בלי ג'ובים ובלי תקציב - משרד התקשורת מחפש מנהיג אמיץ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עדיין אינו ערוך נפשית לוותר על הטייטל שר התקשורת, אך כפי שהודיע בטיסתו חזרה מארה"ב, מתכוון למנות ממלא מקום זמני לתפקיד, למשך שלושה חודשים. זהו ניצחון חלקי לחברה האזרחית, העיתונות והאופוזיציה, על שחשפו בהדרגה את ניגוד העניינים שנתניהו נתון בו כשר התקשורת - ונלחמו בו.

הכבוד למלא את מקומו של ראש הממשלה נפל בחלקו של השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי. עוד לפני כן, הנגבי מונה לפני שמונה חודשים בתור מי שיחתום בעבור נתניהו על החלטות בשוק התקשורת בתחומים שבהם הוא נתון בניגוד עניינים - והרוב המכריע של החלטות המשרד הן כאלה.

פורמלית, אלה חדשות טובות לשוק התקשורת. נתניהו מיעט לעסוק בתחומים שעליהם הוא אמון כשר התקשורת, כמעט לא קיים פגישות עבודה ופגישות עם החברות המפוקחות. הקדנציה שלו היתה הדלה ביותר בעשור האחרון ברפורמות והישגים בשוק התקשורת. למעשה, בקדנציה של נתניהו כשר תקשורת ושלמה פילבר כמנכ"ל המשרד, רשם המשרד אפס רפורמות למען הצרכן.

בפועל, מסתבר שגם הנגבי אינו מרבה לקיים פגישות בנושא התקשורת. למרות כניסתו למשרד ביולי 2016, הוא לא זירז אף אחת מהרפורמות שתקועות על השולחן של פילבר חודשים ארוכים. למעשה, נראה כאילו מנכ"ל משרד התקשורת, מקורבו של נתניהו, הוא זה שממשיך לשלוט ולא השר הממונה לעניין. האם שינוי הטייטל של הנגבי ישנה משהו? ספק רב.

אולי נתניהו ממשיך להחזיק בתפקיד מתוך מחשבה שכך יוכל "לשלוט" טוב יותר במדיה, אך זו טעות נפוצה. לשר התקשורת אין כמעט נגיעה לתחום המדיה: רשות השידור מפקחת על הערוץ הראשון וקול ישראל; הרשות השנייה על ערוצים 2 ו–10 ועל הרדיו המסחרי, ולשר התקשורת אין גם שום סמכות לגבי גלי צה"ל והעיתונות המודפסת. משרד התקשורת כן אחראי לפלטפורמות השידור של HOT ו–yes, אך הן אינן עוסקות באקטואליה, ולכן אין להן ערך פוליטי.

מה עוד אין למשרד התקשורת? כסף. תקציב משרד התקשורת הוא 70 מיליון שקל בשנה ל–2017 ו-2018, כשרובו (45 מיליון שקל בשנה) מיועד להוצאות השכר של 150 עובדי המשרד.

מה עוד אין במשרד התקשורת? ג'ובים. זה משרד רגולטורי קטן, ואין לו מנהלי מחוזות ומפקחים, אין לו ראשי רשויות שאפשר לפנק, אין לו פרויקטים ואין לו מכרזי תשתית גרנדיוזיים. אפילו אין כמעט תקציבי פרסום שאפשר לתת למקורבים.

אולי זה הזמן להזכיר שהנגבי הורשע עם קלון במתן עדות שקר בפרשת המינויים הפוליטיים (פרשה מ–2006, שבמסגרתה הואשם כי בשנתיים שכיהן כשר לאיכות הסביבה סייע למינוי של כ–50 חברי מרכז ליכוד ובני משפחותיהם לתפקידים שונים במשרד, ובעטיה אף הושעה מהכנסת).

אז מה יש למשרד התקשורת? אחריות רגולטורית על שוק טלקום גדול מאוד. משרד התקשורת הוא משרד קטן במשאבים אבל מסדיר שוק של יותר מ–21 מיליארד שקל, שכולו מגיע מכיסי האזרחים והעסקים. כל החלטה בשוק נוגעת באזרח הקטן ויכולה להיטיב עמו, אך כדי לעשות זאת יצטרך השר להתעמת עם כמה מהחברות החזקות במשק, ובראשן בזק (ואת זה נתניהו לא עשה עד כה).

מה עוד יש במשרד התקשורת? המון מושגים משונים כמו LLU, BSA ,G.fast, תיק שירות, בנדל הפוך, שוק סיטונאי, הגי'גה הראשון. משרד התקשורת אחראי במידה רבה ל"צינורות", אבל אדיש למה שעובר דרכם. זהו תפקיד מסובך שמצריך צלילה לתוך מונחים לא טריוויאליים, ואלוהים הוא בפרטים ההנדסיים הקטנים.

הלוואי שנתבדה: שר תקשורת במשרה מלאה יוכל להביא לתנופת עשייה וקידום רפורמות תחרותיות ששוות לציבור מיליארדים. כך עשו כבר בעבר משה כחלון וגלעד ארדן, ויש לקוות שהשר (הזמני) יפיח רוח חדשה במפרשי הרפורמות.