אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?
מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
לאחרונה הכנסת הכירה בחשיבות של דמוקרטיה מקומית בישראל, והעבירה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית של יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, בתמיכת שר הפנים משה ארבל, שמתגמלת חברי מועצה על השתתפותם בישיבות ומעניק להם החזרי הוצאות. אכן מדובר בדברים בסיסיים לגמרי, שמרבית האנשים מצפים לקבל בתמורה לעבודתם, אך עד היום חברי מועצה היו מתנדבים לחלוטין.
יש לכך משמעויות דמוקרטיות אדירות, החל מכך שמגוון רחב יותר של אנשים מהקשת החברתית והסוציו-אקונומית יוכלו להרשות לעצמם לרוץ בבחירות המקומיות – הרי התנדבות היא פריווילגיה במידה רבה – וכלה בחיזוק האיזונים והבלמים ברשות.
הילה אביב ירושלמי היא חוקרת בארגון "תנועה מקומית", הפועל לחיזוק המעורבות המקומית בשלטון המקומי.
בישראל חיות כ-19,500 נשים פליטות. חלקן חיות כאן כבר 20 שנים, חלקן נולדו פה. הן חוסות כאן תחת הגנה קבוצתית, כלומר מדינת ישראל מאפשרת את שהייתן כאן באופן חוקי, ומונעת את גירושן בשל סכנת החיים שנשקפת להן במדינות מוצאן.
ועדיין – אותן פליטות חיות כשהן כמעט חסרות זכויות לחלוטין, עירומות מכל מעטפת בסיסית של הגנה וביטחון סוציאליים, חוות על בשרן יומיום מדיניות מתעמרת ומפלה מצד הרשויות.
הדר אביאל היא רכזת מדיניות ציבורית בא.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, ומחברת דוח המצב על נשים פליטות בישראל שפורסם לאחרונה.
הוא באמצע שנות השבעים לחייו, יליד הארץ, בעברו קריירה עסקית מפוארת ופורצת דרך. איש עתיר מעשים וזכויות. מתנדב פעיל, איש משפחה נהדר, סבא מצטיין והוא חבר טוב שלי.
כול מוצאי שבת, מאז שהחלה המהפכה המשפטית, הוא לוקח את דגל המדינה הגדול, שבמשך כול ימות השבוע מתנוסס בגאון במרפסת ביתו, לובש את החולצה של ההפגנה ויוצא יחד עם רעייתו להפגין בכיכר החטופים/קפלן.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לא מִחזור ולא נעליים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם











































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האמונה בבורא מחוייבת מהשכל, המלחמה מביאה למחשבה על התכלית. המפגש של החילוני עם הדתי בזמן מלחמה גורמת לחילוני לשמוע ולחשוב. המלחמה גורמת להתבונן, ההתבוננות מביאה למסקנה השכלית הגיונית והמתבקשת שיש מנהיג לעולם, וזה שהתורה נתנה בהר סיני זאת בכלל לא אמונה אלא ידיעה – (עובדה היסטורית).
לפעמים אתה מגלה את אלוהים רק אחרי שאתה מכעיס אותו (בחילול שבת וחג המוני, בזנות, ועבודה זרה – (בודה) שהיו במסיבה ברעים ובקיבוצים) ומקבל סתירה מצלצלת שלא משאירה לך צל של ספק שהוא קיים, והתורה אמת. (מה שכל נוצרי מוסלמי יודע כעובדה).
הדת החילונית מוכרת שקר לא הגיוני,(צריך להיות שיכור להאמין שמכונית נוצרה מעצמה, כל שכן הבריאה) והמלחמה מביאה אותך לחשוב על המהות והתכלית, להיות אמיתי לבדוק עד הסוף ולא לשקר את עצמך.
הכל הוא חלק ממהלך בן אלפיים שנה, שתחילתו עם פיזור עם ישראל ברחבי העולם בכדי לחשוב איפה טעינו ועל הדרך גם בכדי להשביח את החומר האנושי שבו, שאמצעו חזרה לארץ המולדת נחלתו של השם יתברך, וסופו התגבשות כל התפוצות והדעות ליחידה אחת שתקבל את משיח צדקנו ותזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו ממש עכשיו בע"ה.
האמת שבלי להיות פרופסור – זה ברור לי לגמרי. האוייב רצח בנו לא בגלל שאנו ממגזר כזה או אחר אלא בגלל יהדותנו. אז לנו נותר רק לנסות להבין מה האוייב רואה בנו ולחקור את זהותנו ומדוע היא עד כדי כך עניין של חיים ומוות..!
הגיוני שכששוב הוכח שאלוקיהם לא קיים, או שאנחנו ממש לא מעניינים אותו העם הדפוק הזה משתחווה עמוק יותר
בדיוק שהגיוני ש 68 האפסים שכשככל מתברר שהם משרתים תחת פסיכופת הם משתחווים יותר עמוק
עם דפוק בשכל, עם הנהגה בראשות קיסר פסיכופת מבעיר אסמים. בן 4 ריגשית בטנטרום רציף כבר עשור
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.