התקשורת מדווחת עכשיו על "ימי הכרעה קריטיים", על הישורת האחרונה במשא ומתן על עסקה להחזרת החטופים. יש גם דיווחים סותרים. ואני, כמו רבים רבים אחרים, מצפה כמובן להחזרתם הנכספת בחיים (אך גם המתים) בעסקה אחת או בפעימות, חרף החשש הכבד לגורל הנשארים מאחור.

אבל הכיסופים מתערבבים באימה גדולה. הסיוטים אינם דמיוניים. יהיה כל כך מפחיד לשמוע את רשימת המתים שיוחזרו עטופים בשקיות. ואיך נוכל לשאת את מראה החוזרים שאולי יזכירו מוזלמנים, ניצולי שואה, רגע אחרי שחרורם ממחנות הריכוז וההשמדה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

המוני אנשים טובים עזבו הכול בשבעה באוקטובר ורצו להציל את המדינה – מי במילואים ומי בשלל מפעלי ההתנדבות האזרחיים המופלאים שקמו בכל מקום שרק היה צריך.

רבים האמינו שאין זה הזמן לעסוק בהפלת השלטון שהמיט עלינו את האסון הנורא: חלקם היו משוכנעים שממילא השלטון "גמור", וחלקם היו בטוחים שאל מול המציאות של הטבח, גם ממשלה חסרת עכבות כמו זו לא תעלה בדעתה להמשיך לקדם את ההפיכה המשטרית.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.