פוסטים אחרונים

הבהלה לזהב מתחילת השנה (עלה ב-22% עד תחילת מאי וירד מאז ב-3.3%) עשתה לנו פלאשבקים (כלומר, אנחנו די בטוחים שזה בגלל הזהב) לימים הנפלאים של 2008-2011, בהם מחיר הזהב זינק בכמעט 200%. זו כמובן לא העלייה במחיר עצמה כמו חזרתם של הטיעונים המשכנעים לכאורה של אלו התומכים בהכנסה של המתכת היקרה לתיק ההשקעות (בחלק הסולידי, לא פחות!). מבין הטיעונים הרבים ישנם שלושה טיעונים שנשמעו שוב ושוב ב-2008 וחוזרים להישמע גם היום, אז מצאנו לנכון לחזור ולהביע את עמדתנו בנושא ולנסות לנפץ את המיתוסים. מחרבי מסיבות זה אנחנו.

1)      זהב הוא ההגנה הטובה ביותר מפני אינפלציה – ראשית, אינפלציה לא צריכה ממש להיות הדאגה המרכזית שלכם, אלא אם אתם ונצואלים או זימבבוואנים. שנית, על אף שהטיעון שזהב הוא מוצר ריאלי ולכן ערכו לא נשחק בעת התפרצות אינפלציונית, ההיסטוריה מראה שלמעט אפיזודה אחת (סוף שנות ה-70), כל קשר בין מחיר הזהב לאינפלציה הוא מקרי בהחלט. בכל מקרה אם אינפלציה זה מה שמדאיג אתכם, אפשר פשוט לקנות אג"ח צמודות למדד.

מה חדש בשווקים? כלום. אני ממשיך בגישתי (שבדיוק מלאו לה שנה) ששוקי המניות ילכו הצידה, במקרה הטוב. בארה"ב, קרה המקרה הטוב. מדד S&P הלך הצידה ונתן 0% שנה אחורה. בשאר הבורסות המרכזיות בעולם, כולל ישראל, נרשמו ירידות של עד 15%.

מה הלאה? בינתיים אותו דבר. נגמר הדלק שהניע את הבורסות מעלה משנת 2009 עד סוף הרבעון הראשון של 2015, שהתבטא בעליה מתמדת ודי מהירה ברווחי החברות בעולם. גם הצמיחה בעולם במגמת החלשות בשנה האחרונה, וזה בטח לא תורם. נשארנו עם הדבר היחיד שעוד מזרים אדי דלק לשווקים – הריבית האפסית שתהיה איתנו עוד לזמן רב. עד כמה זה חזק? זה די חזק - עם העובדות קשה להתווכח. בנוסף, חשוב להבין שהעוצמה היחסית של שוק המניות תלויה היום יותר מתמיד בשוק האג"ח הקונצרני. כל עוד חברות תוכלנה לגשת לשוק החוב ולהגדיל מינוף במחירים נמוכים, מצבן ישאר יציב יחסית.

אין עצמאי בארץ שלא מכיר את הדאגות הרבות וההתמודדות הקשה עם ניהול עסק עצמאי בישראל, שפעמים רבות דוחקות לפינה את הדאגות לעתידו. רבים מהעצמאיים, שעד לאחרונה לא היו מחויבים לרכוש לעצמם מוצרים פנסיוניים, פשוט לא עשו זאת והותירו את גיל הפרישה ליד הגורל. על מנת להימנע מבעיה קיומית בגיל הפרישה ישנה חשיבות עצומה לכך, שכל מי שבוחר בדרך החיים העצמאית, יעשה זאת תוך שהוא מקבל ליווי שוטף של איש מקצוע המתמחה בתכנון פיננסי.    

יש לציין כי רק בחודש אפריל האחרון אושר המתווה של משרד האוצר ומשרד המשפטים, לפיו, מעכשיו גם עצמאים יחויבו להפריש כספים לפנסיה ויקבלו סיוע במצב של אבטלה. למעשה העצמאי יפקיד עבור שני רכיבים שונים: שני שליש יסווגו כתגמולים לפנסיה ושליש כבטחון למקרה של אבטלה. עצמאי יוכל למשוך כספי אבטלה עד פעמיים במשך כל ימי חייו. חובת ההפרשה לפנסיה תחול על עצמאי החל מגיל 21 ובתנאי שבזמן כניסת החוק לתוקף, גילו לא עולה על 55.

12 אלף שנים עברו מאז היינו לקטים וציידים ועדיין יש סוציאליזציה שהשתמרה מאז. 12 אלף שנים! בחברה של לקטים וציידים, מי שהולך לצוד חייב לשים את הסיכוי לפני הסיכון. ברור שיש סיכון אבל המיקוד בו היה משתק את היכולת לצאת לציד ולכן כחברה עודדנו את הגברים לראות את הסיכוי, את נתח הבשר העסיסי שהם יאכלו ויביאו שאריות ממנו למשפחתם, ולהשאיר את תחושת הסיכון בצד. מי שנשאר לשמור על הילדים וללקט פירות ושורשים חייב לשים את הסיכון לפני הסיכוי. הילדים הם הנכס המשותף המשמעותי ביותר. בעולם בו כל שריטה או צינון יכולים להרוג, ברור שהרחבת מעגל השיטוט תגדיל את הסיכוי ללקט משובח יותר, אבל מי ששומרת על הילדים חייבת לשים את הסיכון לפני הסיכוי ולכן כחברה עודדנו את הנשים לראות את הסיכון ולהשאיר את תחושת הסיכוי בצד.

 ב-50 השנים האחרונות כולנו כבר יוצאים ויוצאות לצוד בצורה שווה, או לפחות כזו שמתחילה להתקרב לשווה. אבל זה היה מפתיע אם הסוציאליזציה שהוטמעה בנו במהלך עשרות אלפי שנים היתה מתאימה את עצמה בקצב האינטרנט למציאות החדשה ולהתמודדויות החדשות. העולם סביבנו, האפשרויות הפתוחות בפנינו, ההתמודדויות החוסמות את דרכנו כולם חדשים בפרספקטיבה היסטורית והיקף פריצות הדרך והחסמים שהוסרו מדהים. אבל, חסם הסיכון סיכוי לא הוסר.

"אין ערבי שאוהב את המדבר. אנחנו אוהבים מים ועצים ירוקים. אין במדבר דבר , ואין אדם שלא צריך דבר". - הנסיך פייסל, לורנס איש ערב, 1962.

הדמות שמגלמת את הנסיך פייסל מתייחסת לתחילת המאה הקודמת, בזמן שערב הסעודית היתה חיה בעוני. מסתבר שבמדבר המדובר יש דבר, או שניים. למעשה, אותו מדבר מלא בשדות - בשדות של נפט.

מחר יתפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון בישראל. בדומה לארה"ב, גם בישראל הצמיחה ברבעון הראשון הייתה כנראה חלשה יחסית כאשר הנתונים שפורסמו במהלך החודשים האחרונים מעידים שההאצה בפעילות הכלכלית שנרשמה ברבעון האחרון של 2015 לא המשיכה לתוך 2016. מבין אוסף הנתונים שהתפרסמו בתקופה האחרונה, המטרידים ביותר היו נתוני הצריכה הפרטית והייצוא. ראשית,

נתוני גביית המע"מ ונתוני הלמ"ס (כמו מדד הפדיון בענפי הכלכלה שמלמד על עלייה של 1.1% בלבד בין דצמבר לפברואר) מצביעים על התמתנות בקצב צמיחת הצריכה הפרטית אך בהינתן שיעור האבטלה הנמוך, העליה המהירה בשכר (השכר הממוצע הריאלי עלה בשנה האחרונה ב-3.4%) עושה רושם כי הרבעון הראשון הוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל וכי הצריכה הפרטית תמשיך להתרחב בקצב מהיר יחסית גם בשנה הקרובה.

אחרי למעלה משנה בתפקיד, חזרו במשרד השיכון ל-'מבוא לכלכלה מיקרו-מקרו' והבינו שהדרך לטפל במשבר הדיור היא על ידי טיפול בהיצע וביקוש. במקרה שלנו, הגדלת ההיצע. חברות הבנייה הישראליות טוענות שהן מסוגלות לטפל בבניית 100,000 יחידות דיור, אך יש בעיית עובדים. משרד השיכון טוען שיש צורך בחברות בנייה זרות שיסייעו במאמץ, והוא צודק. אבל הוא טועה בעניין אחר.

משרד השיכון רוצה להביא לארץ שש חברות בנייה זרות ולאפשר לכל חברה להביא איתה 1,000 פועלים. איפה ישכנו 6,000 פועלים? כמה אלפי דירות תצטרכנה חברות הבנייה לשכור כדי לשכן את אלפי הפועלים הזרים שיגיעו? כיצד זה ישפיע על היצע הדירות ועל מחירי השכירות, לפחות בטווח הקצר והבינוני, עד שייבנו את 100,000 יחידות הדיור הראשונות?

בפוסט הקודם על המקדם "המובטח" בביטוחי מנהלים הצגנו את פתחי המילוט של המקדם והראנו את הרכיבים הגמישים של מקדמי הקצבה שעלולים בסופו של דבר לשנות את המקדם המובטח ולהפוך אותו למקדם "מופרך".

בפוסט זה נשים על שולחן הניתוחים את הרכיב היחיד שמובטח במקדמי הקצבה, תוחלת החיים. המטרה: להוכיח כי תוחלת החיים המובטחת בביטוחי המנהלים פשוט אינה אטרקטיבית.

אם אתם מוכנים לקבל את תיאוריית הכאוס - בו משק כנפי פרפר בצד אחד של כדור הארץ עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו בצד השני של כדור הארץ - שמשק כנפיים של נכס אחד יגרום לטורנדו בצד השני של העולם הפיננסי הוא מובן מאליו. פשוט, עיקבו אחר הכסף. עיקבו אחר הדולר. 

הדולר מייצג יחידת ערך של התמ"ג האמריקאי. השוק האמריקאי בעיקרו בבורסה בניו-יורק. הוא נוסד ב-17 במאי 1792,  כש-24 ברוקרים וסוחרים חתמו על הסכם באטנווד, אשר נקרא אחר העץ תחתיו נחתם ההסכם, מחוץ לוול סטריט 68. שם הרחוב בו הוא נחתם קרוי על קיר ממשי אותו בנו ההולנדים, כשהעיר עדיין נקראה ניו-אמסטרדם. ההולנדים, ככל הנראה, בנו את הקיר כדי להדוף את המתיישבים האנגלים ואת האינדיאנים. זה לא ממש עזר להם, כי המתיישבים האנגלים בסופו של דבר ביצעו השתלטות על אמסטרדם החדשה ושינו את שמה ליורק מאנגליה האינדיאנים פלשו את הקיר כשהופיעו על המטבע של המתיישבים האנגלים. ואם זה לא הספיק, אפילו את השם של המטבע של ההולנדים הם לקחו לעצמם, ה-Joachimsthale, ופירושו המילולי הוא " מהעמק של יהויקים", שהיתה עיר בממלכת בוהמיה, שנהיתה לרפובליקה הצ'כית של ימינו. 

הקדמה

בעקבות טורים שכתבתי פה, הן על הוגנות בעסקים ובהשקעות והן על התעשייה הישראלית ביהודה ושומרון, נשאלתי לא מעט על עמדתי בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני. לאחרונה עסקתי ואני עוסק בכך לא מעט, בין אם בהרצאות שהעברתי נגד החרם על ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, בין אם במפגשים עם דיפלומטים זרים ובין אם בקרן שאני מקים בימים אלו, שתשקיע בחברות ומפעלים ביהודה ושומרון.

כבר הרבה זמן לא שמענו על סין, כשברור שיש שם בועת אשראי מטורפת. בימים האחרונים נראה שהממשל נכנס קצת ללחץ, כאשר התחיל להזהיר אנליסטים ועיתונאים לא להיות פסימיים מדי לגבי הכלכלה הסינית. זה בערך כמו שחישוב הצמיחה בסין חייב לצאת...6.7%. קצת מאכזב. דווקא כשחשבתי שסין עושה צעדים להתקרב באמת לעולם הפיננסי. למרות שסין סגורה ומסוגרת, היא שכחה שתקופת מאו מאחורינו והעולם מפוצץ במידע. טעות טקטית נוספת שסין עושה זה להכפיש את דונלד טראמפ (הנשיא הבא של ארצות הברית). ההכפשות של סין רק מחזקות את טראמפ, הדוגל בהחזרת ההגמוניה של ארה"ב בעולם, אחרי שנרמסה במו ידיו של הנשיא המכהן ברק אובמה.

השבוע האחרון היה שבוע של מימושים בשוקי המניות – אולי הפנמה מאוחרת קצת שרווחי החברות יורדים והצמיחה העולמית דועכת. די מדהים איך הצפי לרבעון השני הוא ל...עליה מחודשת ברווחי החברות והצמיחה. נו טוב. אנליסטים בשוק ההון צריכים להיות אופטימיים גם בסוף הסייקל, אחרת זה יהיה גם סוף הסייקל שלהם. בגדול, אין דרייברים חדשים לעליות בשוק המניות וגם הרמות הנוכחיות די גבוהות.

פריחת גיוסי ההייטק והענף בשנים האחרונות הייתה בעיקר מנת חלקן של הקרנות הגדולות ועליית שווי החברות הגיעה בעיקר אל משקיעים גדולים ואלמונים במקום לציבור הרחב. בעיני מדובר באבסורד!! בשנים האחרונות דובר כאן על צדק חלוקתי וחברתי וכולם זועמים שפוגעים להם במחיר הקוטג', אך על חוסר זמינות של השקעות שתאפשר ליהנות מתנופת ענף ההייטק שכמעט נעדר לחלוטין מהבורסה בתל אביב, איש לא מלין. הפתרון הנדרש הוא ברור - הקמת בורסה חדשנית שבה יסחרו חברות ההייטק הישראליות.

ניקח לדוגמא את נטפליקס מנתניה, או בשמה המדויק Vonetize היא חברת ההייטק השנייה שמנסה לבצע כאן הנפקה בשנים האחרונות אחרי שהנפקת חברת הסייבר T-safe לא נחלה הצלחה. בעוד שסביב T-safe התעוררו חששות לגבי כדאיות ההשקעה, Vonetize מצטיירת כמי שהייתה מצליחה בסבב פגישות לזכות בסכום הגיוס מהקרנות הגדולות, אך בחרה את הבורסה בתל אביב ויש להעריך אותה על כך. אבל מה עשתה המדינה כדי להביא את Vonetize ולעודד אותה להיסחר דווקא בבורסה בתל אביב? האמת ששום דבר אפילו הכבידה בשנים האחרונות על מי שהיו בוחרים להשקיע בה.

סימנים של התמכרות

בדיוק כמו סצנה מטריינספוטינג, שוקי המניות בעולם, ובעיקר ביפן ובאירופה, הוכיחו לנו בסוף השבוע שהתמכרות עלולה להיות גם לא נעימה. אמנם באף חדר מסחר לא נצפה תינוק שזוחל על התקרה אבל התגובה החדה להודעת הריבית ביפן (הין התחזק ב-4.7% מול הדולר והניקיי ירד ב-3.2%) ולנתוני הצמיחה באירופה (האירו התחזק ב-1% מול הדולר והדאקס ירד ב-2.7%) מלמדת שכל מה שהמשקיעים רוצים זה עוד קצת התערבות של הבנקים המרכזיים.

הגיע הזמן להתחיל לדבר על ה-BREXIT. למי שלא מכיר את הביטוי, מדובר על משאל העם בבריטניה בסוף יוני שיעסוק בשאלת החברות של בריטניה באיחוד האירופי. בדרך כלל אני טוען שמאורעות פוליטיים כאלה הם בעלי השפעה קצרת טווח על השוק. אז נתחיל מהשורה התחתונה: מה יקרה לבריטניה אם היא תצא מהאיחוד האירופי? כלום!

צריך להבין שבריטניה חברה ב"איחוד האירופי" ולא ב"גוש האירופי". מדובר בעיקר בהסכמי סחר משופרים. לבריטים יש כלכלה איתנה, מטבע משלהם, מדיניות מוניטרית עצמאית ומערכת פיננסית איכותית. בריטניה לא ממש צריכה את האיחוד האירופי, ומכאן באמת הסכנה שתושביה יחליטו להתנתק.

הסיפור הבא מיועד לאנשים שמובילים את ההתנגדות למתווה הגז.

ב-1898 נערך הכנס העולמי הראשון לתכנון עירוני. הכנס, שהיה אמור להימשך 10 ימים, פוזר כבר ביום השלישי. למה? מכיוון שלא היו פתרונות ישימים לבעיה העיקרית שהטרידה את הערים שהתכנסו – גללי סוסים.

עונת הדוחות הנוכחית בארה"ב מתאפיינת עד עתה בירידה ברווחים של 9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אבל, מה עוד אפשר לכתוב על בנקים מרכזיים - הם מחזיקים את השווקים והם מאד דומיננטיים בקביעת מחירי כל הנכסים הפיננסיים בעולם. בינתיים, למשקיעים יש עדיין אמון בהם – אוי ואבוי לכולנו אם לא. לפעמים אני קורא משפטים כמו "הבנקים המרכזיים באירופה וביפן הגיעו לקצה גבול היכולת המוניטרית שלהם". אני טוען שזה לא יכול להיות. בנק מרכזי לא יכול להתייאש. הפעם האחרונה שבנק מרכזי התיאש היתה בינואר 2015, כאשר הבנק המרכזי השוויצרי נכנע לשוק בעניין קיבוע הפרנק ליורו וקיבל ייסוף של 40% ביום אחד. על הפנים.

הבא בתור להחליט הוא הבנק המרכזי היפני, השבוע. ריבית שלילית כבר יש, בגללה מניות הבנקים היפניים התרסקו מתחילת השנה. הבנק המרכזי היפני גם קנה כבר חלק ניכר מהאג"ח הממשלתי והתשואה ל-10 שנים שלילית. למי שלא זוכר, הבנק המרכזי היפני גם קונה תעודות סל של מניות ביפן. מה עוד? אולי יגביר את קצב קניית המניות? אין גבול! מי שרוצה יכול לעשות על הבנק המרכזי היפני פרונט ראנינג (הפעם זה חוקי) ולקנות מניות ביפן, למקרה שהבנק היפני אכן יקנה יותר מניות בשוק – שילך על זה.

וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָֽכְלוּ "לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם." שמות: י"ב:ל"ח

חמץ הוא קמח של חמשת מיני דגן שבא במגע עם מים וכתוצאה מכך תופח.

נתחיל עם מתווה הגז. זה הכי פשוט וברור. כשהבעתי לראשונה את דעתי נגד מתווה הגז, הצבתי לעצמי מטרה – לשבור את התבניות שאנשי המתווה עמלו עליהן כל כך קשה – שהימין בעד מתווה הגז והשמאל נגד. כאיש ימין הבעתי את דעתי נגד המתווה והפצרתי באנשים ללמוד את העובדות, או לפחות לשבת בצד. המשפטים הקלאסיים ששמעתי היו: "אם השמאל נגד, אני בעד." או לחילופין "אם ביבי בעד, אני נגד." מעטים האנשים שבאמת שקלו את העובדות. מעטים עוד יותר האנשים ששקלו את העובדות לאחר ששמעו שני צדדים ולא רק אחד. אני יודע שלא לכולם יש את הזמן והיכולת לשבת עם שני הצדדים ולשמוע וללמוד. אבל רבים, רבים מדי, הביעו ומביעים דעה נחרצת בעד או נגד, על בסיס שיוך פוליטי/חברתי/אחר מבלי לדעת את העובדות, מבלי להבין שמדובר פה בעניין עסקי ויותר מזה, בעניין של הוגנות עסקית. נקודה.

שלא תטעו. החלוקה לימין-שמאל שנוצרה במתווה הגז היא לא מקרית. כששר האנרגיה קורא שוב ושוב למתנגדים שמאלנים ואנרכיסטים, כשמובילי דעת קהל ואנשי תקשורת ימניים חוזרים כתוכים ממושמעים על דבריו, זה נקלט. ואנשים, אנשים אוהבים חיים קלים. מעדיפים להתנהל עם Waze איפה שרק ניתן. אמרו לי שזה שמאל? קדימה. אני בעד. הוויז הפוליטי אמר לי לאן לנסוע אז אני מבצע. לא חושב, לא מברר. תנו לי את החיים הקלים ואל תבלבלו אותי עם עובדות. העובדה שהוויז הפוליטי לא נותן את הדרך הקצרה אלא לעיתים את הדרך הכי פחות טובה, כי אינטרסנטים בעלי עניין מנוגד לשלי מפעילים אותו, זה כבר קשה מדי בשביל להבין ולהפנים.

מדד S&P ממשיך להפגין עוצמה, למרות שהמדדים האירופאיים, היפניים וגם הישראליים מאד רחוקים מנקודת השיא שלהם מלפני כשנה. למה זה קורה? בכל המקומות רווחי החברות והדיבידנדים במגמת ירידה וכיום הכלכלה הגלובלית משפיעה באופן יותר עקבי על כל החברות בעולם. אין ספק שהחברות האמריקאיות צריכות להיסחר בפרמיה על שאר החברות בעולם. אלה החברות הכי טובות, הכי יעילות, הכי שקופות והכי ידידותיות למשקיעים. אבל, הפער שנה אחורה הוא גדול מאד.

אז למי שציפה לתשובה מוחצת לדילמה הזאת - אין לי. להלן כמה השערות:  1. S&P הפך להיות ה"בריחה לאיכות" באפיק המניות בעולם, כמו שאג"ח של ממשלת ארה"ב הוא כזה באפיק האג"ח.  2. יותר ויותר משקיעים מבינים שהריבית בארה"ב לא תעלה יותר מפעם אחת השנה, אם בכלל.  3. נזילות. זהו המדד הנזיל ביותר, בתקופה של ירידה בהיקפי המסחר בעולם. לגופי השקעות גדולים בעולם, זה מאד משמעותי.

חג הפסח מתקרב ועמו ערב החג הארוך והמייגע, וביחוד החלק של קריאת ההגדה. כילד, אני זוכר כמה היה חשוב לקרוא את כל ההגדה ולקיים את מצוות "והגדת לבנך". כמבוגר, בסתר אני סופר את העמודים, הפסקאות והמילים עד פתח המילוט של "שולחן עורך".