ימים כאלה

מה המצב? כמו אצל כולם.....
התקופה הזו הופכת את רובנו לדומים, עם אותה שגרת התנהלות. המציאות היומיומית מתרחשת במרחב מצומצם, שכולל תנועה על ציר בית-סופרמרקט לכל היותר. וכמו לכל דבר, גם לזה מתרגלים.
לשמחתי הוגדרתי כעובדת חיונית, ועד שלישי שעבר עוד עבדתי מהמשרד. מאז עד אתמול כבר עברתי לעבוד מהבית, ועכשיו כמה ימי הפוגה כדי לאפשר רוטציה במסגרת שיעור העובדים שהארגון הגדיר.
לעבודה מהבית התרגלתי מהר, זה מעביר את הזמן היטב בלי צורך לוותר על הנוחות. אז עד אתמול הזמן עבר לי מהר ונראה מה יהיה הלאה.
אין ספק שיש גם טוב ביותר זמן מנוחה, ובויתור על השגרה הלחוצה. אין לחץ להספיק שום דבר, לא ממהרים והכל יותר נינוח. הכלב זוכה לתשומת לב וליותר טיולים מהרגיל - כלבים הפכו לכרטיס יציאה החוצה בימים אלה.
אני שמחה בתקופה הזו על מקום העבודה שלי, שמצמצם עבודה אמנם אך בלי חל"ת או פיטורין. מפחיד מאוד לחשוב לאיזה טווח נרגיש את ההשלכות הכלכליות של המשבר הזה, שנוגעות ממש לכל משפחה. אין ספק שתתחיל כאן תקופה אחרת, של הרבה פחות שפע חומרי, ולצערי גם אני כמו רבים לא מאמינה שמשהו מההבטחות הממשלתיות לסיוע אכן ימומש כמו שהובטח.
גם על ההתנהלות הבין-אישית תהיה אולי השפעה - כבר התרגלנו לא להתקרב מדי.
האתגר הוא באמת איך חוזרים לשגרה עם כמה שפחות נזקים, ומקווה שזה יקח כמה שפחות זמן,
ושעוד חודש נהיה כבר בהתאוששות ובחזרה מדורגת לשגרה, בארץ ובעולם.
בינתיים, רק שנהיה בריאים.