פרק 13
נק מבט היילי
"מה את עושה?!" אביאל עמד בפתח הדלת כשעיניו פעורות בזעם "אמ.. סליחה לא התכוונתי לחטט.." מלמלתי "אבל עשית את זה!" הוא זעם עלי וקרב אליי "למה הצטלמת עם אריאל? מה פאקינג הקשר בניכם?!" הוא שתק והסתובב לצאת "תענה לי! מה הקשר בינך לבין החוטף שלי?!" הוא הסתובה אלי מאופק. "זה לא עניינך" הוא אמר בשקט " זה כן עינייני! כמעט חטפו אותי 3 פעמים וכניראה שזה בגללך! אז כן, זה עינייני! זה קשור לבלונדה מהתמונה? מי זאת אביאל?" צעקתי וקולי נחשל ונהיה רך יותר אבל עדיין שמעו בקולי שאני זועמת וסובבתי אותו אלי, ידו הורמה באויר ותוך שניות הלחי שלי נהייתה אדומה, "כשאומרים לך שזה לא עיניינך אז זה לא עיניינך ושלא תעזי לערב את אנה או לדבר עליה!" אמר בקול קר. הוא סטר לי, הוא פאקינג סטר לי! "אתה.. אתה סטרת לי!" אמרתי בשוק "את ממש חדת הבחנה" אביאל אמר בציניות, העפתי לו סטירה והוא החזיק את ליחיו לא מגיב מרוב הפתעה "אני שונאת אותך" ויצאתי מהחדר כשדמעות מזורגגות זולגות על פניי וידי מחזיקה עוד את לחיי הבוערת.
ירדתי במדרגות במהירות וראיתי את אביאל רץ אחרי בהיסטריה, כמעט עף במדרגות, הגברתי את מהירות הליכתי אבל הוא היה מהיר יותר, הוא טפס בי וסובב אותי אליו, עיניו הראו מצוקה, כאילו פחד שאברח לו, אבל זה לא נכון, למה דיהיה לו אכפת ממשרתת עלובה כמוני כשיש לו את אנה הזאת. "את לא מתכוונת לזה" העפתי את ידיו ממני "אין לך מושג כמה אני כן!" דחפתי אותו וירדתי לחדרה של אבישג , פתחתי את דלתה וראיתי אותה יושבת על מיטתה "מה יש? היילי?" עיני נשטפו בסכר של דמעות חדשות "או אבישג" מיררתי בבכי והתחפרתי בין זרועותיה האוהבות של חברתי הטובה.

פרק קצת קצר אני יודעת אבל לא יכולתי לדחוף עוד מידע בפרק הזה זה היה די הורס אותו 😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍

בתמונה: קמרון דאלאז- אחד מהבעלים שלי (יש לי 6(בינתיים): ג'סטין ביבר, קטריקס, קמרון דאלאז, שון מנדס, מריאנו מרטינז וחורחה בלנקו💍😍❤)

סורי בנות אבל קראו לי למשמרת בעבודה כדי להחליף מישהי.
אני עדיין שם ולא נראלי שאני יספיק לכתוב היום סליחה אבל אל תדאגו מחר אני ימשיך : )

פרק 11
נק מבט אביאל
עברו שבועיים ואני מחפש כמו מטורף אחריה , לאן היא יכלה להיעלם? לאן הוא לקח אותה?! אני כל הזמן משנן את הלילה הארור ההוא שבו היא נעלמה, 'רצתי אחריה וצרחתי עליה לעצור , עד שלא ראיתי אותה עוד , עצרתי כדי לנשום וחיפשתי אותה בעיניי, עד שצרחה מילאה את השקט שעפף אותי ברחוב הריק "אביאללללל" מיד זיהיתי את קולה זועק לעזרה ורצתי לעבר הקול. הרגשתי כאילו שד השלטת עלי, כאב לי רק מלשמוע אותה צועקת לעזרה.
הגעתי לסמטה וראיתי טנדר גדול נוסע משם במהירות שיא, כבר ידעתי שאהובתי בפנים וכבר ידעתי מי חטף אותה.. אריאל'.
נק מבט היילי
כבר שבועיים שאני מסתובבת ביערות , מחפשת את הטירה, הפכתי להיות ממש חיית פרא, נגמר לי מזמן הכיכרות והמים וכשכמעט גוועתי ברעב למדתי לצוד דגים בנהר שהיה לאורך היער ולהבעיר אש, כבר שבועיים כמעט שאני חיה על דגים ומים מלוכלכים ואני לא מאבדת תיקווה אני יודעת שאני יגיע בסוף הביתה.. שאני יגיע לאביאל כדי להגיד לו.. להגיד לו שאני אוהבת אותו . כן כן בשבועיים האלה הבנתי הרבה דברים ואחד מהדברים האלו הם שאביאל הוא הכי חסר לי ושאני אוהבת אותו בעצם.
תפסתי בידי דג שבישלתי לא ממזמן וטרפתי אותו ברעב תוך כדי הליכה, לפתע ראיתי כביש, ישר התרגשתי , לראות משהו אנושי, אחרי שבועיים שאני רק מחפשת את זה זה סיפוק אדיר, הלכתי במעלה הכביש וראיתי את תחילת השכונה בה גרתי עם אבי ואחי, ידעתי שמפה יש לי מקסימום חצי שעה הליכה עד הטירה, התחלתי ללכת וכשעברתי מול ביתי הישן התלבטתי אם להכנס כי מצד אחד רציתי לראות את אבי וניתאי מזמן לא ראיתי אותם ומצד שני אני לא רוצה שניתאי יראה אותי ככה. הוא רגיל לראות אותי כאחות הנקיה והטובה ופתאום לראות אותי בתור הנערת פרא כשריח של דגים נוטף ממני ובטח נראתי נורא... אבל הגעגוע סחף אותי ונכנסתי בדפיקה קטנה על דלת הבית, ניתאי שכב על הספה וישן ואבי נכנס לחדר הכניסה עם כוס תה בידו ומבט תוהה בעיניו וכשראה אותי ואת מצבי כוסו נפל והוא מיהר לחבק אותי "ילדה שלי! איפה היית? כל כך דאגתי!!" חייכתי וחיבקתי חזרה. כל כך התגעגעתי לחיבוק מאבא שלי "אני יסביר אחר כך, אני מבטיחה. אבל עכשיו אני רוצה להתנקות קצת" הצבעתי על גופי והוא הנהן אלי בחיוך "כן ברור, ילדתי ויש לך בגדים בארון שלך בחדרך הישן ואת מוזמנת לישון פה כמובן, ניתאי ישמח!" חייכתי והתקדמתי לחדרי והוצאתי פיגמה קצרה שלא הבאתי איתי לאביאל, נכנסתי להתקלח ועיניי נפערו בבהלה כשראיתי את מצבי, שיערי היה פרוע ומלא קשרים והדיף ריח מסריח של אדמה, זיעה ודגים. פניי היו שרוטות ומלאות כתמים יבשים של דם וגופי היה הכי גרוע הוא היה מלא שריטות וחבלות וכמעט רוב אבריי היו עטופים בבד שקרעתי מחולצתי הורדתי את הבדים וגיליתי המון פצעים שהגלידו אבל עדיין היו ראויים להיקרא פצעים וגופי גם כן נטף ריח מסריח של אדמה, דם, זיעה ודגים. הורדתי את בגדיי הקרועים שאיתם הייתי כל השבועיים האלו: טייץ שחור שרובו נקרע והחולצה האפורה שמצאתי בטנדר שבעיקבות עוד פציעות קרעתי אותה ועשיתי מעין תחבושות ממנה.
אז מה שנשאר מהחולצה הגדולה זה חולצת בטן קרועה ומוזנחת מלאה כתמים של דם ואדמה. הנחתי את הבגדים הקרועים על מיטתי ונכנסתי למקלחת וכל גופי שרף מכאבים, בכל זאת כבר שבועיים שלא התקלחתי ובכל השבועיים האלה לא היתה דקה שבה לא נפצעתי. יצאתי מהמקלחת כשמגבת לראשי וגופי מריח בריח של פרחים, הבטתי בעצמי וראיתי שעדיין רואים המון פצעים שיעבור הרבה זמן עד שיעברו ובפניי עדין היו כתמים של דם, לא כמו לפני המקלחת אבל עדין היה וכך גם בשאר גופי,התלבשתי והסתרקתי ושיערי הדיף ריח משכר , לפתע ידיים גדולות טפסו בי ולפני שהספקתי לצרוח לעזרה יד גדולה סתמה את פי וכמעט וחטפתי התקף לב כששמעתי את אריאל לוחש לי לשתוק ומצמיד אקדח לרקתי...
👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑
אועאעאעאעאע סוף אפל לפרק👌 חחחח טוב יפותיי שבוע טוב🍓 אוהבת❤


תקשיבו בנות , סוף סוף הצינון הקשה שתקף אותי השבוע החל להעלם ואני חושבת שכבר מחר אוכל להעלות פרק👏👏👏👏👏

תקשיבו בנות סליחה, אני ממש חולה ואין לי עוח לכתוב טפילו את ההודעה הזאת , סליחה שציפיתם לפרק ואיכזבתי אתכם.
ברגע שאני ירגיש יותר טוב אני ימשיך

תודה רבה לכל ה**200 אנים בקהילה👏👏👏
אין לכן מושג כמה הלייקים והתגובות מדרבנות אותי לכתוב פרק, נגיד אני יכולה לשבת בבית ב12 בלילה והדבר האחרון שאני רוצה לעשות ב12 בלילה זה לכתוב פרק אז אני נכנסת לקהילה ורואה את התגובות והלייקים ומיד אני אומרת למה לא אז מה אני יכתוב פרק! אני חולה עליכם!! תודה על 200 חברים בקהילה מתה עליכם😻 היום אני לא יעלה פרק כי יום שישי זה יום בעייתי בשבילי להעלות פרק🍉 אז במוצאי שבת או יום ראשון תצפו לפרק🍓😻
בתמונה: קטריקס אהבתי השניה😻😻😻 (הראשונה זה ג'ס) 😻😻😻😻😻😻😻😻

פרק 12
נק מבט היילי
שתי ידיים טפסו בי וצרחתי בבהלה כשראיתי את אריאל, הוא מיהר להשקיט אותי ולהצמיד קנה של אקדח לרקתי, יבבה חלושה ברחה מפי "עזוב אותי" מילמלתי בקול רועד "את באמת חושבת שאני ייתן לך לברוח שוב?!" הוא חייך חיוך מטורף "אמרתי לך שאפגוש אותך שוב" מיררתי בבכי והוא התחיל להתקדם לדלת חדרי .
לפתע רעש חזק מלמטה נשמע ושמעתי את קולו של אביאל "פאקקק מאיפה הוא בא עכשיו" אריאל אמר ומשך אותי לכיוון החלון, צרחתי בכוונה כדי שאביאל ישמע ויבוא ואריאל דפק לי את האקדח בראש, ראשי הסתובב והרגשתי כיצד אני מאבדת את ההכרה לאט לאט. שניה לפני שעיניי נעצמו ראיתי את אביאל נכנס בסערה לחדרי, עיניי נעצמו ורק נותר לי לקוות שאביאל ינצח.
נק מבט אביאל
נכנסתי לחדרה וראיתי אותה מעולפת בידי אריאל, "מה עשית לה?!" הסתערתי עליו וחנקתי אותו הואנהיה כחול ושיחרר את היילי, היא נפלה על המיטה שלה ואני פיצצתי את פרצופו של אריאל, ידעתי! ידעתי שהייתי צריך להרוג אותו עוד אז... כשהכל קרה עם אנה... השארתי אותו מדמם וניגשתי להיילי, הרמתי אותה ולקחתי אותה לטירה.
למה לעזעזל היא לא באה ישר אלי?! מה יש לה משאלת מוות?! הנחתי אותה בעדינות במיטתי וכיסיתי אותה, ישבבתי לידה שעות רבות, מסתכל עליה ולפעמים מלטף אותה, עוד כשאריאל חטף אותה הבנתי... הבנתי שיש לי רגשות אליה אבל אסור לזה לקרות.. אחרי מה שקרה עם אנה אני לא לוקח סיכונים ובמיוחד אני לא מתכוון לסכן את היילי.

השעה היתה שש בערב וכבר יומיים שאני יושב לידה מחכה שתתעורר, הרופא אמר שהיא קיבלה זעזוע מוח חמור וייקח לה זמן להתעורר.
נכנסתי להתקלח וחשבתי עליה, בזמן האחרון אני חושב המון עליה.. אני אוכל וחושב עליה אני מתקלח וחושב עליה, אני עובד וחושב עליה, אפילו לחלומותיי היא נכנסה!
נק מבט היילי
התעוררתי בחדר חשוך ולרגע פחדתי שאריאל ניצח ואני בביתו, קמתי מהמיטה בשקט, אם אני בבית של אריאל עדיף שלא ידע שיתעוררתי ואולי אצליח לברוח שוב.. הבטתי בתמונות שעל הקיר וגיליתי שזה החדר של אביאל, וואו איך לא זיהיתי, הוא שינה לגמרי את כל העיצוב של החדר! אף פעם לא שמתי לב לתמונות של אביאל שעל הקיר כי הוא אמר לי שאם יתפוס אותי מסתכלת בהם הוא ידאג שאני יצטער על כך, תמיד התאפקתי אבל עכשיו לא הצלחתי הסקרנות אכלה אותי.
בתמונה אחת אביאל נראה כשהיה ילד כבן 5 והוא שיחק בגן שעשועים בארגז חול וחייך חיוך רחב שגרם לי לחייך, בתמונה אחרת נראה אביאל מחובק עם אבישג ובתמונה אחרת הוא מחובק עם יואב כשאבישג מאחריהם ועושה להם קרניים ומוציאה לשון, חייכתי חיוך רחב וחיוכי נמחק כשראיתי את התמונה הבאה.. בתמונה נראו אביאל מחבק בחורה בלונדינית יפייפיה והיא נשקה לו בלחי, בחיים לא ראיתי אותה ובחיים לא שמעתי עליה.. ליבי נמחץ נראה שהבחורה הזאת מאוד חשובה לו לפי איך שהסתכל עליה.. הסטתי את מבטי מהתמונה, כאב לי מדי לראות את זה.. באתי ללכת אבל תמונה שהיתה די רחוקה ובפינה משכה את תצומת ליבי, ניגשתי לתמונה וידיי רעדו התמונה היתה תמונת סלפי כך שרואים את הצלם בתמונה נראו אביאל והבלונדינית כשהיא יושבת עליו והם מסתכלים אחד בשניה מהופנטים והצלם שהוא.. אריאל מחייך חיוך רחב, החזקתי את התמונה בידיי ודמעות מילאו את עיניי , מה הקשר בין אריאל לאביאל ומי זאת הבלונדה שאביאל נראה כל כך מאוהב בה?! כל כך כאב לי לראות את זה, כיסיתי את פי בידי, כשידי השניה מחזיקה את התמונה, כתפיי רועדות ודמעות מילאו את פניי. לפתע נפתחה הדלת "מה את עושה?!" ..
🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊
המשבר עבר והמשכתי תודה שחכיתם❤😍💍
בתמונות: אריאל והבחורה בתמונה שהיילי ראתה (אנה)


בנות סליחה אבל קרה לי היום משהו.
אני לא רוצה לדבר על זה..
סליחה שלא העלתי היום אבל אני לא במצב לכתוב או לעשות משהו בכלל..
אני מקווה שמחר המצב יהיה יותר טוב ואוכל להעלות פרק.
בתמונה: אריאל 

אני ימשיך היום אבל יותר מאוחר #מרתון_גאליסססס😍😍

פרק 10
נק מבט היילי
התעוררתי קשורה ברכב לא מוכר, לא זזתי עדיף שהחוטף שלי יחשוב שאני עדיין ישנה , הסתכלתי סביב , זה היה אוטו טנדר ענק , כזה כמו שהיה לסבא שלי שהחלק של הנהג מופרד מהחלק האחורי. הכל היה מלא שקים וקופסאות, הפלתי את הקופסה שלצידי וגילתי כל מיני כלי מטבח , הסתובבתי עם גבי לקופסה והוצאתי סכין גדולה, התחלתי לחתוך את החבלים כשלפתע הרכב עצר והנהג נכנס לחלק האחורי , מיהרתי לעשות את עצמי ישנה ונשכבתי על הסכין, הצצתי על הנהג ונחנקתי כמעט כשראיתי שזה אריאל.
הוא סידר את הארגז עם הסכינים והרחיק אותו ממני, התאפקתי שלא לצחוק בגלל שהוא לא יודע שיש לי כבר סכין. הוא יצא והמשכתי לחתוך את החבלים, חתכתי את עצמי כמה פעמים ובאחת הפעמים חתכתי את עצמי כל כך חזק ועמוק שנשכתי טת שפתיי בחוזקה כדי לא לצרוח מכאבים, הנעתי את הסכין על החבל העבה עד שניקרע, נעמדתי אחרי שחתכתי את החבלים ברגליים והבטתי בידיי המדממות, קרעתי חצי מחולצתי וכרחתי את הבד סביב החתכים ושוחקת שיניים מכאב , שמתי את הסכין בכיסי והסתכלתי על שאר הארגזים, מצאתי שם חולצה גדולה אפורה ופשוטה ובאחד השקים מצאתי מלא אוכל אז לקחתי שק שהיה יחסית קטן, והכנסתי לתוכו שתי כיכרות לחם ובקבוק מים, שמתי את השק על גבי וקפצתי בשקט מהאוטו הנוסע, התגלגלתי מעט ונשרטתי בברך ששטתה דם , נכנסתי ליער שהיה שם וכשהרגשתי שהתרחקתי מספיק ואני בטוחה , החלפתי את החולצה הקרועה שלי לחולצה הגדולה שמצאתי בטנדר.
בשארית הבד של החולצה הקודמת שלי עשיתי מעין תחבושת לרגל.
המשכתי בדרך מנסה למצוא את הדרך לטירה וככל שהתקדמתי הבנתי כמה אני בעצם רחוקה מהטירה שמזמן הלכה להיות לי כבית. דמעותיי עלו ושטפו את לחיי ושאלות התרוצצו בראשי 'למה אריאל חטף אותי?' 'לאן הוא רצה לקחת אותי?' 'מה רצה לעשות לי שם?' 'ואיך לעזאזל זה קשור לאביאל?!' שאלות רבות היו בראשי אבל לא היו בידיי התשובות, התייאשתי מההליכה והחלטתי לשכב לישון. נשכבתי על האדמה הקשה על צידי וחיבקתי בשתי ידיי את השק עם האוכל שלקחתי מהטנדר. עצמתי עיניי וניסיתי להרדם אך דמותו של אביאל ריצדה במוחי, על כמה שאני מתגעגעת אליו וכצה שהייתי רוצה שהוא יהיה מאחורי עכשיו ומחבק אותי בידיו הגדולות שתמיד גרמו לי שלווה, דמותו המשיכה לככב בראשי עד שאביאל הלך ונעלם עד שלא ראיתי אותו יותר... נרדמתי.
🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓
בנות הייתי חייבת להכניס קצת אקשן אני לא אוהבת שהכל פוצי מוצי אני אוהבת להכניס 'פילפל ליחסים' כמו שאומרים ומקווה שלא ביאסתי אתכם בגלל הכמה ימים שלא כתבתי.. הייתי חולה אז סליחה ומקווה שאהבתם❤

חחחחחחחחחח אתם לא נורמליות.
כמה פוסטים😂😂😂 חולה עליכם
אגב חולה סורי שלא העלתי אני די חולה , אני לא במצב להעלות פרק , מחר נראלי שאני ירגיש יותר טוב אז אני יעלה😻

פרק 9
נק מבט היילי:
ישבתי בחדרו של אביאל וסידרתי את חדרו כשהוא מתקלח, הייתי עייפה ולא יצא לי לדבר עם אביאל על הכמעט נשיקה כפולה שלנו והנחתי שהוא שכח מזה.. סידרתי את מיטתו שנראתה כל כך מפתה , 'לא יציק לו אם אתפוס תנומה קצרה ואתעורר לפני שיצא' חשבתי בליבי ונשכבתי במיטתו ומהר מאוד נשאבתי לשינה עמוקה ..
נק מבט אביאל:
יצאתי מחדר האמבטיה שלי כשמגבת מכסה את פלג גופי התחתון , הופתעתי לגלות את היילי על מיטתי ישנה, במיקרים אחרים הייתי מתעצבן על זה ואולי אפילו גורם למותה אבל ראיתי את היילי כל כך שלווה , שכאב לי להפריע לה , הבטתי בה בחיוך כששמתי בוקסר וקפצתי למיטה, היא הרגישה בזה והתעוררה בבהלה, וכשראתה אותי נבהלה כפליים ובאה לברוח, אבל תפסתי בידה והשכבתי אותה חזרה למיטה והצמדתי אותה אליי " תשני יפה שלי את בטח עייפה" מלמלתי לשיערה והסנפתי את הריח המשגע שלה, היא הביטה בי מופתעת וחייכתי אליה חיוך מרגיע והיא מהר מאוד שקעה בשינה..
נק מבט היילי:
קמתי בבת אחת כשהרגשתי את גופו של אביאל קופץ למיטה, שיט שיט שיט קמתי במהירות ובאתי לברוח אבל הוא טפס בי והחזיר אותי אל בין זרועותיו החסונות "תשני יפה שלי את בטח עייפה" הוא אמר ואני רק שמעתי את צמד המילים 'יפה שלי' נעצתי בו מבט המום והוא חייך חיוך מרגיע שפעל ומהר מאוד שקעתי בשינה שהפכה להיות הרבה יותר נעימה בין ידיו.
אחרי שעה:
התעוררתי כששיערה של היילי דיגדג אותי , הסתכלתי עליה , היא כל כך יפה, לפתע היא פקחה עיניים וחייכה אלי "את יודעת את די חייבת לי על זה שאתמול הסכמתי לך לישון פה" היא כיווצה את גבותיה בבילבול, יש לי רעיון "מה זאת אומרת?" היא קמה ממיטתי ונעמדה מולי כשידיה על מותניה ופרצוף זועף על פני" חמוד אני לא חייבת לך כלום!" חייכתי בממזריות "כן את כן יכולתי להעיף אותך או אפילו להרוג אותך" שקר, אני לא מסוגל לפגוע בה , היא התכווצה ממילותיי ולרגע התחרטתי "מה אתה רוצה?" היא שאלה בתבוסה וחייכתי בניצחון "נשיקה" היא פערה את עיניה "ממש לא!" היא באה לצאת בעצבים "אני במקומך לא הייתי עושה את זה" היא הסתובבה אלי כשגבתה מורמת "מה זאת אומרת?!" תקפה אותי בשאלה "אני לא חושב שאבא שלי ישמח לדעת שישנת פה אתמול וכמו שאני מכיר את אבי אז העונש שלו זה שאבא שלך ימות אז..." היא קפצה את ידיה בעצבים "בלחי" היא אמרה וחייכתי.
נק מבט היילי
הוא רציני?! קשה לי עם זה שיש לי רגשות אליו אני מפחדת שנשיקה תפתח את זה.. אם אני חייבת אז בלחי, נשיקה קצרה וזהו.
היא התקרב אלי וסיבב את הלחי שלו לכיווני? באתי להצמיד את שפתיי ללחיו אבל בשניה האחרונה הסתובב אליי ויצא שנישקתי אותו על שפתיו, ניתקתי מהר את הנשיקה לפני שניסחפנו "אידיוט! אמרת על הלחי!!" הוא חייך בממזריות "אז מה.." פערתי את פי וקפצתי את אגרופיי בעצבים "שקרן" מלמלתי והוא קפץ מהמיטה כנשוך נחש "תקשיבי לי טוב את יכולה להגיד עלי הרבה דברים אבל שקרן אני לא,ואל תשחקי אותה אני יודע שרצית את זה בדיוק כמוני" הוכיח אותי "למה את מתעקשת להתעלם מהרגשות שלך?" הוא מלמל באכזבה "איזה רגשות?! אני שונאת אותך!" צעקתי עליו וזיק קטן של כאב חלף בליבי כמו כל פעם שאני משקרת "ואת אומרת שאני השקרן מבינינו" יש לי רגשות אליו אני פשוט לא בטוחה שזה אהבה.. "עזוב אותי" דימעותיי עלו מבלי רצוני ועזבתי את חדרו בסערת רגשות, אני מפחדת מהרגשות העצומים שיש לי לאביאל.. אני לא רגילה לזה.
הייתי צריכה מנוחה מכל זה ופניתי לפתח הטירה מוחה את דימעותיי, הסתובבתי לאחור וראיתי את אביאל רץ אחרי, הוא לא מבין מה זה עזוב אותי?! רצתי במורד הרחוב כשאביאל צורח אחרי לעצור אבל לא עצרתי אני צריכה כרגע את השקט שלי, רצתי ורצתי עד שיד חסונה תפסה אותי וסתמה את פי, "אביאלללללל" צרחתי בבהלה שנקטעה על ידי יד גסה והכריחה אותי לשתוק , נשכתי את היד והמשכתי לצעוק לאביאל כמו מטורפת עד שהיד סתמה את פי עם בד לבן שבו חומר.
אט אט עיניי נעצמו..
🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓

יפות שלי סליחה על האיחור עם הפרק אני פשוט לא מאמינה שאשכרה חופש עוד 4 ימיםםם אעאעאעאעאעא אוף אבל אז כיתה י😞 סעמק אין לי כוח לזההההה.....