת נוטה לדווח על עימותים אלימים ולא על מעשיהם של פעילי שלום. קל למנות את הילדים שהופכים שהידים, אך כמה ילדים אינם עושים כן? לא כל הפלסטינים מאמינים שמאבק מזוין הוא האסטרטגיה הנכונה. תנועת הסולידאריות הבינלאומית, יחד עם תנועות פלסטיניות אחרות – דבקות באדיקות במדיניות לא אלימה – גם אם חלקם רואים בה לגיטימית.
חלק רואים את המאבק המזוין כמזיק, משום שהפלסטינים לא יכולים להביס את ישראל מבחינה צבאית, אחרים חוששים שאם העולם יראה בהם טרוריסטים, זה עלול להאפיל על מטרתם הצודקת, וחלק שוללים זאת בנימוק של זכויות אדם.
וחוץ מזה, אש"ף הסכים לזנוח את המאבק המזוין כשהכריז על עצמאות פלסטינית ב-15 בנובמבר 1988, בתנאי שהכיבוש יסתיים ומדינה פלסטינית תקום.
אבל בהחלט לא. בשום אופן אני לא מצדיק פגיעה באזרחים בשום צד. תשובתי לכך היא כאן.
אגב, נסיון העבר מראה שאין לייחס אמינות מוגזמת לטענות ישראל על כך שאויביה משתמשים באזרחים כמגינים:
http://www.hrw.org/en/reports/2006/08/02/fatal-strikes
The Israeli government claims that it targets only Hezbollah, and that fighters from the group are using civilians as human shields, thereby placing them at risk. Human Rights Watch found no cases in which Hezbollah deliberately used civilians as shields to protect them from retaliatory IDF attack.
וכן:
The Israeli government claims it is taking all possible measures to minimize civilian harm, but the cases documented here reveal a systematic failure by the IDF to distinguish between combatants and civilians.
היום ב-ynet: אחרי שמנעו מכול כתב לא-ישראלי מלהיכנס, מכניסים כתבים שיודעים שהם ייתנו כתבות אוהדות. ואפילו שם רואים אותם נכנסים לבית של משפחה (אזרחים) ומשתמשים בבית שלהם. האם מותר, אם כך, למוטט את הבית על כולם?
הנה עוד דוגמה. לא צריך להסכים על הכול, אבל ברור שלירות על אמבולנסים, או לא-לאפשר להם לפנות פצועים כבר כמה ימים – זה פשע:
six medical staff have been killed and 30 injured, while 11 ambulances have been hit.
Over the last 24 hours, the Palestinian Red Crescent Society (PRCS) has not received Israeli approval for any of its coordination requests to reach those killed or injured. Nonetheless they have recovered 140 wounded and 22 dead.
יש ללחוץ כדי לגשת אל ocha_opt_gaza_humanitarian_situation_report_2009_01_06_english.pdf
איל- קודם כל האתר שלך עושה עבודה חשובה. אני לא חושב שיש אדם שיכול להיות אדיש למראה התמונות הללו ולהישאר קהה לסבל הצד השני. ברור שצה"ל עושה טעויות בלחימה אבל כמו הדיווחים שאתה מעלה כאן יש דיווחים על אנשי חמאס שמקפידים להסתובב עם ילדים ומשפחות, גם באיומי נשק, כחגורת מגן אנושית, על שימוש במסגדים, בתי ספר ובתי חולים כמקומות מסתור לאנשי חמאס / נשק. אחרי 12 ימים של לחימה מתברר שחאמס רצח יותר פלשתינים מאשר פגע בחיילי צה"ל. אני שמח שאתה מביא כאן תמונות שלא זוכות לביטוי בכלי התקשורת שלנו אבל מה עם המנהרות, המלכודים, מסתורי הנשק והבונקרים שחיילי צה"ל חושפים? מהתאר שלך מתקבל הרושם שכל מה שחיילינו עושים ברצועה זה טבח חסר אבחנה ולא כך הדבר.
עמית ידידי,
א. קרא טוקבקים בעיתונות. כולם מצליחים לשמור על אדישות נוכח הידיעות על הסבל, ואף לדרוש "נהרות של דם".
ב. לא מדובר בטעויות לחימה, אלא בבחירה. אני אישית הייתי מעורב בניסיון של 4 ימים לחלץ משפחה, שצה"ל באופן סיסטמטי התעקש לא לאפשר לחלצה. גם מניעת מים משך ימים היא סיסטמטית ולא מקרית. גם ירי על אמבולנסים ואיסור על הצלב האדום לפנות פצועים, משך ימים. גם הריסה של בתים.
ג. כתבתי כמה פעמים בנושא המגנים החיים. זו לא רק קלישאה שאיננה נכונה רוב הזמן, אלא גם נעשית על ידי ישראל כל הזמן (בתים כעמדות, נוהל שכן, מסתערבים, בסיסים כמו תה"ש והקריה וכו'), ועדיין זה לא מתיר את דמם של האזרחים.
ד. המנהרות הן עורק חיים. בלעדיהן אין מטהרי-מים, קמח, סולר, לבנים וכו'. נכון, גם נשק מוברח דרכן, וכל עוד יש מלחמה הן ישראל והן הפסלטינים ימשיכו לצבור נשק. הם ימצאו דרך.
ה. מלכוד, מחסני נשק ובונקרים – בעיני כולם לגיטימיים כדי להתגונן מפלישה של צבא זר.
ו. מוזמן לקרוא את הפוסט הבא, שעונה על רוב הטענות שלך, ואף עשוי לעניין אותך כעיתונאי.
ולסיום –
תודה על הפרגון.
:))
פינגבאק: איך ייתכן שרון בן ישי כותב היום גם בידיעות וגם במעריב? « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: סיכום ביניים: המלחמה שאפשר היה גם בלעדיה (המיטב) | אמת מארץ ישראל