ההמון הזועם והמוסת שעשה את הלא ייאמן אמש ופרץ לקונגרס, תוך כדי שהוא בתהליך של אישור תוצאות הבחירות, הניף בגאווה מספר דגלים. דגלים עם שמו של טראמפ לצד דגלי ארה״ב, את דגל הקונפדרציה (הצד שרצה להחזיק שחורים כעבדים במלחמת האזרחים האמריקאית) לצד שלטים שאומרים שהבחירות נגנבו. ובין כל הדגלים אי אפשר היה לפספס מאות, אם לא אלפי, דגלי ישראל.

ההמון הזועם והמוסת שפרץ אמש לקונגרס, הניף בגאווה מספר דגלים. דגלי טראמפ לצד דגלי ארה״ב, דגלי הקונפדרציה (הצד שרצה להחזיק שחורים כעבדים) לצד שלטי קונספירציה. וביניהם אי אפשר היה לפספס מאות, אם לא אלפי, דגלי ישראל

המשמעות היא שהעולם כולו, מצרפת ועד איראן, מיפן ועד גרמניה חושב שיש קשר בין מדינת ישראל לכנופיות החמושות שניסו להפיל את הדמוקרטיה האמריקאית. ומה המסר? שישראל היא קולוניה טראמפיסטית.

שמצביעי טראמפ, אשר עבורם נאמנות עיוורת למנהיג הכת שלהם היא הערך היחיד והעליון, מזהים בישראל בת ברית ברמה כזו, שהם מניפים את דגל ישראל כדי לבטא את הערכים שלהם עצמם.

בעיני העולם, ישראל, הדמוקרטיה המפוארת שקמה מתוך הריסות השואה, הידרדרה להיות חלק אינטגרלי מהתנועה הנלעגת והגזענית שמוביל הנשיא הכי גרוע בתולדות הרפובליקה האמריקאית. מדובר בלא פחות מפיגוע לתדמית של מדינת ישראל, שממילא מעמדה ודימוייה הבינלאומי נמצא בשפל חסר תקדים.

ולמען האמת, חבורת הברברים המביכים שהתרוצצו אתמול ברחבי הקונגרס צודקים לחלוטין, ישראל תחת שלטון הליכוד היא השלוחה הבינלאומית שלהם, כמה מביך ולא מפתיע.

מי שמסרב להכיר בכך שהטראמפיזם והביביזם חד הם, שהימין הפופוליסטי הישראלי והאמריקאי הם אותה התנועה, מי שלא רואה שהגזענות, הבורות, האלימות, הבוז לדמוקרטיה, הרדיפה אחרי כוח בכל מחיר, הציניות והשחיתות השלטונית הם סממנים מובהקים הן של הימין הישראלי והן של הימין האמריקאי- הוא עיוור.

הדהים אותי אתמול לראות עיתונאים ימנים כמו שמרית מאיר ועמית סגל חווים התפכחות ויוצאים כנגד התנהלותו של טראמפ. תגידו, כמה מביכים הם יכולים להיות? במשך שנים הם העריצו את טראמפ בעיוורון מוחלט והעלימו עין מאינספור ניסיונות שלו לשים יד על הדמוקרטיה האמריקאית. הם, יחד עם עשרות עיתונאים אחרים, בהובלת נתניהו, העניקו לאיש המסוכן הזה מעמד של אל בציבור הישראלי. עד כדי כך שדגלי ישראל הונפו בגאווה בניסיון ההפיכה שלו, ועכשיו אתם נזכרים? איזו בושה.

העיתונאים הימנים האלה, עם עוד עשרות עיתונאים, בהובלת נתניהו, העניקו לאיש המסוכן הזה מעמד של אל בציבור הישראלי. עד שדגלי ישראל הונפו בגאווה בניסיון ההפיכה שלו. עכשיו אתם נזכרים? איזו בושה

מעבר לנזק התדמיתי, מה שמדאיג אותי באמת הוא שמה שראינו אתמול בארה״ב הוא רק קדימון למה שיקרה פה אם ביבי יורשע או יפסיד בבחירות. האם נראה המון ביביסטי צובא על הכנסת או בית המשפט בניסיון מסוכן להרוס את הדמוקרטיה הישראלית? אני לא אתפלא אם כן. אם יש משהו שצריך ללמוד מטראמפ זה, שביום הדין מה שחשבנו שהוא לא ייאמן ובלתי נתפס לגמרי יכול להפוך למציאות.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

לפני מספר שבועות התארחה פנינה רוזנבלום בתכנית של אופירה וברקוביץ' וסיפרה על ליין קוסמטי מבוסס מוצרי המפ (בן דודו הזנוח ולא בצדק של הקנביס). לדבריה, הקרמים יסירו תאים מתים ויעניקו לעור לחות. עד כאן טוב ויפה. אני שמחה לראות כמעט כל אייטם בנושא, בטח בכאלו זמני צפייה עמוסים. אלא שהגברת רוזנבלום מייעדת את המוצרים האלו לטיפוח, כאילו היה מדובר בקרם לחות, וכאן לצערי יש חוסר הבנה עמוק בפונקציה החשובה שממלא הצמח. 

אני שמחה לראות כמעט כל אייטם בנושא, אלא שהגברת רוזנבלום מייעדת את המוצרים האלו לטיפוח כאילו היה מדובר בקרם לחות, וכאן לצערי יש חוסר הבנה עמוק בפונקציה החשובה שממלא הצמח

בהחלט יתכן שבשמני הבסיס בהם תשתמש רוזנבלום (כמו למשל חמאת שיאה, קוקוס, שקדים ועוד) אכן יהיו לחויות מדהימות.

אבל אם שואלים אותי' כמי מנהלת קהילת צרכניות קנביס שמרכז עיסוקה הוא מחקר כבר כמה שנים – זה עוול לעשות שימוש בקנביס לטובת מוצרי יופי. גם בשימוש חיצוני, כלומר במריחה – הצמח הזה מיועד לרפא כאב, ובעיקר עבור נשים. אסביר: 

לפני כמה שנים הגיעו אלי מספר גרמים לא מוצלחים במיוחד של קנביס. כמו כל אישה עם תושייה וחזון, החלטתי מיד לבשל אותו בתוך שמן קוקוס (החומרים הפעילים בצמח לא מסיסים במים). את התוצרת חילקתי לצנצנות קטנות ונתתי לחברות, שיחזרו אלי עם רשמים. 

כולן אמרו שהשימוש בשמן במריחה עזר להן מאד לשיכוך כאבי מחזור. בדיעבד הבנתי שמריחה של שמן ובו חומרים פעילים של קנביס יעיל במיוחד לכאבים הורמונליים בנשים. מריחה חיצונית של השמן באיזור הרחם תעזור מאד להרפיית התכווציות שרירי הרחם – הידועות ככאבי מחזור. כמו כן, מריחה של השמן על כלי דם חשופים הנמצאים באיבר המין הנשי, תגרום לאזור להתחמם, כלי הדם יתרחבו, הדם יזרום מהר יותר, וזה מה שגורם להרפיית השרירים בצוואר הרחם אף הוא. כולן ציינו שהרפיית הכאב היא מיידית. 

חלק אחר מהבנות שניסו חזרו אלי ואמרו שהשימוש בו העצים עבורן את האורגזמה בסדר גודל של פי 3. אצל גברים לעומת זאת – יקרה בדיוק אותו דבר אבל האפקט יהיה שונה. אם גברים ימרחו את השמן על איבר מינם הוא ירפה את השריר באותה מידה, מה שלמרבה הצער יחסל להם את הזיקפה וזה עשוי להיות טראומטי. 

השמן הזה, לו קראתי בלי יותר מדי מחשבה "קוקווויד" (קוקוס+וויד), תפס לו שם ומאז ועד היום הגיעו אלי מאות (אם לא יותר)  עדויות של נשים בכל הגילאים שעשו בו שימוש במריחה לכאבים מכל הסוגים, והתוצאות מרגשות.

חלק מהבנות שניסו חזרו אלי ואמרו שהשימוש בו העצים עבורן את האורגזמה פי 3. אצל גברים יקרה אותו דבר אבל האפקט יהיה שונה. אם גברים ימרחו את השמן על איבר מינם הוא ירפה את השריר באותה מידה

קל להבין זאת במיוחד לנוכח העובדה שלנשים עור דק משל גברים ב 25% משום שיש לנו פחות טסטוסטרון. גם מרקם העור עדין יותר ומכאן שנשים לא רק סובלות מכאבים הורמונליים שלגברים אין – הן גם מרגישות את האלחוש בקנביס במריחה – יותר מגברים.

בגיל השלישי בו העור נהיה דק יותר האפקט משמעותי אף יותר.  שמן קנביס – כלומר רוב חלקי צמח, לאו דווקא פרחים – של קנאביס בבישול בריכוז גבוה בשמן נשא כלשהו בטמפ' נמוכה – יועילו מאד לכאב במריחה על הברכיים, גב, ועוד כאבים מהם סובלים רבים. 

הרפואה הסינית מצאה את הקנביס כגורם מרפא כבר לפני כמה אלפי שנים מאותן הסיבות בדיוק – משכך כאב, אנטי דלקתי ויעיל במיוחד לבעיות כאב הורמונליות בקרב נשים. בעבר אף השתמשו בו לאלחוש צירי לידה, אבל מאז הצמח הוצא מהחוק, המדע השתלט על רפואת הנשים, ובארץ, בתחום הקנביס אנחנו במצב ביש עגום כבר הרבה שנים. 

ולא רק פנינה רוזנבלום הצהירה שתשווק מוצרי קוסמטיקה מבוססי המפ, גם בודי שופ הישראלית עשתה זאת בעבר והורידה את הליין די מהר. גם רמי לוי לפני כשנתיים פרסם בסניפיו אודות מוצרי המפ, כמדומני בסוף זה לא קרה. עוד ניסו למכור לנו שמן לשימוש במהלך סקס כמעצים אורגזמות (לא ניסיתי את השמן הספציפי אבל מה שהכנתי בבית – עבד) ותרופה לאנדומטריוזיס בה לוקה בערך 0.3% מאוכלוסיית הנשים. את השימוש המרכזי והנרחב בו כמרפא כאב מדהים במריחה – עוד מדחיקים. 

משום מה, מסיבות שנשגבות מבינתי – למשרד הבריאות נראה יותר נכון לשווק את הצמח בתפרחות לעישון וחברות הקנביס מוכרות ג'וינטים מגולגלים לעישון לאנשים חולים, חלקם בסרטן, אבל שמן למריחה שאינו ממכר בשום אופן ואין בו שום נזק – לא. 

לא אתמם, מדיניות בריאה והגיונית היא לא מנת חלקנו בישראל. אבל מצד שני – שחררו כבר את הצמח מהקמפיין. מילא אין לכם מושג על מה אתם מדברים או מה זה הצמח הזה. אבל למה לגרום נזק? למה לזרוע דיסאינפורמציה? למה לגרום לכמויות אדירות של אנשים ובכללם בני נוער צעירים לעשן ולהתמכר? זה לא נתפס.  

מסיבות שנשגבות מבינתי – למשרד הבריאות נראה נכון לשווק את הצמח בתפרחות לעישון וחברות הקנביס מוכרות ג'וינטים מגולגלים לעישון לחולים, חלקם בסרטן, אבל שמן למריחה שאינו ממכר ואין בו שום נזק – לא

כך או כך, לכל מי ששואל אותי על טיפול בקנביס אני אומרת כך – כל סוג של טיפול חייב לכלול תזונה בריאה וספורט, טיפול פסיכולוגי ותרופתי, אם צריך. אל תצפו שקנביס לבדו יפתור לכם את כל הבעיות. זו אינה תרופת קסם למרות כל האיכויות הרפואיות בצמח. ואם כבר צורכים קנביס – מומלץ לעשות זאת באופן שיוציא עבורכם מהצמח את המיטב, ולא עבור משקיעים בבורסה שמתרשמים מהודעות יח"צ תמוהות. הם גם ככה לא הקהל.

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

משבר הקורונה לקח את העולם במהירות הבזק לזמנים עתיקים. הוא מוכיח לנו שאמנם יש לנו מדע מפותח ורעיונות מבריקים שמכניסים הון למעטים, אבל אנחנו, כבני אדם, לא יודעים לשקול ולקבל החלטות תבוניות בזמן כזה. די שתביטו במה שקורה אצלנו, אצל האירופים, האמריקאים ועוד. לפתע פתאום לא יודעים לעצור את הפעילות ולקבל החלטות שיביאו לשליטה במגפה.

המחשבה הזאת מביאה אותי למשבר הבא, משבר האקלים. בואו נדמיין מצב שבו אנחנו מפסיקים כמעט לטוס, הולכים ברגל, מדוושים במסלולים שמיועדים לכך על אופניים, נוסעים בתחבורה ציבורית מונעת בחשמל, אוכלים אוכל טבעוני לא מעובד ועובדים בעיקר מהבית.

בואו נדמיין מצב שבו אנחנו מפסיקים כמעט לטוס, הולכים ברגל, מדוושים במסלולים שמיועדים לכך על אופניים, נוסעים בתחבורה ציבורית מונעת בחשמל, אוכלים אוכל טבעוני לא מעובד ועובדים בעיקר מהבית

בואו נדמיין מצב שאנחנו מקררים ומחממים את הבית בחשמל שאנחנו מייצרים מהשמש. תתארו לכם שמצמצמים את הכבישים, מרחיבים את המדרכות, עוצרים את תכניות הבניה ביערות ובשטחים הפתוחים ומקפידים על בניה ירוקה. תתארו לכם שהגגות בכל עיר מוריקים ועצי פרי צומחים שם. תתארו לכם שבכל בית עירוני יש מתחם לגידולים חקלאיים. תתארו לכם שבכל חצר של בית יהיו עצים, כך גם לאורך המדרכות.

כן, זה נשמע כמו מניפסט הזוי, שנכתב מתוך ייאוש עמוק. אבל אולי זה משהו שכדאי להתחיל כבר מהיום. בתקופת הקורונה למדנו שבמדינת ישראל, שבה יש נמל תעופה אחד, טיסות נוחתות מייבאות וירוסים והיוצאות מייצאות וירוסים. ככה זה כשבני האדם הם נשאים של מחוללי מחלות אנושיות. סגירה הרמטית של שדה התעופה שלנו ושל מדינות אחרות תעצור את מגמת ההתפשטות, בעיקר כעת, של המוטציות. זה יסייע בטווח הקצר וכמובן שיסייע גם במיתון נדידת העמים בעתיד.

למדנו גם שאפשר להסתדר עם פחות נסיעות לעבודה ובחזרה ואפשר לקיים פגישות אפקטיביות גם באמצעות העולם האינטרנטי השופע והמתפתח.

למדנו שלימודים יכולים להיות גם באמצעים דיגיטליים, והיום אנחנו מבינים שהם לא יחליפו את הלמידה הפרונטלית אלא ישדרגו אותה. במילים אחרות הלימוד באופן דיגיטלי ובקפסולות מוכיח שאפשר לנצל את התקופה ולשדרג את איכות ההוראה.

דיברנו על מקומות עבודה ואנו רואים עסקים מתמוטטים בזה אחר זה ולעומתם עסקים אחרים צומחים ומשגשגים. למדנו שלא חייבים להחזיק מערכת מורכבת של משרדים ואפשר לעשות המון מהבית ולחסוך הוצאות נסיעה ועוד. למדנו שגם לא חייבים להגיע לשוק או למרכול ואפשר לעשות קניות גם מרחוק, ואיכות המוצרים לא נופלת מאלה שקנינו אתמול.

הימים המורכבים האלה, כשווירוס מכה בנו בלי רחם ומחייב אותנו להיות רוב הזמן בבית, הם ימי ניסוי תהייה ולימוד. ראשית, ניסיון שלנו לאהוב את הבית שבו אנו גרים ולטפל בנושאים שמעולם לא התפנינו אליהם. הורים לפתע מגלים שלהיות עם הילדים זה דווקא כיף, ועם כל הקושי מוצאים את האיזון המשפחתי. וכך יש גם את הזמן של ביחד ויש את הזמן של לחוד.

למדנו שלא חייבים להחזיק מערכת מורכבת של משרדים ואפשר לעשות המון מהבית ולחסוך הוצאות נסיעה. למדנו שגם לא חייבים להגיע לשוק או למרכול ואפשר לעשות קניות גם מרחוק

ועוד דבר גילינו, שליד הבית שלנו יש גינה עם עצים ולמי ששפר גורלו יש אפילו גן ציבורי רחב היקף ואפילו מעת לעת גם שדה בור פורח בשלל צבעים.

כמובן למי שבחר לגור במקומות מרוחקים מהעיר, לפתע נחשפים נופי הארץ הקסומים במרחק הליכה.

דומה שהחיים האינטנסיביים, הריצה אחרי ההצלחה והפרנסה, הריצה אחרי אקזיטים והתעשרות מהירה, אלה גם אלה גרמו לנו להיות עסוקים במחר ולא ביום הזה. להתרכז בדרך למעלה מבלי לבסס ולהנות ממה שיש בבית ובסביבה.

אני לא יודע מתי נצא מהמצב הזה, אך דומה שחייבים להיערך למחר חדש, מחר שבו אנחנו חיים אחרת, הולכים בנחת, ומחפשים את האפשרות לחיות בלי חשש מווירוס כזה או אחר. מבלי לחשוש ממשבר האקלים. חיים בדרך שונה מזו שהורגלנו. אם נבסס את המזון שלנו על הצומח ופחות על אוכל תעשייתי ומהונדס. אם נכבד את בעלי החיים והצמחים שבסביבתנו, כדי להגיע לחיים הרמוניים עם הסביבה על כל המשתמע מכך. דומה שבדרך זו נוכל לכלכל את עצמנו בשכל ישר ועל פי הצרכים הממשיים, אלה שנחוצים לנו באמת.

ומה זה אומר? כן, חיים צנועים יותר שמלאים בתוכן מעורר מחשבות ודמיון. מניחים את המודלים להצלחה כלכלית בספריה ונהנים מספר טוב, מטיול בטבע, שחיה בים. בקיצור, חיים מאוזנים. חיים שככל שנאמץ אותם, כך נתרום לאיזון הטבע שמסביבנו ובכלל.

כן, אני יודע שהרשומה הזו הזויה מיסודה. אנחנו נתחסן מווירוס הקורונה וקרובי משפחתו, נחזור אל סיר הבשר, אל הטיסות, אל הרכב הפרטי, אל כיבוש היערות והשטחים הפתוחים בעוד בטון ובעוד אספלט, הכל, עד שיבוא הווירוס החדש וגם אליו תמצא חברת תרופות שתמצא חיסון וחוזר חלילה. כפי שהרפואה המודרנית דוגלת "נמצא תרופה לכל מחלה". כמובן שלא לכל המחלות מוצאים תרופות, אך זו השאיפה. כמי שכתב את הרשומה ההזויה הזו אני ממשיך לחפש את החיים הצנועים שבהם אני מאמין, אמונה אישית שלי.

אני יודע שהרשומה הזו הזויה מיסודה. אנחנו נתחסן מווירוס הקורונה וקרוביו, נחזור אל סיר הבשר, אל הטיסות, אל הרכב הפרטי, אל כיבוש היערות והשטחים הפתוחים בעוד בטון ואספלט. הכל, עד שיבוא הווירוס החדש

ולסיום נזכרתי כעת באמרה, שלא ברור על ידי מי נאמרה. היא לקוחה מעולם המערב הפרוע אך אומרת הכל: "אם לא נהיה תלויים זה בזה נהיה תלויים זה לצד זה". דומה שכל פרשנות מיותרת, נתראה במשבר הבא.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.