מדינת ישראל הייתה נתונה מתחילתה לאיומים עליה מאחרים. היו הרבה כאלה והיא התמודדה איתם בהצלחה. בגיל 75 נפתח עליה סוג האיום העיקרי האחר על מדינות: זה שמגיע מבפנים.

מההיסטוריה האנושית אנחנו יודעים שסוג איום פנימי זה יכול להיות הרסני עבור מדינות לא פחות מזה שבא מהחוץ. העובדה שזה קרה פה הייתה בכל זאת הפתעה, כי איכשהו האמנו ש"אצלנו זה לא יכול לקרות".

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

לא סתם תפס המושג "גזלייטינג" אחיזה חזקה כל כך בישראל בשנתיים האחרונות. המושג הזה מתאים במיוחד לתקופה שבה לכל עובדה יש גם עובדה אלטרנטיבית, וחוסר עקביות אינו נתפס כפגם. אבל הרבה לפני שהכרנו את המושג הזה, הוא היה חלק מהפרקטיקה שבה השתמשו הציונות וישראל כלפי התושבים הערבים של הארץ והקשר שלהם אליה.

דוגמה אקטואלית למציאות הזו התרחשה השבוע, כאשר שר הכלכלה ניר ברקת הגיע לדיון בפרלמנט של האיחוד האירופי בבריסל. במהלך דבריו, חזר ברקת על טענה נפוצה של פוליטיקאים ישראלים: "בכל מקום שבו תניח את חפירה ביהודה ושומרון, תמצא שורשים יהודיים בני 3,000 שנה", אך האמת היא שאיפה שקבורים הממצאים, שם בדיוק קבור גם הכלב.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים: מהפכת הבינה המלאכותית (AI) כבר כאן והכלים החדשים משנים מן היסוד את הדרך שבה תלמידים ניגשים ללמידה, מעבדים ידע וכותבים עבודות. על צוותי החינוך וההוראה להיערך ולהתאים עצמם למציאות החדשה.

הזדמנות או סכנה? ד"ר ענת באלינט, המלמדת כיום באוניברסיטת אריזונה, מתארת את תחושת התסכול של מרצים, שמגלים כי תלמידיהם משתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת מטלות, לעיתים רבות ללא גילוי נאות. התוצאה היא טקסטים "מלוטשים אך חסרי עומק", המעידים על תהליך למידה שטחי.

תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)