לפני קצת יותר מעשור הכנסת אישרה את החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה. זו הייתה אמורה להיות פריצת דרך שתגוון את כלי האכיפה על מעסיקים שהפרו זכויות עובדים ותרתיע אותם. במקום המסלול הפלילי, שלא מתאים להתמודדות עם התופעה, הצעת החוק הממשלתית ייצרה מסלול מִנהלי מהיר יותר: בירור ההפרה מול המעסיק, שימוע ויכולת להטיל עיצום כספי.
הסנקציה של העיצום הכספי קלה להפעלה, שכן היא לא מצריכה בירור מורכב מדי במקרה שההפרות ברורות וקלות להוכחה, וההליך לא כולל את הקלון של הרישום הפלילי. בדיונים שנערכו על החוק בוועדת העבודה אמר מנכ"ל משרד האוצר דאז, ירום אריאב, ש"אי אפשר לקבל קלות בלתי נסבלת של פגיעה בחוקי העבודה" ושיש חשיבות גדולה "ליישם אכיפה אפקטיבית של חוקי העבודה".
עם זאת, היו כאלה שהזהירו מפני פרשנות מקלה שתהפוך את החוק לאות מתה. ח"כ זבולון אורלב הצביע במליאה בעד החוק והעיר אגב כך ש"לא יהיה שוב חוק שחוץ מהאותיות הכתובות בו על הנייר לא קורה שום דבר, שלא יצטרכו עכשיו לעשות חוק של אכיפה על האכיפה. כי למעשה החוק הזה מיותר: יש לנו מערכת חוקים וצריך לאכוף אותם. אז עכשיו עושים חוק שמגבירים את האכיפה".
החוק אושר ב־2012, והאזהרה של ח"כ אורלב התממשה: במקום שמעסיקים יחטפו קנסות כואבים ומרתיעים בהליך מהיר, ברוב המקרים במשרד העבודה מעדיפים להסתפק באזהרות חסרות משמעות
החוק אושר ב־2012, והאזהרה של ח"כ אורלב התממשה: במקום שמעסיקים יחטפו קנסות כואבים ומרתיעים בהליך מהיר, ברוב המקרים במשרד העבודה מעדיפים להסתפק באזהרות חסרות משמעות, שמכונות "התראה מנהלית". זאת על אף שהחוק מאפשר להמיר את החיוב הכספי בהתראות כאלה רק כשיש חוסר בהירות בדין או כשההוראה חדשה ומצריכה הסתגלות.
מסתפקים באזהרות
הבעיה היא שבניגוד לכוונת המחוקק, האזהרה חסרת השיניים הפכה לנורמה ולכלי אכיפה כמעט יחיד, בעוד שמספרם ושיעורם של העיצומים הכספיים נמוכים מאוד. למעשה, בכ־75% מהמקרים שבהם מעסיקים הפרו את החוק, הם קיבלו רק התראות, ובחלק מהשנים האחרונות שיעור האזהרות היה מעל 90%. לא לשם כך כונסו כל הישיבות בוועדת העבודה וחוקק החוק.
מִנהל האכיפה וההסדרה של חוקי עבודה פועל על בסיס פניות של עובדים וכן באופן יזום, ומחצית מהעובדים שבודקים אם זכויותיהם הופרו הם כאלה המשתכרים שכר נמוך. בשנות משבר כמו הקורונה ב־2020 והשנה הראשונה למלחמה ב־2023, רוב החקירות והאכיפה נבעו מפניות של עובדים, ובשנים רגילות גדל המשקל של הפעילות היזומה.
בצד השיעור הזעום של הקנסות, פעולות האכיפה בכללותן ירדו בשנים האחרונות לכ־2,500 בסך הכול, לעומת 4,100 בממוצע עד למשבר הקורונה, לא כולל כמה עשרות חקירות וכתבי אישום פליליים בשנה. במנהל מציינים שבשנה החולפת הם התמודדו עם מספר רב של עובדים במילואים, אבל גם בשנים רגילות המשאבים מצומצמים למדי:
בצד השיעור הזעום של הקנסות, פעולות האכיפה בכללותן ירדו בשנים האחרונות לכ־2,500 בסך הכול, לעומת 4,100 בממוצע עד למשבר הקורונה, לא כולל כמה עשרות חקירות וכתבי אישום פליליים בשנה
יש כיום 44 פקחים לעומת 61 ערב המלחמה, ועוד 30 בהכשרה שלא ברור כמה מהם יסיימו אותה. כמה עשרות צריכים לפקח על מתן זכויות ליותר מארבעה מיליון עובדים במשק. דווקא בשל מיעוט הפקחים ניתן היה לצפות שהאכיפה שכן מתבצעת תהיה עם שיניים. ואם זה לא מספיק, גם כאשר כבר מוטל הקנס, המעסיקים יכולים לבקש להפחית אותו – ומקבלים הנחות ביד נדיבה.
שיטת מצליח של המעסיקים
"החוק להגברת האכיפה לא רק שלא הרחיב את האכיפה ולא שיפר את ההרתעה, אלא הפנה את רוב משאביו לחלוקת נזיפות", נכתב בעתירה שהוגשה לאחרונה בידי "קו לעובד" וארגונים נוספים נגד משרד העבודה. הם דורשים לבטל את הנוהל שמאפשר את ההתראה המנהלית, שמעקרת מתוכן את אכיפת דיני העבודה.
הם מציינים כי החולשה בהרתעה על מעסיקים קורית במקביל לעלייה במספר העובדים הפגיעים. בשנים האחרונות יש "תופעות קשות ומכוערות" של ניצול עובדי קבלן מוחלשים המועסקים בידי קבלני משנה בעצמם. לכך מתווספת גם התנופה המחודשת בחסות המדינה בהבאת עובדים זרים מאז תחילת המלחמה, במקום העובדים הפלסטינים שעבודתם נמנעת.
כך למשל, בשנת 2023 סך העיצומים הכספיים הסתכם ב־63 מיליון שקלים, אחרי הפחתה של 35%. התוצאה היא פחות הגנה לעובדים העניים והמוחלשים שחשופים ליותר הפרות של זכויות, כמו למשל בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה. אילו הקבלנים היו מקבלים סנקציות כספיות, הדבר היה מפחית גם את היכולת שלהם להתמודד במכרזים ממשלתיים.
"75% מאלה שמצאו שהפרו את החוק נותנים להם אזהרות חסרות משמעות, זו לא באמת סנקציה. אם יתפסו אותם עוד פעם – בסדר, אבל אין להם משאבים לשם כך, וזו שיטת מצליח של המעסיקים", אומר עו"ד אלעד כהנא, היועץ המשפטי של "קו לעובד".
עושים "נו, נו, נו"
עו"ד כהנא הוסיף ש"ההתראות האלה קיימות גם במשרדים אחרים, אבל שם זה יותר מצומצם. זה שמשרד העבודה נותן אזהרות וחלק מהמעסיקים מחזירים את הכסף זה אחלה, אבל בשביל זה לא צריך אותם. יש להם כלים וסמכויות שלנו אין, כמו להטיל עיצום כספי, לייצר הרתעה רוחבית כדי שמעסיק יחשוב פעמיים לפני שהוא עושה את הדבר הזה ולא יחכה שיעלו עליו בביקורת או שעובד יתלונן.
"אם יש מחלוקת על פרשנות או שהחוק חדש, אפשר לתת התראה מנהלית. אבל שיבטלו את הסעיף שמגביל אותם להתראה לכל מה שמוגדר כהפרה ראשונה. אם יש לך רק כ־40 פקחים – וזו בעיה בפני עצמה – לפחות תיתן סנקציות ותייצר הרתעה כדי שלא יפרו את הזכויות.
"אם יש מחלוקת על פרשנות או שהחוק חדש, אפשר לתת התראה מנהלית. אבל שיבטלו את הסעיף שמגביל אותם להתראה לכל מה שמוגדר כהפרה ראשונה"
"מדובר בהלנות שכר, היעדר תשלום עבור שעות נוספות, חופשות ופנסיה, לקיחת ביטחונות בניגוד לדין, ניכויים אסורים מלכתחילה. בכל אלה, אם זו הפרה ראשונה, זה נגמר בלעשות 'נו, נו, נו'. זה לא רציני".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם