לפני רכישת דירה, ביצוע השקעה, או הצטרפות לשותפות, כיצד ניתן לדעת עם מי לא להיכנס למיטה עסקית ואיך ניתן לוודא שאתם מוגנים מפני נוכלים? תופתעו לגלות כמה בקלות תוכלו להשיג מידע רב באינטרנט בחינם (או כמעט בחינם).

בין אם מדובר בהשכרת דירת מגורים טיפוסית ובין אם זו השקעה של מיליוני שקלים, כדאי לנסות לקבל את מלוא המידע לגבי הצד השני לכל עסקה. אתרי אינטרנט רבים יוכלו לסייע לכם 'לבלוש' באופן דיסקרטי ולקבל מידע רב ביעילות, מבלי לצאת מהבית ובחינם (או בעלות סמלית).

בין אם מדובר בהשכרת דירת מגורים טיפוסית ובין אם זו השקעה של מיליוני שקלים, כדאי לנסות לקבל את מלוא המידע לגבי הצד השני לכל עסקה. אתרי אינטרנט רבים יוכלו לסייע לכם 'לבלוש' באופן דיסקרטי

ברשימה להלן אפרט אתרי אינטרנט הפתוחים לציבור, בהם ניתן וכדאי להיעזר. האתרים משמשים עורכי דין, אנשי עסקים ויועצי השקעות לצורך קבלת החלטות האם לבצע עסקאות (או להמליץ ללקוח בנושא) וכדי לקבוע את תנאיהן. המידע פתוח וזמין לכל וכדאי להיעזר בו במקביל לקבלת ייעוץ מקצועי.

1. מנועי חיפוש

תחילתו של כל תחקיר, בין לגבי עסקה מסחרית או לגבי רכישת בלנדר, הוא בחיפוש בגוגל. הקלדת שמו של האדם או החברה מולם אתם מנהלים משא ומתן, תניב תוצאות רבות בשבריר שניה ותאפשר לכם לקבל מידע שיכול להתברר כחשוב מאוד לעסקה. שימו לב שאם מדובר בעסק מסחרי, בצדן של תוצאות החיפוש יופיע מידע כללי לגבי העסק כמו גם דירוג של העסק, בצירוף חוות דעת.

2. רשתות חברתיות

מומלץ לחפש את שמו של האדם או החברה בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות, אשר יכולות לספק לכם מידע אישי (אם מדובר באדם בעל פרופיל פתוח לציבור) ואפשרות להתרשם מתגובות וביקורות הגולשים (אם מדובר בחברה). אם לא ידוע לכם איות של שמו של אדם באנגלית, מומלץ לבצע חיפוש ברשתות חברתיות באמצעות כתובת דוא"ל.

3. אתר האינטרנט הרלוונטי

כדאי 'לחפור' באתר של החברה או האדם מולם אתם מבצעים עסקה. אם אתם לא בטוחים מי הדמות שמפעילה את העסק, האינטרנט מאפשר בקלות לבדוק על שם מי רשום הדומיין של האתר הרלוונטי.

4. מאגרים משפטיים

אתרי המאגרים המשפטיים מאפשרים גישה כמעט לכל פסקי הדין, כאשר שמות הצדדים לרוב גלויים. ניתן לדלות מפסקי הדין מידע רב לגבי סכסוכים קודמים ונוכחיים של הצד השני לעסקה, תחומי העיסוק שלו, התנהלותו ומצבו הכלכלי.

אתרי המאגרים המשפטיים מאפשרים גישה כמעט לכל פסקי הדין, כאשר שמות הצדדים לרוב גלויים. ניתן לדלות מפסקי הדין מידע רב לגבי סכסוכים קודמים ונוכחיים של הצד השני, תחומי העיסוק שלו, התנהלותו ומצבו הכלכלי

באתר פסק-דין למשל תוכלו לקרוא בחינם מספר פסקאות ראשונות מפסקי דין והחלטות בית המשפט (שלפעמים מספרות את רוב הסיפור) והאתר מאפשר לרכוש את מלוא פסק דין ב-27 ש"ח. שימו לב שפסקי הדין של בית המשפט העליון פתוחים לעיון הציבור בחינם. מומלץ גם לעשות חיפוש של תיקים והחלטות באתר תולעת המשפט, המנגיש מידע בחינם לציבור.

5. אתר נט-המשפט

אתר נט-המשפט משמש עורכי דין להגשת תביעות ובקשות בתיקים משפטיים ומאפשר לעיין בתיקים (לראות החלטות, פרוטוקולים של דיונים וכדומה). בעלי הדין עצמם יכולים לעיין בתיק באמצעות מערכת הזדהות ממשלתית (אף כאשר הם אינם מיוצגים על ידי עורכי דין).

אנשים שאינם צד להליך המשפטי הספציפי יכולים לקבל באתר בכל זאת מידע מסוים לגבי אותו הליך. כך למשל ניתן לדעת באיזו ערכאה משפטית מתנהל התיק, באיזה סוג תיק מדובר, מתי יהיה דיון בתיק (הדיונים לרוב פתוחים לציבור), מי השופט המטפל, מי עורכי הדין המייצגים והאם התיק עדין פתוח.

בחלק מההליכים המשפטיים ניתן לקבל באתר נט-המשפט מידע נוסף, כך למשל בתיקי תובענות ייצוגיות ניתן לראות את כתבי הטענות ואת החלטות בית המשפט. המידע באתר ניתן בחינם.

6. אתר ההוצאה לפעול ("כלים שלובים")

באתר ההוצאה לפעול תוכלו לבצע בחינם בדיקה לגבי קיום של חוב לגבי מזונות, בדיקה לגבי רישום במרשם החייבים המוגבלים באמצעים ובמרשם החייבים המשתמטים.

7. אתר הבורסה לניירות ערך (מאיה)

מומלץ להיעזר באתר הבורסה כדי לקבל מידע לגבי חברות ציבוריות (המפרסמות דיווחים שוטפים, דוחות כספיים מפורטים ומידע רב על עצמן) וגם כדי לחפש מידע על אנשים שיש להם נגיעה לחברות ציבוריות – דירקטורים, בעלי שליטה וכדומה. המידע זמין בחינם ונגיש באמצעות מנוע חיפוש באתר.

8. כונס הנכסים הרשמי

באתר כונס הנכסים הרשמי תוכלו לבדוק האם אדם או חברה נמצאים בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל או פירוק). לשם כך מספיק להקליד באתר רק את שמו של האדם. אם קיימים הליכי פשיטת רגל בעניינו, האתר יספק מידע חשוב, כולל מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו. הבדיקה באתר היא בחינם.

9. בנק ישראל

אתר בנק ישראל מאפשר לבדוק האם חשבון בנק מסוים מוגבל. לצורך הבדיקה נדרש מספר חשבון הבנק, הסניף ושם הבנק – פרטים הנמצאים על כל צ'ק שיש בידכם. כך תוכלו לבדוק האם צ'ק שניתן לכם יצא מחשבון מוגבל וצפוי לא להיפרע. הבדיקה באתר היא בחינם.

10. רשם המשכונות

ניתן לעיין בשעבודים ומשכונות של כל אדם באתר האינטרנט של רשם המשכונות. בדיקה זו מאפשרת לרוב לגלות חובות של אדם כלפי נושים מתוחכמים (בנקים, חברות אשראי וגופים הנעזרים בייעוץ משפטי).

ניתן לעיין בשעבודים ומשכונות של כל אדם באתר האינטרנט של רשם המשכונות. בדיקה זו מאפשרת לרוב לגלות חובות של אדם כלפי נושים מתוחכמים (בנקים, חברות אשראי וגופים הנעזרים בייעוץ משפטי)

כך ניתן לראות האם נכסי הנדל"ן, כלי הרכב וניירות הערך של האדם משועבדים לגופים שנתנו לו אשראי ומכאן ניתן ללמוד לגבי יכולת הפירעון שלו. בדיקה ברשם המשכונות עולה 11 ש"ח בלבד.

11. רשם החברות

רשם החברות מאפשר לקבל נתונים שונים לגבי חברות. ניתן לקבל בחינם מידע כללי מצומצם לגבי החברה לפי מספר החברה (ח.פ.) או לפי השם שלה. תמורת תשלום של 10 ש"ח בלבד תוכלו לקבל נסח של החברה, בו ניתן לראות את רוב המידע השימושי לגביה, כמו שמות בעלי המניות שלה, הדירקטורים בה והשעבודים הפעילים. ניתן גם להזמין את תיק החברה, שיספק מידע רב נוסף בעלות של 33 ש"ח. ברשות התאגידים ניתן לקבל גם מידע נרחב על עמותות וחברות לתועלת הציבור, כאשר חלק ממידע פתוח לציבור בחינם.

12. רשם המקרקעין (הטאבו)

מידע לגבי נכסי נדל"ן ניתן לקבל באמצעות הפקת נסח טאבו באתר רשם המקרקעין, בעלות של 15 ש"ח בלבד. בנסח הטאבו תוכלו לראות, בין היתר, על שם מי רשומה הבעלות בנכס, האם ישנה משכנתה לגביו והאם נרשמו שעבודים. ישנם אתרי אינטרנט חשובים נוספים בהם ניתן לקבל מידע לגבי מקרקעין, כך למשל באתר רשות המסים ניתן לקבל מידע לגבי עסקאות שבוצעו בנכס, מידע תכנוני ניתן לקבל באתר העירייה הרלוונטית, ניתן לראות תמונות מהשטח בכלים של גוגל (מפות וצילומים) ואת נתוני הנכס (גוש/חלקה) ניתן לאתר באמצעות המרכז למיפוי ישראל.

13. איתור מען באתר רישום אוכלוסין

תמורת 20 ש"ח בלבד ניתן לאתר מען של כל אזרח ישראלי. אפשרות זו יכולה להיות רלוונטית במיוחד לאלו המחפשים לשלוח מכתב רשום לאדם או לפתוח נגדו בהליך משפטי.

רשימה זו אינה ממצה וישנם כמובן אתרים רבים אחרים שאינם מופיעים בה ויכולים לסייע בקבלת מידע לצרכים משפטיים ועסקיים. שימוש באתרים המוזכרים כאן לרוב לא יספק לכם את התמונה המלאה הנדרשת לצורך גיבוש החלטה לגבי העסקה העומדת על הפרק (ומומלץ להתייעץ לשם כך עם אנשי מקצוע רלוונטיים), אולם באמצעות אתרים אלו תוכלו להגיע בקלות ובמהירות למידע מהותי ונגיש, שיעזור לכם לקבל החלטה מושכלת ואולי לשלול עסקאות על הסף.

שימוש באתרים הללו לרוב לא יספק תמונה מלאה הנדרשת בגיבוש החלטה לגבי עסקה, אולם יאפשרו להגיע בקלות ובמהירות למידע מהותי ונגיש, שיעזור לקבל החלטה מושכלת ואולי לשלול עסקאות על הסף

*האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי ומומלץ בכל מקרה פרטני לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

עורך דין העוסק במשפט אזרחי-מסחרי והמייסד של מיכאל פטרמן – משרד עורכי דין.

אמון הציבור בטוהר הבחירות הוא תנאי מקדים לקיומה של דמוקרטיה. האיום העיקרי על אמון זה מגיע מזיופים אפשריים – הן בפועל והן בתפיסת המציאות של חלקים בציבור האזרחים. תפיסה המתעצבת בהשפעת פרסומים, שחלקם אינם נשענים על אמת כלשהי. זיופים כאלה יכול שיהיו אקראיים או, חלילה, מאורגנים.

אמון הציבור בטוהר הבחירות הוא תנאי מקדים לקיומה של דמוקרטיה. האיום העיקרי על אמון זה מגיע מזיופים אפשריים – הן בפועל והן בתפיסת המציאות של חלקים בציבור האזרחים

בסקירה זו, המבוססת על ניסיוני המצטבר ממערכות הבחירות האחרונות, אציב זרקור בעיקר על נקודת תורפה אחת במערכת ואזכיר ברמז כמה נוספות. אטען כאן כי רוב נקודות התורפה נמצאות בקלפיות עצמן ורק מיעוטן במעלה הדרך בואכה ועדת הבחירות המרכזית, וכי לאזרחים שהדמוקרטיה חשובה להם יש מה לעשות בנידון.

בנוסף אתייחס לסימנים מטרימים, המעלים את החשש לניסיון לזיופים מאורגנים לטובת הקואליציה הנוכחית בבחירות הקרובות דווקא. נדרשת התייצבות של שוחרי הדמוקרטיה להגנה על מערכת הבחירות הקרובה, שכן הרבה יותר פשוט למנוע זיופים קודם שהם מתרחשים מלהתחקות אחריהם ולנקות את השפעתם ההרסנית בדיעבד. התייצבות זו יכולה להיעשות באחת משלוש דרכים: באמצעות עבודה בתפקיד מטעם ועדת הבחירות המרכזית, דרך עבודה בתפקיד מטעם מפלגה או בהתנדבות למשמר הבחירות האזרחי.

משמר הבחירות האזרחי.
המשמר הוקם ע"י קבוצה של פעילים חברתיים בעקבות טענות לזיופים בבחירות 2015. המשמר החל את פעילותו בבחירות 4/19 ע"י הקלדה וניתוח תוצאות הפרוטוקולים של כל הקלפיות בארץ. נמצאו שורה של בעיות וחשדות לזיופים. משמר בחירות האזרחי נערך לבחירות 9/19 והוא מחפש מתנדבים. pic.twitter.com/daAFMVZdYz

— amir haskel (@AmirHaskel) September 2, 2019

משמר הבחירות האזרחי הוקם בבחירות אפריל 2019. מאות מתנדבי המשמר עברו על כל הפרוטוקולים של ועדות הקלפי בארץ כדי לוודא שהתוצאות שפורסמו תואמות את הכתוב בהם.

סימנים מטרימים מעלים את החשש לניסיון לזיופים מאורגנים לטובת הקואליציה הנוכחית בבחירות הקרובות דווקא. נדרשת התייצבות של שוחרי הדמוקרטיה להגנה על מערכת הבחירות הקרובה

גילינו טעויות אקראיות קלות, לא רבות, ללא שום עדות להטיה שיטתית, אבל התוצאה של הביקורת הזאת זעזעה אותנו בהיבט אחר: מצאנו עדויות לזיופים לכאורה בקלפיות עצמן, זיופים שעלולים להצטבר לקנה מידה ענקי, כלומר להזיז מנדטים ממפלגה אחת לאחרת. איני מתכוון כאן לפולקלור הידוע (והנכון כנראה, לצערי) על מתים שמצביעים או על "מצביעים" שנמצאים בזמן הבחירות בחו"ל, אלא על משהו שעלול להצטבר לסדר גודל אחר, עצום, של זיופים.

לדוגמה: לוועדת הקלפי מותר להכין להצבעה בכל פעם "מנה" של מעטפות ולחתום עליהן מראש. אלו צ'קים פתוחים במובן מסוים, וכל מנה כזו נרשמת בפרוטוקול. גודל המנה באפריל 2019 היה 50 מעטפות (הורד ל-25 בבחירות האחרונות, מרץ 2020).

בקלפי מסוימת התברר לנו שבשתי המנות האחרונות מספר המעטפות היה 50 אבל תוקן ל-100. שיעור ההצבעה בקלפי זו היה 94%, לעומת 68% בממוצע הארצי, כאשר הממוצע ביישוב הנבדק היה דומה לממוצע הארצי. התוצאות הראו אחוז הצבעה חריג לשלוש מפלגות מאותו הגוש, אשר היו – הפתעה(!) – זהות לשיוך המפלגתי של מי שהרכיבו את ועדת הקלפי.

תופעה זו של הוספת קולות, על פי החשד, יכולה להיעשות במהלך הספירה, כאשר כל הסופרים מסכימים עליה, או לאחר תום הספירה, כאשר הקלפי אינה נתונה להשגחה מספקת.

המתנדבים המסורים של משמר הבחירות זיהו חשדות למעשים כאלה רק במקומות שמעשים אלו נעשו בהם באופן רשלני. חשוב לומר כי מצאנו מתאם מלא בין הקלפיות שזוהו בהן חשדות לזיופים לבין הרכב לא מאוזן של ועדת הקלפי. בבחירות 2019 מועד א' היו כ-1,400 ועדות קלפי שהורכבו רק מנציגי הקואליציה ועוד 26 קלפיות שאוישו רק בידי נציגי האופוזיציה.

תוצאת הביקורת הזאת זעזעה אותנו בהיבט אחר: מצאנו עדויות לזיופים לכאורה בקלפיות עצמן, זיופים שעלולים להצטבר לקנה מידה ענקי, כלומר להזיז מנדטים ממפלגה אחת לאחרת

אבהיר כי ועדת הבחירות המרכזית שיפרה וחידדה את הנהלים בשתי מערכות הבחירות העוקבות באופן מרשים. ואולם אף על פי כן אין תחליף לנוכחותם של אנשים הגונים בקלפיות.

שיטת ההגנה על טוהר הבחירות בישראל מבוססת על ועדות קלפי המורכבות ממזכיר שאיננו נציג של שום מפלגה ומשלושה נציגי מפלגות שונות המגויסים ומשובצים על ידן. המזכיר אמור לשמש הזרוע הארוכה של ועדת הבחירות. את ההקצאות לנציגי המפלגות עושה ועדת הבחירות. למפלגות אסור להחליף ביניהן את נציגיהן, והדבר הובהר להן היטב לפני מערכות הבחירות האחרונות. לכל מפלגה מותר לשלוח משקיף לכל קלפי שאין לה בה ייצוג.

במערכות הבחירות האחרונות נוספו מזכירי קלפי לקלפיות מסוימות, על פי שיקול דעתה של ועדת הבחירות. כמו כן נוספו פקחי טוהר בחירות, שגם הם עובדים של ועדת הבחירות. פקחים אלו לבשו וסטים מיוחדים ובולטים לעין והשתמשו, בגלוי ובסמכות, במצלמות.

בבחירות הקרובות ועדת הבחירות עושה מאמצים מיוחדים להציב שני מזכירים ופקח בכל קלפי. כלומר, ההרכב המלא יהיה שלושה אנשי ועדת הבחירות, שלושה חברי ועדת קלפי שהם נציגי מפלגות שונות ומשקיפים. כל האמצעים הללו עשויים להקשות על זיופים, שכן כדי לזייף יהיה צורך בתיאום בין מספר אנשים גדול יותר.

אז מדוע אני בכל זאת מודאג?

אני מודאג בגלל שילוב של תעמולה שקרית המופצת ברשתות בנושא הזיופים בבחירות, אשר אני סבור כי מטרתה לקעקע את אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית ובהליך הבחירות כולו, יחד עם מאמצי הגיוס לתפקיד מזכירי קלפי מטעם תומכי נתניהו, שהיינו עדים להם בשבועיים האחרונים. מאמצים אלה כללו קמפיין של תנועת "אם תרצו", וכן פוסט של ח"כ שלמה קרעי שהודהד זמן קצר אחר כך בחשבונות הטוויטר של משפחת נתניהו (ראו תמונה).

ציוץ של שלמה קרעי ושיתופו על ידי בנימין נתניהו ויאיר נתניהו

קלפיות, שמי שאמורים להיות בהן הזרוע הארוכה של ועדת הבחירות הם אנשים שיש חשש שהם מושפעים מתעמולה שקרית ואשר המחויבות שלהם היא למפלגה מסוימת ולאו דווקא לטוהר הבחירות – הן מרשם להיווצרות בעיה. אולי אפילו בעיה חמורה. הדבר נכון לא רק בהקשר של ספירת הקולות – מזכירים עוינים יכולים, לדוגמה, לעכב ולשבש הצבעה בקלפי ביישוב בו צפוי רוב לצד השני.

אני מודאג משילוב תעמולה שקרית המופצת ברשתות בנושא הזיופים בבחירות, שמטרתה קיעקוע אמון הציבור בהליך הבחירות כולו, יחד עם מאמצי הגיוס לתפקיד מזכירי קלפי מטעם תומכי נתניהו

יהיו התוצאות אשר יהיו – מה שמדאיג אותי בכל עניין טוהר הבחירות הוא שהתוצאות לא ישקפו את רצון האזרחים. אני רוצה שהפתק שהאזרח שלשל לקלפי יהיה הפתק הנספר ושהדברים ייעשו בהליך בחירות המנוהל בהגינות.

מידע שקרי: לאחרונה נחשפנו למתקפה על יושב ראש ועדת הבחירות ועל מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס. אחת הטענות הייתה שעו"ד עדס הייתה אחראית ל"העברת" שני מנדטים מגוש הימין לגוש המרכז-שמאל בבחירות האחרונות. זהו שקר!

משמר הבחירות האזרחי בדק גם בבחירות האחרונות את תוצאות האמת מול תצלומי דפי התוצאות ומצא שההבדלים היו זניחים לחלוטין. הינה הם כולם: בקלפי אחת "נץ" קיבלה 0 קולות במקום 2 קולות ו"ני" קיבלה 2 במקום 0; בקלפי אחרת "אמת" קיבלה 0 במקום 2, "ג" קיבלה 2 במקום 6 ו"ודעם" קיבלה 6 במקום 0; ובקלפי שלישית "ודעם" קיבלה 0 במקום 8 ו"ג" קיבלה 8 במקום 0. בסך הכול 4 טעויות שורה.

הפצת המידע השקרי החלה ברשתות מייד לאחר בחירות 2020, מתובלת בטענות בעיקר נגד הרשימה המשותפת – "למעלה מ-100% הצבעה" וכיוצא באלה טענות. אז בדקתי!

בכל תשע הקלפיות שנרשם בהן אחוז ההצבעה הגבוה ביותר הייתה הצבעה ברורה לגוש הקואליציה, ורק בקלפי אחת, העשירית, הייתה הצבעה עם יתרון לאופוזיציה. הקלפי עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר בבחירות 2020 הייתה עם 94% הצבעה, בחצור הגלילית, והתוצאות בה היו 1 לליכוד, 2 לש"ס ו-653 ליהדות התורה.

ערכתי בדיקות נוספות, מתוחכמות מעט יותר, אך קצרה היריעה כאן מלפרטן. מכולן עולה כי לא הייתה בעיה גורפת עם הקולות שנספרו לרשימה המשותפת. אין פירוש הדבר שלא נדרשת השגחה גם בקלפיות ביישובי החברה הערבית. שמירה הדדית בין גושים עומדת, כאמור, בבסיס השיטה.

בתפיסת העולם שלי לא נלחמים בשקר בעזרת שקר נגדי אלא בעזרת האמת. מה מניע את הקמפיין הזה, שאיננו מחובר למציאות? כנראה מטרות אחרות, כפי שראינו רק לאחרונה בארצות הברית.

אילו כל המפלגות היו שולחות משקיפים לכל הקלפיות, הייתה בעיית טוהר הבחירות מתחלפת כנראה בבעיה לוגיסטית: למצוא מקום וכיסאות לכולם. המפלגות משבצות משקיפים על פי שיקוליהן, וזה טוב וחשוב. משמר הבחירות האזרחי www.mishmar2021.org משבץ מתנדבים על פי ניתוח המאתר קלפיות שעלולות להיות בעייתיות.

הפצת המידע השקרי החלה מיד לאחר בחירות 2020, מתובלת בטענות נגד הרשימה המשותפת: "למעלה מ-100% הצבעה". אז בדקתי! בכל 9 הקלפיות עם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר היתה הצבעה ברורה לגוש הקואליציה

עוד על הפרק: החל מיום שלישי, 2.2.2021, נפתחת ההרשמה למועמדות לתפקיד מפקח טוהר הבחירות מטעם ועדת הבחירות. התפקיד חשוב ביותר, והוא מתוגמל בשכר.

דמוקרטיה אינה קורית מעצמה. יש לטפח אותה ולהגן עליה. הדבר חשוב שבעתיים בעיתות של משבר.

יועד צור הוא פרופסור בפקולטה להנדסה כימית בטכניון וראש תוכנית האנרגיה על שם גרנד. בפעילותו הציבורית הוא בין מקימי ומובילי משמר הבחירות האזרחי. נשוי לחן, אבא לשלושה וסבא לשניים.

מי שעקב אחרי הדיונים הפתוחים של מושב בג"ץ על חוק הלאום, לא יכול היה שלא להבחין בהפצרה של השופטים מן הכנסת לחוקק סוף סוף חוקה לישראל. אם קלטתי נכון את רוח הדברים, הרי ששופטי בג"ץ אמרו: חוק הלאום אינו תקין, אבל זה חוק יסוד, ואפשר לתקן אותו רק אם יכתבו חוקה, ובה יהיה פרק שיתקן את תקלת חוק הלאום שלא מכיר בשיוויון כל האזרחים.

אם קלטתי נכון את רוח הדברים, הרי ששופטי בג"ץ אמרו: חוק הלאום אינו תקין, אבל זה חוק יסוד, ואפשר לתקן אותו רק אם יכתבו חוקה, ובה יהיה פרק שיתקן את תקלת חוק הלאום שלא מכיר בשיוויון כל האזרחים

הדרישה לחוקה היא מן הדרישות העיקריות של ההפגנות בבלפור, ומה שמוזר הוא שאף פוליטיקאי לא הרים הכפפה של בג"ץ והפגנות בלפור, ועניין החוקה לא עולה כלל על סדר היום הציבורי.

במקום לומר דבר דבור על אופניו, כמה מן הפוליטיקאים דיברו על "אמנה חברתית", ניסוח שנתפס בצדק כבריחה מן האתגר האמיתי שעמו מתמודדת ישראל של היום.

הבעיה של החוקה היא, שלדעת החוגים הדתיים היא מתנגשת עם התורה, שהיא החוקה האמיתית של עם ישראל. כלומר חיקוק חוקה יבטל, על פי תפיסתם, את מהותה של ישראל כמדינה יהודית. עצם העובדה שבג"ץ מפציר במחוקקים להביא חוקה לישראל מעידה על כך שבג"ץ לא חושב כך, או שמבחינתו חוקה המבטאת את שיוויון האזרחים מגבירה את כף הדמוקרטיה על חשבון כף היהודית, ומבחינת בג"ץ טוב שכך.

הבעיה היא שבגלל רמת הפוליטיקה שלנו, לא רק שאין התקדמות לכיוון חוקה, אלא להפך, יש נסיגה. עד היום היה אפשר לומר שיש חוקי יסוד שהם הבסיס לחוקה שתבוא בשעה טובה אי פעם בעתיד, המצב כעת הוא שכבר גם אין חוקי יסוד.

חוקי יסוד הם התשתית המוצקה והמוסכמת של ערכי יסוד, הקובעים את כללי ההתנהגות הכללית והפוליטית, אבל הפוליטיקאים שלנו שינו חוקי יסוד כאוות נפשם על פי צרכים פוליטיים מיידיים, והדברים באו לידי ביטוי בוטה בשינוי חוקי יסוד לצורך הקמת ממשלת החילופים ההזויה. אחרי חוק ממשלת החלופים אי אפשר לומר שיש לישראל חוקי יסוד, וגם התשתית לחוקה לעתיד לבוא חלפה עם הרוח.

מה שיותר חמור – אף פוליטיקאי לא מצא לנכון להבהיר שזה מצב לא תקין שיש לשנותו.

בגלל רמת הפוליטיקה שלנו, לא רק שאין התקדמות לכיוון חוקה, אלא להפך, יש נסיגה. עד היום היה אפשר לומר שיש חוקי יסוד שהם הבסיס לחוקה עתידית כשתבוא בשעה טובה. המצב כעת הוא שכבר אין גם חוקי יסוד

ואני הייתי אומר שלא רק מדובר ב"מצב לא תקין", אלא בצורך דחוף, אולי הכי דחוף, על מנת להחזיר את ישראל למסילה, לפני שתיפול מתוכה בריסוק אברים.
בלי מערכת ערכים מוסכמת, שום חברה לא יכולה להתקיים, קל וחומר להתמודד מול אתגרים קיומיים כמו המלחמה בקורונה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.