חודש לא כתבתי. חודש של חגים בעיקר, הרבה זמן בבית וחוסר צורך לכתוב. יוצא שאני כותבת כשפחות טוב.
היום קרה לי משהו הזוי עד מלחיץ. הלכתי לסופר הקרוב למקום העבודה שלי כדי לקנות לי שוקולד קטן לעידוד היום. השוקולדים הקטנים נמצאים שם ממש מתחת לקופות, בצורה שצריך להתכופף ליד או בין האנשים בקופה (שעומדים בתור אחד ליד השני ולא אחד אחרי השני כמו בקופות רגילות. די לא ברור הסידור שם, וזה עוד אחרי שיפוץ). בכל מקרה התכופפתי לקחת את השוקולד הנחשק בסמוך למישהי שעמדה שם, שנראתה נורמטיבית על פניו. כשהתרוממתי היא הסתכלה עלי מוזר אז מלמלתי משהו בנוגע לשוקולד, והיא - פשוט נתנה לי בוקס בכתף! די כואב האמת. הסתכלתי עליה לגמרי בהלם, והיא אמרה משהו כמו: "למה בחורה..." לא הבנתי את ההמשך והיה לי ברור שהיא כנראה מסוממת, ואולי ההתכופפות שלי הלחיצה אותה או משהו... כאמור בהיתי בה בהלם ובלי להגיב והיא אמרה משהו כמו "לכי לשם" עם תנועה לכיוון פנים הסופר, ויצאה.
כולם הסתכלו עליה, ולא הגיבו. מזל שזה הסתכם רק בזה ולא באירוע יותר אלים. אבל אני מוטרדת לא רק מהאירוע עצמו אלא גם מזה שרק עובד אחד בא אלי לשאול אם אני בסדר. עובר לי בראש שגם אם היה קורה משהו חמור יותר לא היו מתערבים. לא יודעת אם אני צודקת.
בכל מקרה איבדתי את החשק לשוקולד ודי התערערתי מהמקרה. גם הרגשתי את הכתף איזה שעה אחר כך. ובכלל חשבתי על הקליפות הדקות והבלתי נראות בין שתי ערים שחיות במקביל, ולפעמים נסדקות הקליפות האלה.
בהמשך היום הבנתי שלאיזשהו טיול מהעבודה שרציתי לצאת אליו עם חברה, אפשרי יהיה לצאת רק בתאריך שפחות נוח לה. וזה בגלל שהיא לא טרחה להתאמץ להרשם בזמן. אז אולי לא אוכל לצאת בכלל, וזה די מבאס אותי.
לפחות חתכתי מוקדם, לחכות לחשמלאי שהיה צריך להגיע הביתה.
מחר ממוגרפיה.
יוחזרו החגים לאלתר.
היום קרה לי משהו הזוי עד מלחיץ. הלכתי לסופר הקרוב למקום העבודה שלי כדי לקנות לי שוקולד קטן לעידוד היום. השוקולדים הקטנים נמצאים שם ממש מתחת לקופות, בצורה שצריך להתכופף ליד או בין האנשים בקופה (שעומדים בתור אחד ליד השני ולא אחד אחרי השני כמו בקופות רגילות. די לא ברור הסידור שם, וזה עוד אחרי שיפוץ). בכל מקרה התכופפתי לקחת את השוקולד הנחשק בסמוך למישהי שעמדה שם, שנראתה נורמטיבית על פניו. כשהתרוממתי היא הסתכלה עלי מוזר אז מלמלתי משהו בנוגע לשוקולד, והיא - פשוט נתנה לי בוקס בכתף! די כואב האמת. הסתכלתי עליה לגמרי בהלם, והיא אמרה משהו כמו: "למה בחורה..." לא הבנתי את ההמשך והיה לי ברור שהיא כנראה מסוממת, ואולי ההתכופפות שלי הלחיצה אותה או משהו... כאמור בהיתי בה בהלם ובלי להגיב והיא אמרה משהו כמו "לכי לשם" עם תנועה לכיוון פנים הסופר, ויצאה.
כולם הסתכלו עליה, ולא הגיבו. מזל שזה הסתכם רק בזה ולא באירוע יותר אלים. אבל אני מוטרדת לא רק מהאירוע עצמו אלא גם מזה שרק עובד אחד בא אלי לשאול אם אני בסדר. עובר לי בראש שגם אם היה קורה משהו חמור יותר לא היו מתערבים. לא יודעת אם אני צודקת.
בכל מקרה איבדתי את החשק לשוקולד ודי התערערתי מהמקרה. גם הרגשתי את הכתף איזה שעה אחר כך. ובכלל חשבתי על הקליפות הדקות והבלתי נראות בין שתי ערים שחיות במקביל, ולפעמים נסדקות הקליפות האלה.
בהמשך היום הבנתי שלאיזשהו טיול מהעבודה שרציתי לצאת אליו עם חברה, אפשרי יהיה לצאת רק בתאריך שפחות נוח לה. וזה בגלל שהיא לא טרחה להתאמץ להרשם בזמן. אז אולי לא אוכל לצאת בכלל, וזה די מבאס אותי.
לפחות חתכתי מוקדם, לחכות לחשמלאי שהיה צריך להגיע הביתה.
מחר ממוגרפיה.
יוחזרו החגים לאלתר.
